הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פשוט לא מספיק טובים
 
יונתן אגרוקר חושב שכדי להפוך מנבחרת בינונית למעצמת כדורגל, וכדי שלא בכול טורניר יישבר לנו הלב - דרוש מודל של אקדמיות לילדים
מאת יונתן אגרוקר | 01.05.2015
 

 

נבחרת ישראל בכדורגל ספגה מכה קשה בסיכוייה להעפיל משני המקומות הראשונים בבית לטורניר יורו 2016. לאחר מאזן מושלם של שלושה ניצחונות בשלושה משחקים, הגיעו ההפסדים לווילס ובלגיה, שהבהירו מי הקבוצות העדיפות בבית. בלגיה היא נבחרת ברמה אחת מעל כולם, עם שחקנים מהמעלה הראשונה, בעוד שאת וילס אנו פוגשים בזמן הלא נכון, כשהיא בעידן הזהב שלה, ועם שחקנים מובילים מהליגות הבכירות באירופה. באף אחד מהמשחקים לא קיבלנו גול עמוק בתוך תוספת הזמן, ולא שרקו לנו פנדלים הזויים. אפילו בחירת המאמן הייתה קונצנזוס, ואף השאירו אותו לקדנציה נוספת, כך שגם התירוץ על "טעויות של מתחילים" אינו בתוקף. אז האם שוב מדובר בחוסר מזל או שאולי הגיע הזמן להודות באמת - אנחנו פשוט לא מספיק טובים.

 

ביורו 2016 יחול שינוי משמעותי לגבי המשתתפות בטורניר, לפיו אופ"א החליטה להגדיל את כמות הנבחרות מ-18 ל-24, מה שאמור להגדיל את הסיכוי של נבחרת ישראל לעלות. לפי השיטה החדשה יהיו תשעה בתים של שש נבחרות, כאשר בכל בית השתיים הראשונות יעפילו אוטומטית לטורניר. מבין תשע הנבחרות שיסיימו במקום השלישי, זו עם המאזן הטוב ביותר תעפיל גם היא לטורניר. שמונה הנוספות יתמודדו ביניהן במפגשי פלייאוף, כשהמנצחות יצטרפו לחגיגת הכדורגל שתערך בקיץ 2016 בצרפת.

 

יו"ר ההתאחדות הישראלית לכדורגל לשעבר, אבי לוזון, הצהיר כי ליגת העל היא השישית בטיבה באירופה. אומנם רבים יחלקו על כך, ועם זאת יסכימו שמתוך 54 נבחרות לישראל יש מקום בין ה-24 שייקחו חלק בטורניר היבשתי. לאחר חמישה משחקים, לא אתנהג כשוטה אם אומר שלא רק שאבד הסיכוי לסיים בשני המקומות הראשונים אלא שאפילו המקום השלישי כלל לא מובטח.

20 שעות אימון בשבוע בלי לפגוע בלימודי השחקנים (המודל הבלגי)
תצלומי אילוסטרציה: sxc

הליגה ישראלית אומנם השתפרה מאוד בשנים האחרונות, אך עדיין יש הבדלים גדולים מדי בהשוואה לליגות הבכירות באירופה. ישנם לא מעט כוכבים מקומיים שמשחקים בליגות טובות באירופה, אך מעמדם שם נמוך בהרבה וקבוצותיהם במקרה הטוב שוות שלבים מכריעים בגביע אופ"א. אפילו הכוכב הגדול ביותר של הליגה הישראלית, ערן זהבי, שיחק בקבוצה בינונית בליגה האיטלקית. כך שלמען האמת, כדי להעפיל לטורניר גדול, נבחרת ישראל זקוקה להרבה מזל, כי על הנייר ובהשוואה לנבחרות הגדולות - חומר השחקנים שלה בינוני. הניהול נכון, בחירת המאמן לגיטימית, וזימון השחקנים בדרך כלל מתקבל בהבנה. אנחנו פשוט לא מספיק טובים.

