הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
למצוא סידור לכלב ולנסוע
 
לאחר שבזבזה כמעט יום שלם על ויכוחים עם פקיד קבלה בבית המלון, לירי גל הבינה שבדילים של הרגע האחרון אסור להתעצבן, רק לארוז תיק קטן ולזרום
מאת לירי גל | 28.03.2015
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק  

 

לקנות כרטיס טיסה בדקה ה-90 - איזו ספונטניות, איזה חלום. עוזבים את היומיום ופשוט טסים ליעד כלשהו, לא משנה לאן, העיקר שהכרטיס יהיה זול שהתאריכים יסתדרו. מפה נותר רק ליהנות. הלוואי שזה היה כל כך פשוט. ביחד עם כל הטוב הזה יש גם תקלות בדקה ה-99, מהסיבה הפשוטה שחברות שמתעסקות בדילים זולים מעין אלו, מרשות לעצמן לשנות את פרטי הטיסה, בית המלון או מבצעות העברות, בלי לעדכן אותנו הנוסעים. כי שילמת רק 149 דולר לטיסה, ומי אתה שנעדכן אותך שבית המלון שהזמנת נמצא בעצם בעיר השכנה?

 

החוויה שלי עם חברות הדקה ה-90 למיניהן קרתה לפני כמה שנים. זה התחיל מעולה, אני ובן זוגי טסנו יחד בפעם הראשונה לחופשה. ארזתי מעט מאוד דברים-בגד-ים, סנפירים, משקפת שווה כדי שנוכל לשנרקל וקצת נשנושים. התרגשתי, החזקתי לו את היד כל הדרך. הוא הסתכל וידע שאני מאוד שמחה על הרגע. המראנו, נחתנו, הכול עבר בשלום. אבל המלחמה לא איחרה להגיע  כשהגענו לבית המלון, חשכו עיניי. הנורא מכל קרה - מבית מלון קטן ומטונף במרכז העיר, חברת הטיסות העבירה אותנו לשרתון מפואר ומנוכר בסוף העולם. חשבתי שאני מתה, ונעשיתי אדומה. איך? איך, לעזאזל, יש להם את החוצפה? איך אשוב באמצע הלילה שתויה כשהמלון נמצא על עלייה? ביקשתי לדבר עם המנהל, הפקיד הזדעזע, אמרתי לו שאני ישראלית אבל הוא כבר ידע זאת.

כמה שההגיון יכול להיות משעמם כשאנחנו מתכננים חופשה
תצלום: זהר שעוני.  תצלום לובי: זהר שעוני

 אין מה לעשות "בית המלון מלא" ואני צריכה לנפוש בסוף העולם. "זה רק חמש דקות נסיעה מהעיר, על הכביש המהיר. "שרתון" הוא מעולה, את עוד תודי לי, וגם תיהני מהקרם ברולה". נכנסתי בבושת פנים לכלי הרכב שהוזמן עבורנו, עצובה ועייפה מריב שלא היה לי סיכוי לנצח בו, והתחלנו את העלייה לסוף העולם, חמש דקות שלמות במונית ממרכז העיר. כשהתרחקנו מהפקיד הזעוף חזרתי לנשום באופן סדיר, וכשראיתי את בית המלון החדש אפילו השתחל לי חצי חיוך. בהתחשב במחיר ששילמנו בדקה ה-90 זה דיל די משתלם. נהג המונית בטח חשב שאנחנו עשירים, וציפה לטיפ מכובד. אם רק היה יודע מה עברנו עד עכשיו.


  אז שרתון הוא בסך הכול די בסדר, יש אוכל מעולה, ספות רביצה בשמש, בר בבריכה ונוף לים. למרות שכל כך רציתי להיות בבית מלון קטן במרכז העיר, שמחתי על הטעות שבגללה זכינו לבלות במקום שלילה בו עולה כמו חופשה שלמה. נפלאות הדקה ה-90, ממש סרט אימה, אבל לפעמים טעויות הן לטובה. צריך להשאיר את הראש בארץ, ופשוט לזרום עם מה שיש. כנראה שלא נוכל להילחם בבוא הרגע עם בתי מלון וחברות גדולות במדינות זרות. אם אין חדר פנוי - לא יפנו אף אחד עבורנו. אם הייתי נלחמת עוד קצת הייתי מבזבזת יום שלם של שמש בשרתון שלי, ורק כי התעקשתי פספסתי שיק בבריכה. איזו ילדה טיפשה. 

העיקר שהכרטיס יהיה זול ושהתאריכים יסתדרו. מפה נותר רק ליהנות. נתב"ג
תצלום: קארין רחמין

מאז גדלתי, והבנתי שברגע שיוצאים מגבולות הארץ, אין מה להתאמץ. תפקידנו הוא לקנות כרטיס טיסה ולדאוג לחברה טובה, מפה - כבר יהיה כיף. אם מזג האוויר גרוע, נעשה טיול בוץ. אם הטיסה מתעכבת, נזכה בעוד משקה בשדה התעופה על חשבון החברה. אם החליפו לנו בית מלון, נדע שלפעמים זה לטובה. בסופו של דבר, השכרנו אופנוע באותו דיל משודרג, כביכול, דבר שלא היה קורה אם היינו נמצאים במרכז, בבית המלון העלוב שכל כך רציתי. הדקה ה-90 - מושג שהושאל מהמשחק הממכר ההוא. רק 90 דקות שכולם מצפים, שאולי תהיה איזו הפתעה. אבל למה צריכים דילים מטופשים שנקראים על שם הדקה האחרונה במשחק (שחלילה לא אקרא לו מטופש) כדי להזיז אותנו מן השגרה שאנחנו דבקים בה בלי יותר מדי סיבות?


למצוא סיבות למה לא לנסוע, זה תמיד קל, כי יש המון סיבות הגיוניות, אבל איזה משעמם זה היגיון, בטח כשאנחנו מתכננים חופשה. ברגעים הכי שמחים שלנו או הכי עצובים התרחיש קורה לנו בראש ללא כל בעיה. אנחנו עוזבים הכול, לוקחים תיק קטן, נוסעים לשדה התעופה, וטסים לאן שיש כרטיס. אבל בפועל, רובנו לא כל כך ספונטני וטיסה, אפילו בימינו היא עדין עניין מורכב. סיבות למה לא יש הרבה, עכשיו אנחנו מחפשים למה כן לעזוב הכול באמצע, למצוא סידור לכלב, ולא לקחת כלום איתנו. למה כן לקנות כרטיס ברגע מהוסס, וביום למחרת להודות על כל רגע שבו היינו ספונטניים? חבל להתמהמה, חופשות של הדקה ה-90 עדיין הרבה יותר קל לעשות כשצריך למצוא סידור לכלב ולא לילד. 

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©