הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הכי טובה בהיסטוריה
 
ברצלונה של עונת 2014/2015 קרובה מתמיד לטרבל מרשים. סשה יגורוב מנתח את השלבים שהפכו את הקבוצה למכונת שערים משומנת היטב
מאת סשה יגורוב | 04.06.2015
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

 

אפתח בגילוי נאות. אני אוהד ברצלונה מושבע מ-1996 ועדיין מתרגש מהמעמד אליו הגיעה הקבוצה שלי בעשור האחרון. עם זאת, אשתדל להיות אובייקטיבי עד כמה שניתן, ואנתח את דרכה של המכונה הקטלונית אל גמר ליגת האלופות. זו בהחלט עשויה להיות השנה של בארסה, כשהיא נמצאת במרחק נגיעה מטרבל מרשים מיוחד. ואומנם זו לא הפעם הראשונה שברצלונה מוכיחה שהיא הקבוצה הטובה באירופה, אם לא בעולם כולו, אך ישנם כמה שינויים שהתחוללו השנה, והם המפתח להיותה כזו.

 

הראשון בהם מתייחס לגדול מכולם, אלוהי המשחק, ליאו מסי. מה עוד אפשר לכתוב על הפנומן הנמוך מרחובות רוסאריו, מי שגורם למשחק להיראות קל, ולשחקנים שלצדו להיות טובים יותר. לא פעם התקשורת העולמית ניסתה להציג את מסי באור שלילי, כאחד שפוגע באווירה השוררת בחדר ההלבשה ולא נותן לאחרים, כמו זלאטן אברהימוביץ' וסמואל אטו להתבלט. האומנם? בסיום משחק הגומלין מול פריז סן ז'רמן ברבע גמר, ראינו את הכבוד ההדדי שבין שני כוכבי העל, וכמובן ישנו שיתוף הפעולה הבלתי נתפס עם חבריו להתקפה.

 

בחצי הגמר נגד באיירן מינכן, ברצלונה אכן הייתה עדיפה במצבים מסוכנים ליד השער, אך הכדור, בעזרתו הרבה של השוער הגרמני, מנואל נוייר, פשוט סרב להיכנס. עד שהפרעוש החליט לשים קץ לסאגה, ולקחת את בארסה כל הדרך אל הגמר. בשער השני של הגאון, רוב אוהדי הכדורגל נותרו פעורי פה וגם אני. לא הצלחתי כלל לזהות מה הוא עשה, פשוט ראיתי את ג'רום בואטנג נופל על הדשא וכל השאר היסטוריה.

יכולת פנומנלית בשמירה על הכדור תחת לחץ, אינייסטה
תצלום: Clément Bucco-Lechat. לובי: Usuario Erminameraz

ואם כבר בשוערים עסקינן, אוהדי ברצלונה לא זוכרים מתי בפעם האחרונה היו להם שניים ברמה כל כך גבוהה. לוצ'ו, כפי שמכונה המאמן לואיס אנריקה, הצליח להוציא את המקסימום כאשר החליט שראול בראבו ישחק בליגה ומארק-אנדרה טר שטגן בליגת האלופות ובגביע, מהלך שהוכיח את עצמו היטב. בראבו ממשיך את יכולתו המופלאה מהמונדיאל וטר שטגן תפס תאוצה ככל שהעונה התקדמה, והגיע לשיא בדיוק בזמן הנכון. שני השוערים שולטים נהדר במשחק רגל, מה שמהווה פרט חשוב מאוד לברצלונה, והם חלק בלתי נפרד מהביטחון של ההגנה.

 

ומכאן אמשיך אל הנקודה השלישית. בתחילת העונה, הרבה אנשים, וביניהם אני, הרימו גבה לנוכח הרכש ההגנתי בדמותם של ז'רמי מתייה, שאינו בלם ברמות הגבוהות, ותומאס ורמאלן, ששיחק משחק אחד בלבד. אך ככל שהעונה התקדמה, ראינו את צמד הבלמים חאבייר מסצ'ראנו וג'רארד פיקה חוזרים בגדול למפת הכדורגל העולמי. פיקה החזיר את הביטחון שאבד בשנים האחרונות, הפסיק ליפול מול כל הטיה ונהייה חד, מהיר וחזק יותר.

 

ובכל זאת, אני נוטה להעניק את מרבית הקרדיט לאחד והיחיד - מסצ'ה. "חפסיטו" (הבוס הקטן) כפי שמכנים אותו בארגנטינה, הוא העוגן הראשי בהגנה הקטלונית. מאז שפפ גווארדיולה הפך אותו לבלם, הוא שדרג את היכולות ההגנתיות שלו לרמות הכי גבוהות שאפשר. הוא כמעט תמיד מגיע ראשון לכל כדור, קשה מאוד לעבור אותו ויש לו מיקום מצוין ביחס לגובהו, מה שמאפשר לו להיות לפני החלוצים של היריבה. כל אלה, וגם ליבו הענק, עזרו למסצ'רנו להיכנס לנעליו הגדולות של הקפטן האגדי, קרלס פויול.

