הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צעד אחד רחוק מדי
 
שגיא פלדמן צפה בפאנל שעסק בתופעת השיימינג בבית הספר לתקשורת של המכללה למינהל, והגיע לכמה תובנות מעניינות
מאת שגיא פלדמן | 08.04.2015
 

 

 >>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

"היום זה כבר לא ככה, דברים תופסים לבד, אנחנו רק מעלים אותם, נותנים מסגור" כך גיא לרר פתח את הדיון על השיימינג ברשת. מעין זריקת אחריות מפתיעה מצד עיתונאי שהספיק להשתפשף, וליצור את "צינור לילה" תוכנית שעושה הרבה יותר ממסגור לנושאים שיש להעלות לדיון. כמה רגעים לאחר מכן, לרר תיקן את הרושם הראשוני המוטעה וציין שיש מקרים של שיימינג שצריך לברר לפני שמעלים לאוויר, כמו בסיפור על הצעת נישואין גרנדיוזית ביער, שהסתיימה בצורה לא נעימה.

 

החתן, בעזרת חבר טוב שברשותו חברת נקיון, תכנן לנקות את כל הקישוטים והקונפטי לאחר הרגע המרגש בחייו, אך רוכבי אופניים שחלפו באזור העלו את התמונות של הזוהמה לרשת, ועשו לו חתיכת שיימינג. החתן, שלא ידע איפה לקבור את עצמו, שלח אל לרר תמונות שמעידות כי אכן הכול נוקה. כך שהעניין הסתכם בקצת פדיחות, אך סונן על ידי רשת התקשורת המרכזית. לרר הציג את השיימינג בעיקר כנושא דיון ושיח, ולא יותר מזה.

 

"מישהו קרא לי שרמוטה בכיכר ציון והכנסתי לו סטירה" דברי אורטל בן דיין, פעילה חברתית ואושיית פייסבוק, שענתה לשאלתו של מנחה הפאנל, שלומי ברזל - אם לאחר סיום השתתפותה ב"האח הגדול" התרחשו מקרים שהיא ביצעה או רצתה לבצע למישהו שיימינג. בן דיין אומנם לא תיעדה את המקרה, אך ציינה שלאישיות מוכרת יש יכולת להגיב על הדברים, לעומת האנשים מסרטון השוקולד במטוס או הבחורים מדלפק המלון, שאין להם במה. "אתה לא יודע איך זה התחיל, ואתה שופט על דבר מאוד קטן" היא חיזקה את דבריה.

ויראליות אגרסיבית שגרמה לכולנו לרצות שוקולד ולהרגיש מתורבתים 
דרור רפאל, אורטל בן דיין, ד"ר פסטרנק, גיא לרר וברזל. תצלומים: שגיא פלדמן 

אין ספק שדי מפתיע לשמוע דברים כאלו דווקא ממי ששמה נקשר למאבקים. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהתגובות או יותר נכון מחוסר התגובות שהתקבלו מהמצולמים בסרטונים, לעומת הוויראליות האגרסיבית, שגרמה לכולנו לרצות שוקולד ולהרגיש מתורבתיםלא בכדי בן דיין הייתה חייבת לחשוף את הצד הפמיניסטי שלה, כאשר  הזכירה את נושא האונס וההטרדות המיניות, כשלדבריה, בזכות השיימינג הקול הנשי מתחזק. "גברים רועדים מפחד להטריד בברים. אנשים יודעים ששיימינג על הטרדה מינית, זה חבל על הזמן" ובמקרה הזה אי אפשר שלא להצדיק אותה.

 

דיקאן בית הספר למדעי ההתנהגות במכללה למינהל, ד"ר רחל פסטרנק, התערבת כאן בדיון, והדגישה שבמקרים כאלה צריך לראות אם יש בכך מנגנון לפיקוח חברתי או שמדובר בסתם מקרה רגיל חסר משמעות, שיוצא מפרופורציה. ברזל מצא כאן לנחוץ להזכיר את הצורה שבה הוצג ארז אפרתי בתוכנית "עובדה" כמלח הארץ שחטא, וחתר לכך שאכן הכול ערוך, אך מה שנעשה לאלו מטיסת השוקולד או דלפק המלון זה ממש לינץ' תקשורתי. קשה שלא להסכים עם דבריו. נכון שהמבוישים רחוקים מלהיות טלית שכולה תכלת, אך האם זו הבמה הנכונה? במיוחד לאור העובדה שטקסים לאומיים תופסים לפעמים פחות מקום בסדר היום מאשר השיימינג על חפיסת שוקולד בחמישה דולר.

 

ד"ר פסטרנק, בעידון רב, נתנה כתמונת מצב את חדר המיון בחצות, כשאנשים זועמים ממתינים שיקיריהם ייכנסו לבדיקה ובינתיים משתמשים במילים לא נעימות, ואפילו מרימים ידיים. ברור שהיא לא מצדיקה את האלימות, אולם לא חושבת שצריך לתעד אותם. "אני לא אוהבת את התופעה של יותר מדי מצלמות עליי. לא תהיה לזה שום השפעה לחינוך יתר להנהגת סביבה נורמטיבית" היא הסבירה. מנגד, בן דיין הקבילה את תופעת השיימינג לציבור בבית כנסת, שם, בעבר, כול אחד סיפר לחברו דבר סוד על האחר, עד שהאלמוני נהפך לחשוף, והלך מבויש עם הראש בין הידיים. זה די בדיחה להשוות את המימדים המפלצתיים של הרשת לחוסר חברותא בבית הכנסת. הרי כל אחד שחוטא יכול רק להתפלל "שמע ישראל" ולשלב אצבעות, כדי שהמעידה שלו לא תתפוס תאוצה, ותגיע לגל המושלם שיתרסק בלי להשאיר שבויים.

