הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ממני אליי
 
לכבוד יום הולדתה ה-26, שיר גליקסברג החליטה שהגיע הזמן להעניק לעצמה ברכות ואיחולים מזו שיודעת בדיוק מה היא רוצה
מאת שיר גליקסברג | 29.05.2015
 

 

 

 >>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

 

מזל טוב, היום אני בת 26. כל הזמן אני משקיעה בברכות לימי הולדת של חברות וקרובים, ואפילו מצרפת תמונות ומשתדלת להיות מקורית ואבל אף פעם לא יצא לי לכתוב לעצמי ברכה. וזה מוזר כי אני הרי מכירה את עצמי הכי טוב מכולם. אז זהו. הגיע הזמן. מזל טוב לי. 26 כבר לא הולך ברגל, אני כמעט משהו בעולם, ולמרות שאני עדיין צוחקת הכי הרבה בסרטים מצוירים ומתרגשת מחדי קרן, השנה הפסקתי להיות בן אדם של מסגרות ולקחתי אחריות.

 

אני כבר לא תלמידה או סטודנטית שעתידה לא ידוע, ולא משרתת בבסיס כלשהו אני פשוט אדון או יותר נכון -  גברת לעצמי. כמו בתחילת שנה כשהמחברות נקיות, ורק מחכות שיכתבו בהן בעטים מיוחדים כמו שאני אוהבת, ככה גם השנה. רק שבמקום דפים, מבחנים או שמירות המחברת החדשה היא החיים עצמם ורק מחכה שאפציץ אותה בכותרות מיוחדות וסיכומים מרעישים, ולא אתן לה להתעופף לתוך בינוניות כי אני פשוט לא כזאת.

 

השנה שעברה הייתה גדושת רגשות: שמחתי, אהבתי, התרגשתי וגם כאבתי. הכלתי המון, ולשנייה לא עצרתי. בין כל הרגשות האלו לא חשבתי אף פעם לצאת פיזית מהגוף שלי ולומר תודה. תודה שקמתי בבוקר, שהגשמתי, שחוויתי חוויות, שצחקתי צחוק מתגלגל ואמיתי, שלשם שינוי גם היה ישר, שאהבתי ללא גבולות ושנתתי והענקתי. שזכיתי בבחיר ליבי שמבין, מקשיב ונמצא איתי גם ברגעים הכי משוגעים שלי או באלה שאני לא אני וזה קורה די הרבה.

המחברת החדשה היא החיים עצמם שרק מחכה שאפציץ אותה בסיכומים מרעישים 
תצלום: זהר שעוני. לובי: sxc  

המון מזל טוב, כי אני מאמינה במזל, בעין רעה, בשדים וברוחות, אבל הכי הרבה אני מאמינה באלוהים, ויודעת שהוא תמיד שם בטוב וגם ברע. בתוך כל האמונות האלו אני לפעמים שוכחת להאמין בעצמי, בדברים שאני מסוגלת לעשות, במיוחדות שלי והרי אני מלכת המיוחדות. רק אני יכולה להוציא מאנשים את סיפור חייהם אחרי שתי דקות של היכרות, ולהאמין שאני שליחה, שהופעתי להם בחיים כי יש לי תפקיד מסוים אבל לא חשבתי מעולם מה התפקיד שלהם בחיי.

 

אף פעם לא הייתי בחורה של איחולים כי אני מאמינה שמה שרוצים מכל הלב קורה. אני מאחלת לעצמי שאלמד לראות אותי בכל מצב, גם ברגעים קשים, שאוהב את עצמי תמיד גם אם העליתי קילו, ושבחיים לא אפסיק לחלום, כי רק כשחולמים מגיעים לעולמות מופלאים. הדבר הכי קל בעולם זה לבקר, ואני, ברוך השם, ניחנתי בהרבה ממנה. אז לכבוד השנה החדשה שלי אני מאחלת בנוסף לכל הברכות הרגילות (אלו שאומרים כי צריך) לנסות להפסיק לבקר ולנוע מתוך סטריאוטיפים ודעות קדומות אלא פשוט לקבל את הדברים כפי שהם, וכמה שזה קלישאתי זה הכי אני.

 

אחד הדברים היותר חשובים שרציתי לאחל לעצמי הוא שבחיים לא אפסיק לכתוב, ושלא אשתמש באימרות טיפשיות כמו: אין לי מוזה, אני מפחדת ולא יוצא לי, הרי התירוצים האלו מיועדים לחלשים, ואני לא אחת מהן. בבקשה שלא אפסיק להאמין בעצמי. אני בתחילת הדרך להגשמה, שאעלה הכי גבוה שיש ולא אסתכל למטה כי יש מיליון ואחד אנשים שנמצאים שם ושיקראו לי לרדת כי הכי פשוט לוותר. ולסיום ללמוד ליהנות מהרגע ולחיות אותו, ולא את העתיד כי ככה הכי יפה לי.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. איזו תמונה נפלאה שמתם בפנים
מאיה 10.06.2015
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©