הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נכנס יין, יצאה תקווה
 
ביקב בוטיק בכפר תקווה, מועסקים ארבעה עובדים בעלי צרכים מיוחדים, שמגיעים לעבודה בכל בוקר עם חיוך. בספרדית קוראים לזה אספרנסה
מאת דנה גולן | 28.11.2007
 
באחד מימי הבציר החליט רועי יצחקי, מנכ"ל יקב טוליפ, לקחת את נתן, עובד ביקב עם צרכים מיוחדים, לטיול לילי. נתן כמעט ולא יוצא מהכפר. הם קבעו ב 4:00 לפנות בוקר ביום למחרת, כשיצחקי הגיע לאסוף אותו התברר שנתן עמד וחיכה לטיול עם כובע טמבל ובקבוק קולה "הוא לא ישן כל הלילה" מספר יצחקי "מחשש שיפספס את החוויה". אחותו המבוגרת של נתן מספרת כי העבודה ביקב שינתה לטובה את חייו. בשיחה רווית דמעות של התרגשות היא אומרת ליצחקי שאפשר לחלק את חייו של אחיה לשניים, לפני ואחרי פתיחתו של היקב.

יצחקי, יליד קרית טבעון, הוא הוכחה חיה שיש עוד אנשים טובים באמצע הדרך ושבועת האגוצנטריות שחלקינו כל כך שקועים בה דילגה עליו, ועל הסובבים אותו. היקב הוקם בכפר תקווה, שתושביו הם בעלי צרכים מיוחדים. מעבר לווירטואוזיות העסקית שיצחקי ניחן בה, מדובר ביוזמה חברתית מעוררת הערכה, שמעניקה כוח לתושבים והופכת אותו למקום אופטימי ומלא חיים.

המנכ''ל יצחקי לצד שניים מעובדי היקב בכפר תקווה
תצלום: יקב טוליפ

האהבה ליין מעולם לא הייתה זרה ליצחקי. משפחתו תמיד העניקה לבקבוק מקום של כבוד בארוחת יום שישי וגם הטיולים בחו"ל כללו אטרקציות הקשורות לתחום: תערוכות יין וביקור ביקבים החליפו לא מעט את המוזיאונים ואתרי התיירות הרגילים. הוא החל לשתות בגיל מאוחר יחסית לשאר בני המשפחה, ונסחף גם הוא לעולם הזה.

כשסיים את שירותו הצבאי, עבד למחייתו, וחלם להעביר את שנת הלימודים הראשונה באקדמיה ללא צורך לעבוד, אבל לאחר חודשים נשבר, והחליט להעביר את הזמן בייצור יין כתחביב. ככל שהעמיק הבין שאין סיכוי שהוא יוכל לייצר יין משובח בבית, וכי הוא זקוק למשאבים מקצועיים. הקרבה לכפר תקווה היוותה פתרון מצוין למיקום היקב, כשיצחקי העמיד את שילוב התושבים שם כתנאי. 

כפר תקווה מתפקד כמוסד טיפולי שתושביו בעלי צרכים מיוחדים. ארבעה הסובלים מפיגור בינוני וקל מועסקים דרך קבע ביקב טוליפ, והם שותפים מלאים לכל תהליך הייצור. היקב אחראי באופן מלא על הטיפול בהם בשעות העבודה, ונעזר בצוות המטפל של המוסד. דדי, ענבל, נתן ואלי שעובדים ביקב הם אנשים מבוגרים בגילאי 25-60 למרות זאת, הדינמיקה איתם דומה לזו של ילדים "הם בני ארבע שכלואים בגוף של מבוגר" מסביר יצחקי. המפגש הראשון בינו לבין תושבי הכפר לא מש מזיכרונו, והיה דרוש לא מעט אומץ בהחלטה להעסיק אותם, המפגש היה מלא בחששות. יצחקי היה אז בן 26 ומעולם לא נפגש עם אוכלוסיה שכזו, האחריות הייתה כבדה, ולכן עד היום הוא מרגיש "אבא" לארבעה ילדים.