 

"אם הופכים את השיימינג לכלי ביטוי זה ממש לא נכון" טענה ד"ר פסטרנק והמשיכה להיות סוג של אימא שומרת בפאנל. היא גם שיתפה אותנו ב"שיימינג הפונקציונלי" מושג שהומצא על ידה, והתייחס למקרה בו מבצעים שיימינג כדי להביא את התופעה למודעות, ואז זה בסדר, אך רק אם יש בכך עניין. "רועדות להן הביצים שישימו את זה בפייסבוק" הודיע לרר על הפחד של החברות הגדולות במשק מציבור הלקוחות, שיכול בהינף יד לשלוף את הסמארטפון ולהשתמש בו כנשק.

 

תקוע במדבר 

 

רועדים מאתנו או לא, אין ספק שהציבור חייב להיות עירני ולדעת להבדיל מתי לשיימינג יש הצדקה, ונעשה שימוש הוגן בחופש הביטוי שלנו, ומתי אנו ממנים את עצמנו לשריף מתלהב שרץ אחוז אמוק בלי לחשוב על האחר. אחד הסטודנטים הפנה את שאלתו ללרר ובן דיין ותהה אם לא תיווצר אנרכיה, אם מבצעי פשעי השיימינג יקחו את החוק לידיים, מצד אחד, והמתעדים יקחו את החוק לידיים, מהצד שני. בן דיין מיהרה לענות, ואמרה כי אכן יש נזק שלילי, אך אליו מצטרף הכוח שלה כפמיניסטית, שבזכות סרטונים אלו הציבור נוהג יותר בזהירות.

 

משום מקום, ברזל החליט להעלות כאן לדיון את סוגיית האשכנזים והמזרחים, והפנה שאלה לכיוון לרר - האם יש דמיון בין השיימינג לסרטי הבורקס, שם קיים טיפוס מזרחי אל מול האשכנזי? קהל הנוכחים חייך לדבריו, ולרר התנגד בתוקף שזהו הדפוס, וקבע נחרצות כי קיים גם ישראלי מכוער שהוא ערס אשכנזי. כדי לחזק את הטענה, הוא שיתף את הקהל בסיפור מצחיק. "ישבתי בארוחת צהריים עם אמרגן של זמר מזרחי, ולאחר כמה כוסות של משקאות חריפים הוא השתחרר ושאל אותי 'אם היית תקוע במדבר - ממי היית מבקש עזרה מהדייל או מהמזרחי?'" לרר סיפר כי לא עלתה בראשו תשובה חד משמעית. ומכך ניתן להבין כי הסרטונים אכן לא מיטיבים עם אף אחד ומציגים בצורה חד צדדית את המקרה. הרי בן אדם שחייו בסכנה, ולא בטוח על מי לסמוך, זה מסביר את הכול.

 

דרור רפאל, סאטיריקן ושדרן רדיו, הגיע באיחור ניכר, וכנראה שהתעורר בבוקר על הצד הדיפלומטי שלו. "כל החיים שלי אני גם וגם" הוא אמר. בן דיין התפרצה לדבריו, בטענה שהוא זכה בכך שהוא יכול לומר בערך כול דבר, עקב היותו בדרן. "אם אני הייתי אומרת כול מה שבא לי, היו שורפים לי את הבית" ולכן אולי עדיף שתשמור על מה שיש לה לומר. היא ממלאת את תפקידה ומסוגלת לסחוף את הקול הנשי, ודרור, כמו שהוא אמר - גם וגם ואין בכך רע.

 

"זה לא ליפול רק על שני ערסים בטיסה" שחרר לרר בחיוך קטן את המצב, וסיכם את הדיון בטענה שהשיימינג הבא יהיה נגד אנשים בעלי עמדות כוח. האמת שזה נשמע הרבה יותר טוב מלהתקיל סתם אזרח קטן, והרעיון שלו עשוי להיות אפילו יפה. אבל אין צורך בשיימינג כדי להוציא לאור את האמת על חזקים מאתנו. קוראים לזה תקשורת נקייה או אם תרצו, ראויה.

 

שיימינג היא ללא ספק התופעה העדכנית ביותר כיום, אך אולי היא תפסה קצת יותר מדי והפכה למעין טרנד. זו יכולה להיות השכנה שהרסה לכם את שנת הצהריים, נהג המונית שלא רצה להוריד לכם במחיר או הבוס שהרתיח אתכם ובלהט הרגע צילמתם ושלחתם. יש בכך תרומה במקרים מסוימים, אך קצת מתינות וסבלנות אף פעם לא תזיק, וכמו דברים רבים לפניו - גם השיימינג בר חלוף. כדי להתמודד עם כל הליקויים בחברה צריך לטפל בשורשיהם, ולא רק להתעסק בענפים העבים שבצמרת העץ.

 

___________________

 

 

פאנל בנושא "שיימינג", 26 במרץ, 2015, ביה"ס לתקשורת, המסלול האקדמי המכללה למינהל

 

השתתפו:

ד"ר רחל פסטרנק - דיקאן בתי הספר למדעי ההתנהגות

אורטל בן דיין - פעילה חברתית ואושיית פייסבוק

גיא לרר - עיתונאי ומנחה התוכנית "צינור לילה"

דרור רפאל - סאטיריקן ושדרן רדיו

 

הנחה:

שלומי ברזל - עיתונאי לשעבר ומרצה בבית הספר לתקשורת

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©