הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לדחוף את הסוכריה לפה
 
מערכת הבחירות הסוערת שהגיעה לסיומה המפתיע, סיפקה ליונתן אגרוקר כמה מסקנות גבי לניהול קמפיין ויחסי ציבור
מאת יונתן אגרוקר | 10.04.2015
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

 

שלושה חודשים של סבל, ייסורים וקדיחה אין סופית על מערכת הבחירות תמו. הרשתות החברתיות בשילוב המדיה המסורתית תקפו חזיתית במסרים את האזרח הישראלי בכול הכיוונים. דיון חסר פרופורציה בקמפיין הבחירות גרם לתחושת מיאוס הרבה בטרם הגענו לקלפי. אך עדיין, מבחן התוצאה הוא שקובע, והפעם ישנם מנצחים ומפסידים.

                          

בתור סטודנט לתקשורת הייתי מחובר כמו חולה לאינפוזיה של מסרים ולדרכי השיווק של המפלגות. כאחד השואף לעסוק בפוליטיקה, עשיתי זאת בעיקר כדי ללמוד מטעויות ולשמר עקרונות נכונים במלחמות העתידיות שלי על ציבור הבוחרים. תוצאות הבחירות המפתיעות, שאף סקר לא חזה, הולידו בי כמה תובנות לגבי עולם השיווק החדש-ישן והמסרים השכנועיים.

 

ראובן אדלר 

                                  

קשה להתווכח עם אדם שיש לו קבלות, ואדלר הוא אחד כזה. מעין מיתוס המרחף בכל קמפיין בחירות, שיש בכוחו להרתיע כל מפלגה יריבה. הפעם המיתוס נשבר. קמפיין ה-"לנגח ולהאשים את בנימין נתניהו בכל דבר" לא עבד. המשך המגמה של קמפיין שלילי שהיה הפעם למפלגת המחנה הציוני לא פעל כפי שציפו. עודף השליליות יצר אנטגוניזם, ואחרי שנים רבות הקוד המנצח של הקהל הישראלי השתנה. ראיה מחזקת לכך היא הקמפיין החיובי יחסית של יאיר לפיד שגרם לו לגרוף 11 מנדטים, הרבה יותר מהתחזיות בתחילת הקמפיין.

 

בטרום עידן הפייסבוק, סביר שהבית היהודי היו מקבלים 17 מנדטים. בנט
תצלומים: איתי שרמר

 

פרזנטורים של מפלגות

 

 

לכל מפלגה ישנם האנשים שבאופן קבוע מופיעים בתשדירים, מתראיינים בטלוויזיה וברדיו והם למעשה הפנים של המפלגה. בליכוד זה בנימין נתניהו עם יכולות רטוריות יוצאות מגדר הרגיל, וגלעד ארדן, כוכב הטלוויזיה העולה שמופיע, משכנע מעולה ואף נהנה מההצגה התקשורתית מול המצלמות. הערותיו העוקצניות הנאמרות בביטחון מופרז מול יריביו משדרות עוצמה רבה ומאותתות לציבור שגדל פה מחליף לביבי. לפיד- שובה את קהל המאזינים. משה כחלון- המאמי של המדינה. בנט-שקד-מגל- קלף מנצח שלא הצליח בעקבות סטיגמות ואווירת אנטי קשה. יצחק הרצוג- שקשה לבוא בטענות לראש מפלגה שמהלכיו הובילו להישג חסר תקדים של 24 מנדטים, אך חוסר הייצוגיות שלו, יצרה אצלי את התחושה שאם במקומו היה עומד מעין בנט של השמאל היה קורה כאן מהפך.

 

לא דחפו את הממתק לפה

 

 

היה כאן משהו מאוד ברור: הציבור מאס בממתק מסוים, והוא שלטון הליכוד ונתניהו, ורצה לנסות ממתק חדש. אך עולם כמנהגו נוהג, ויש חשש מהשונה והלא מוכר. לכן האסטרטגיה של המחנה הציוני הייתה צריכה להיות הקניית ביטחון וביטוח עתידי לניסוי המוצר החדש. זה התחיל טוב בכך שהזכירו לציבור את הניסיון של הרצוג וציפי לבני בישיבות הקבינט הביטחוני, אך היה צריך להמשיך ברבדים נוספים כדי לדחוף את הממתק החדש לקהל הבוחרים.

 

נאום הצ'חצ'חים 2015

 

גזענות, אפליה ועדתיות, גם אם נרצה להתעלם מכך, פגיעה ברגשות הציבור ואי תחושת השייכות היא מרכיב מרכזי ביום הבוחר. השריון של אלי אוחנה וקול השאגה שקם בקרב הבוחרים של הבית היהודי גרמו לאוחנה להניח את המפתחות ולוותר על התענוג. על פניו, מדובר היה במהלך חכם של בנט שראה את הנולד ואת החולשות של המפלגה ופגע בול. לפני עשר שנים, טרום עידן הפייסבוק, סביר להניח שהבית היהודי היו מקבלים 17 מנדטים. הבעיה שהמדיום החדש הוא דו כיווני, והשטות, הגזענות והזחיחות של מצביעיו העיקריים, הם שהפילו אותו לקרשים.