הטיפול בהם מתחיל בדברים השוליים ביותר, החל מלהוריד מעיל ביום חם, לקחת תרופות בזמנים קבועים ועד להשלטת סדר כשמתחילות מריבות בין חברי הכפר. "אם אני נותן מחמאה למישהו, השני מיד משחק ברוגז", מסביר יצחקי "הם בסך הכול ילדים". היקב מעניק להם סיבה טובה לקום בבוקר, הם שומרים על נאמנות אבסולוטית ושותפות מלאה בעשייה. הם ארבעת הקבועים ביקב, וכשיצחקי שומע מהם כל בוקר את המשפט "רועי, אנחנו אוהבים אותך" הוא יודע שעשה את המעשה הנכון.

ביקב עשרה עובדים רגילים, שלא שיערו מה מצפה להם, והופתעו לגלות שהעבודה דורשת עוד כמה אלמנטים. אבל הקליק היה מיידי, והתוצאה בהתאם: כימיה מצוינת ואהבה ממבט ראשון. יצחקי זוכר איך חזר באותו לילה שיכור ולא מיין, הוא היה מאושר, וידע שהחלום הפרטי שלו הופך לחלומם של רבים.

לא כל אחד יכול להרשות לעצמו את התענוג
 

תעשיית היין במדינת ישראל רחוקה מלשבור שיאים. בספרד, איטליה וצרפת נתוני צריכת היין עומדים על 50-60 ליטר בשנה לאדם. לעומת 5-6 ליטר לאדם בישראל. אין ספק כי יש עוד הרבה לאן לשאוף.

בשל מחירם הגבוה של בקבוקי היין, לא כל אחד יכול להרשות לעצמו ליהנות מהתענוג. יצחקי מנסה לעשות שינוי לא רק במחיר אלא באסטרטגיה השיווקית של המוצר. מאחר ומדובר בחבורה של צעירים שמעיזים להביא קצת חוצפה לתחום, החל מעיצוב התווית, בטעמו של היין, בבחירת זני הענבים המגיעים מחו"ל ועד להחלטה למתג את היקב כיקב בוטיק שמייצר 55,000 בקבוקים בשנה ושומר על ייחודיות בכל תהליך הייצור. על מנת שיקב יוגדר כיקב בוטיק עליו לייצר לא יותר מ- 100,000 בקבוקים בשנה. במצב כזה מתאפשרת בקרה מדוקדקת יותר בכל השלבים.

בטוליפ שמים כמובן דגש על בחירת זני הענבים, על חביות עץ אלון שהיין מקבל בזכותם מרקם וטעם עשירים יותר, ועד לתקופות היישון הארוכות במיוחד. לאחרונה נפתח יין מבציר 2004 וזכה לתגובות נלהבות ולפרסים בתחרויות בחו"ל. העובדה שכפר תקווה מעורב באופן ישיר ביקב, העמידה את יצחקי מול דילמה לא פשוטה, מצד אחד, החשיפה שהוא מעניק לכפר מביאה איתה תרומות, מתנדבים ותמיכה ממשלתית, מצד שני, הוא לא היה מעוניין שה"סיפור" יסיט את הפוקוס מטיב היין ושאנשים ייקנו אותו מתוך רחמים.

יקב טוליפ מייצר 98 סוגי יין, בהם יין פורט, שגם מאחוריו עומדת דוגמה לשיתוף הפעולה שמקפיד היקב לעשות עם תושבי הכפר. תווית היין צוירה במהלך תחרות שהוכרזה על ידי יצחקי באחד מחוגי היצירה של הכפר. הציור, שנראה כאילו צויר בידי ילד, נעשה על ידי גבר בן 50. יצחקי בחר מבין 300 ציורים שהגיעו לידיו את ציור העמק, וקרא לו אספרנסה (תקווה בספרדית).

עם כזאת אופטימיות, קשה שלא לחשוב שלפעמים באמת אפשר לומר שיש לנו ארץ נהדרת.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©