 

מרסק מערכים שלמים

 

שינוי נוסף שנוגע להגנת הקבוצה, בא לידי ביטוי במגן הוותיק דני אלבס. הרבה מאוד אוהדים מזלזלים בו, מצחקקים לעברו ואף לא רוצים לראות אותו בקבוצה, אך אלבס הפך לגורם משמעותי בהצלחתה של ברצלונה העונה. הוא הרבה יותר אחראי מבחינה הגנתית ונכנס להרבה יותר תקולים מבעבר. הוא פחות עולה להתקפות בצורה חסרת אחריות, כמעט שלא מאבד כדורים, תורם מאוד בשבירות לחץ ויציאות להתקפות מסודרות, ואפילו הציפורים באזור הקאמפ נואו רגועות יותר, כי אלבס של עונת 2014/2015 הפסיק עם ההגבהות חסרות התכלית. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא כמות הבישולים שלו, שנכון לכתיבת שורות אלה עומדת על עשרה.

 

וכעת אעבור לקישור. אני מודה שעד היום קשה לי עם איוון רקיטיץ', בעיקר כי הגעתו לקבוצה הייתה לאחר מגעים כושלים עם טוני קרוס ואיסקו. אך לאורך העונה התחלתי להעריך את השחקן הרבה יותר. אנריקה הפך אותו לאיש למשימות מיוחדות, עם יכולת התקפית לא רעה בכלל. תפקידו העיקרי של רקיטיץ' במשחקים החשובים הוא לתת חיפוי לאלבס וסרחיו בוסקטס ולשחרר אותם לחלק ההתקפי. הוא רץ המון, מחלץ כדורים, נכנס למגע פיזי ואף כובש. דבר נוסף שרקיטיץ' מבצע הן הכניסות מהדלת האחורית, כשהכדור אצל מסי או ניימאר בצדדים.

 

אומנם הוא לוקה מעט ביכולת הטכנית שלו, אולם כאן נכנסים לתמונה אנדרס אינייסטה, בוסקטס, צ'אבי וראפיניה, ואני רוצה לגעת דווקא בראשון. אינייסטה, שחווה משבר אישי בקיץ האחרון, חזר להיות במחצית השנייה של העונה אחד הקשרים הטובים בעולם. אין הרבה כאלה שיודעים לקבל ולשמור על הכדור בכל רגע נתון ותחת כל לחץ אפשרי במגרש. הוא חזר להיות האקסטרה של בארסה וזה שמקשר בין ההגנה להתקפה. אומנם אינייסטה אינו מהיר, אבל היכולת במשחק המעבר אצלו היא פנומנלית. הוא תמיד דוחף את הכדור הצידה ובפס עומק אחד מרסק מערכים שלמים. נכון שכמות הבישולים והשערים שלו ירדה משמעותית, אך הדבר לא בהכרח נובע מיכולתו האישית ואתייחס לכך בהמשך.

 

השתיק את כולם 

 

אי אפשר לעסוק בברצלונה של העונה הנוכחית בלי להזכיר את שלישיית החוד האדירה שלה. לואיס סוארס, ניימאר ומסי עומדים על 120 שערים יחד,שיא שערים, ועוד לא תמה העונה. מה היה קורה אילו סוארס היה מתחיל לשחק מתחילתה, כנראה שלעולם לא נדע, אבל תמיד אפשר לדמיין. השילוב בין שלושתם מושלם ולפעמים קשה להאמין איך כל כך הרבה אגו נשאר בצד כשכולם מפרגנים זה לזה ונשארים חברים בתוך ומחוץ למגרש.

 

הרמה הטכנית של שלושתם היא גבוהה ביותר. ניימאר הופך את השמירה הכפולה שמאמנים נוהגים להצמיד אליו ליתרון, כך שהשטחים הפתוחים שנוצרים במגרש מאפשרים לשחקנים האחרים לנוע אליהם. ולחשוב שהווירטואוז' הברזילאי רק בן 23. סוארס בעל טכניקה עילאית, משחק מצוין בשתי הרגליים, לחץ תמידי על ההגנה היריבה והתמצאות פנומנלית במגרש. הסקורר מאורוגוואי יודע בכל רגע נתון מה קורה סביבו ועושה דברים נפלאים.

 

אחרון חביב הוא לואיס אנריקה, שלא מעט טענו כי לא יצליח לסיים את העונה הראשונה בתור מאמנה של ברצלונה, אך לוצ'ו השתיק את כולם ואפילו עשה זאת בקלאסה. המאמן הצעיר היה אחראי לשני שינויים בולטים בקבוצה. ראשית, להחזיק בכדור זו לא בהכרח הדרך הטובה ביותר להכניע את היריב. ואכן, ברצלונה היא הקבוצה הטובה ביותר בהתקפות מתפרצות השנה, הרבה בזכות הטריו האימתני שלה והמאמן שדורש לשחק בקצב מהיר. השינוי השני מתבטא ביתרון שיש לבארסה בצדדים. אנריקה דורש משני הקשרים הקדמיים שלו לשחק באופן מובהק, כל אחד בצד שלו, ובכך ליצור יתרון של שחקן באגפים.

 

קשה לי בתור אוהד ברצלונה להשוות איזושהי קבוצה לזו שייצר גווארדיולה בשנתו הראשונה, אך גם הקבוצה הנוכחית מהנה לא פחות וכולי תקווה שהיא תמשיך להיות כזאת. כי מה יותר כיף לאוהד כדורגל מלראות קבוצה שחושבת קודם כל על להבקיע ולנצח.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©