 

אוחנה הוא סמל ודמות נערצת בקרב בני עדות המזרח. אדם שהגיע ממשפחה דלת אמצעים והצליח בגדול, ושלא חושש להביע את דעותיו. צופי משדרי הספורט שנחשפו לסמל הבית"רי בתוכניות השונות הבינו שמדובר באדם אינטליגנט ומעניין שקל להזדהות עמו. העליהום כלפיו היה יריקה בפרצוף של ציבור מצביעים ימני מזרחי גדול שרצה בנט, אך הוא לא היה מסוגל לספוג את הבושה בהתנגדות המבזה כלפי הכדורגלן. בייחוד כשהשריון הנוסף, ינון מגל, התקבל בהבנה יתרה למרות שהגיע מהאינטרנט והטלוויזיה, ולהבנה שהסיסמה "מפלגה של כל עם ישראל" ריקה מתוכן.

הסתער על כלי תקשורת במסר ברור: עומדת לקום כאן ממשלת שמאל. נתניהו
 

דמות מיתית המטיחה את האמת בפרצוף

 

 

"האנשים השקופים" הוא קמפיין גאוני של אריה דרעי שדיבר על עובדי הקבלן, מרוויחי שכר המינימום, שני מיליון איש שלא מצליחים לסגור את החודש. קיפוח ואפליה עדתית. דרעי נתן הופעה יוצאת מהכלל ופגע בנקודות הרגישות. אלמלא ההרשעה, הישיבה בכלא, ושיוכו למפלגה דתית, סביר להניח שהיה מצליח לשחזר את ההישג הקודם שלו: 17 מנדטים. אבל לציבור יש גם קווים אדומים וזו הסיבה שמספר המנדטים שקיבל לא דו ספרתי. אם כחלון היה מנהיג את קמפיין דרעי בתוספת המסרים הקיימים של מלחמה בריכוזיות ובמנופולים הייתי שם את מיטב כספי שיגיע ל-20 מנדטים.

 

שמו לי רגליים תנו לי עוד הזדמנות

 

פרצוף יפה, קצת כריזמה ומסר אחד ברור - נכשלתי כי ביבי לא רצה שאצליח, זה היה המסר של יש עתיד. הפנמנו, למדנו, בבקשה תנו לי עוד הזדמנות, יש לי כוונות טובות. זה הקמפיין שגרף 11 מנדטים למפלגה שלא עמדה בהבטחותיה בצורה חד משמעית, שלא הייתה מספיק חברתית, ולא הביאה לשינוי המיוחל. תוסיפו לכך התמקדות במסרים חיוביים, עבודה נכונה של פעילים בשטח וברשתות החברתיות וקיבלנו ציבור גדול של בוחרים שעדיין מאמין שיש עתיד, ושהחתיך עם הג'ל בפוני קיבל שיעור בפוליטיקה והפעם הוא לא יפשל.

 

כל האמצעים כשרים

 

 

קשה מאוד להפיל מפלגת שלטון משומנת המחוברת היטב למוקדי כוח. לנתניהו היו שלל יועצים איכותיים שעשו עבודה יוצאת מגדר הרגיל עם המטרה שהיא ניצחון ותו לא. הסרטונים לאורך הקמפיין היו משכנעים, מצחיקים, מפחידים והעבירו את המסר. דמות הפטרון שאם הוא לא יהיה שם לשים את האצבע ולסתום את הסכר, הכול יתפרץ. בליכוד ידעו שהם קצת יותר חזקים ממה שניבאו להם בסקרים, אך המידע המוטעה עבד לטובתם, לטובת ארבעת הימים הגורליים לפני הבחירות.

 

נתניהו הסתער על כל כלי תקשורת במסר ברור: עומדת לקום כאן ממשלת שמאל. לבנט לא יקרה כלום אם יפסיד כמה מנדטים, גם כחלון יוכל לחיות עם זה, אבל הליכוד לא. אם אתם רוצים ממשלת ימין אז רק הליכוד, יש כאן סכנה ממשית לאיבוד השלטון וחייבים לצמצם את הפער, אחרת בוז'י ירכיב ממשלת שמאל בתמיכת המפלגה הערבית. זה עבד באופן יוצא מגדר הרגיל, פתאום כולם נהיו ביבי.

 

הסטטוס של ראש הממשלה בשעות הבוקר ביום הבחירות, שהצהיר כי "הערבים נעים בהמוניהם אל הקלפיות באוטובוסים במימון ארגוני שמאל" הוליד בי את התובנה שהוא הולך לנצח בגדול. מהלך מרושע ושפל אך יעיל ביותר. למצביעי הימין יש דעות מאוד מוצקות, ואם הרצוג חטא בכך שלא ידע איך להכניס לאזרחים את הממתק שלו לפה, נתניהו פשוט דחף למצביעי הימין את הסוכריה ללא יכולת התנגדות. בגאונות, הוא פסע לעבר 30 מנדטים שגרמו להפתעה מרעישה וליום כיפור של הסוקרים.

 

האמרה "אין חכם כבעל ניסיון" היא תמצית הסיפור, נתניהו המנצח הגדול. התובנות של הרצוג והחיבור עם לבני היו מהלך נכון, אך קמפיין לא מספיק טוב הוליד פער של שישה מנדטים. מצחיק לחשוב שקמפיין הליכוד בשלושת הימים האחרונים לבחירות, נועד רק לצמצם את הפער מבוז'י שמוביל בבטחה. בנט יצטרך לחזור לליכוד או להיפרד מאורי אריאל וחבריו כדי להיות ראש ממשלה. לפיד יצטרך לעבוד קשה בשנים הקרובות ולהוכיח שהוא לא רק טוב בדיבורים. וכחלון? אם יקבל את הכלים הנכונים ויטפל בצורה אגרסיבית ביוקר המחיה ובמשבר הדיור, הוא ככל הנראה יהיה ראש הממשלה המזרחי הראשון בכנסת ה-21.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©