 

כדי להצליח ולהעפיל לטורנירים גדולים, בישראל צריכים לחשוב לטווח ארוך - תכונה כל כך נדירה בספורט ובפוליטיקה המקומיים. שדרוג מתקני האימונים והאצטדיונים ברמה האירופית היוו רק צעד קטן ועכשיו הגיע הזמן לדבר האמיתי - חינוך למצוינות. בחירה נכונה של אנשי מקצוע שיאתרו כישרונות, ויקנו להם את הערכים הנכונים מגיל צעיר. רק כך אולי יהיה להם סיכוי להיות כוכבים בקנה מידה עולמי ולא רק על הדשא היבש בווסרמיל.

 

הדוגמה הטובה ביותר היא בלגיה, שעד לפני כמה שנים הייתה רחוקה שנות אור מלהיות מעצמת כדורגל, אולי ההיפך הוא הנכון. אז איך נבחרת בינונית הפכה להיות בעלת סגל של 24 שחקנים מהמעלה הראשונה באירופה עם שמות כמו אדן הזאר (צ'לסי) וינסנט קומפני (מנצ'סטר סיטי) מרואן פלאיני (מנצ'סטר יונייטד) והרשימה עוד ארוכה. תשוו איפה משחקים הליגיונרים שלנו ובאיזו תדירות, והרי לכם ההבדל התהומי. השינוי החיובי ובניית דור הזהב קרה כתוצאה ממדיניות נכונה והשקעה באקדמיות כדורגל מפוארות שבנתה ההתאחדות הבלגית. המטרה הייתה להקנות 20 שעות אימון בשבוע, בלי לפגוע בלימודי השחקנים, וזה עבד מצוין.

 

לא צריך להמציא את הגלגל, ניתן לשכללו ולהתאים אותו אלינו. שר הספורט הבא (שאת זהותו נדע בשבועות הקרובים) בשיתוף עם יו"ר ההתאחדות לכדורגל, עופר עיני, צריכים לקבל החלטה קשה ולא שגרתית בנוף הפוליטי הרקוב של ימינו: השקעה ארוכת טווח, שתיקח כמה שנים ובעיקר הבנה שככל הנראה לא הם יהיו אלה שיקצרו את הפירות.

 

הרעיון הוא לבנות חמש אקדמיות מפוארות שתיפרסנה מהצפון ועד הדרום. הילדים ייבחרו מגיל 8 ויהיו אלה שבעלי הפוטנציאל הטוב ביותר להגיע לרמות הגבוהות. הם ילמדו במסגרת יום לימודים ארוך, בו ישולבו תכנים עיוניים ואימונים מקצועיים וקפדניים. הדגש יהיה על הנחלת ערכים של מקצוענות, מצוינות, התמדה וספורטיביות, ומי שלא יעמוד לאורך זמן בתנאים של אימונים אינטנסיביים, משמעת והשקעה בלימודים - יעזוב את האקדמיה. ההצלחה לא תימדד במונחי הרמה של הליגה המקומית אלא בהשוואה לאקדמיות כדורגל מפוארות כמו אייאקס וברצלונה. ההשקעה צריכה להתבטא בתקציב ראוי וצוות מקצועי איכותי, בלי מינוי מקורבים, בני משפחה ושאר קומבינות - צריך לבנות מודל שימגר את הצרה הזו רחוק ככל האפשר.

 

ליורו 2016 אולי נגיע, אבל זה יקרה מהמקום השלישי. גם אם נעפיל, סביר להניח שלא נגיע רחוק מדי, והלב של אוהד הספורט הישראלי ימשיך להישבר בכול פעם מחדש. 46 שנים לא העפלנו לטורניר גדול ולא בכדי. אנחנו לא ברמה המתאימה. לנגד עינינו עומד מודל שכן הצליח, וכול מה שצריך הוא לקבל החלטה אמיצה שאת פירותיה נקטוף לקראת סוף העשור הבא. כדורגל זה משחק של אסטרטגיה וטקטיקה, ואם הם חסרים, לפחות שיהיה הרבה מזל. הצרה היא שכרגע גם זה חסר.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©