הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
והחיים עצמם?
 
קארין רחמין מודיעה: תירדו ממני! לא מתכוונת להיות בהיריון בקרוב! כן, היא נשואה כבר שנה, אבל זו ממש לא סיבה בעיניה למהר להיות אימא. החיתולים יגיעו, לא לדאוג
מאת קארין רחמין | 04.07.2015
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

לפעמים זה מרגיש כאילו גם אלה ששואפים להיות הכי ליברלים ומתקדמים עדיין מחזיקים בדעות, מחשבות והגיגים שאפיינו את המאה ה-17 או ספר בראשית. אולי זו התרבות בה אנו חיים או השגרה, ואולי זה באמת ה"אני מאמין" של הרוב. אחרת קשה לי להסביר איך גם בחורה בשנות ה-20 לחייה, עם עקבי סטילטו ואייפון 6, לא מצליחה להבין איך זה שאני נשואה כבר שנה (!!!) ועדיין אין לי בטן מבצבצת.

 

הנחת היסוד שלי היא די פשוטה - לכול אחד ואחת מאתנו יש סבתא פולנייה שמסתתרת אי שם במוח, ורוצה לדעת ה-כ-ו-ל. למה רעות ודרור לא מתחתנים אחרי כול כך הרבה שנים? ואיך זה שתומר ושני עדיין גרים בשכירות? ומתי ענבר מתכננת למצוא עבודה רצינית? היא סיימה ללמוד כבר מזמן. ומה עם הפולו שנת 98' של איתי, הוא לא חושב להחליף אותה? אין פלא שהוא עדיין רווק!

 

אלא שאצל הישראלים סבתוש תופסת מקום קצת יותר נכבד, מה שעלול להפוך גם את התור בסופר למלכודת מוות של שאלות, הערות ותהיות אודות הקשר בין מצב חשבון הבנק שלי לכמות הקרעים בג'ינס. חוצפה ישראלית במלוא הדרה. אני לא מתיפיפת, גם אני לפעמים נורא רוצה לדעת, והחקירות שאני עורכת לתומי בפייסבוק לא היו מביישות סוכן FBI בחיפוש אחר תאים פעילים של דאע"ש בטקסס. אבל לי יש גבולות, מה שמתברר כי ללא מעט אנשים יש מחסור בהם.

מתברר שטאקט הוא מצרך נדיר בימינו, ורוב האנשים בוחרים לוותר על השימוש בו
תצלום: sxc  לובי: זהר שעוני

ובחזרה לרחם שלי. אי-שם בשלהי ההיסטוריה, מישהו קבע שיש סדר חיים מסוים של לימודים-חתונה-בית-ילדים-משכנתה-נכדים-מוות ושכל מי שחורג ממנו, אפילו במעט, משהו אצלו ממש, אבל ממש לא בסדר. גברים ממאדים ונשים מנגה. הם כאן כדי לשלם ארנונה, ואנחנו על תקן בייבי-משין, ורצוי שתהיה משומנת היטב. ואם אינך כזו, אז כנראה שאת לא שווה הרבה.

 

וכך מצאתי את עצמי בשנה האחרונה מסבירה באיפוק (ולפעמים גם לא) שאנחנו לא מתכננים ילד בקרוב, שאולי בשלב יותר מאוחר, שזה לא מתאים כרגע, שאנחנו עדיין נשמרים, שאני לא עקרה ושהכרס הקטנה שיצאה לי היא תוצאה של פסטות, בורקסים וסניף של מקדונלד'ס שממוקם דקה הליכה מהבית. כן, מתברר שטאקט זה מצרך יקר בימינו, אחרת אין סיבה הגיונית לעובדה שרוב האנשים בוחרים לוותר על השימוש בו. אני בטוחה שהכוונות הן טובות ברובן, ובסך הכול כולם רוצים בשמחתנו, ומשתוקקים לרגע בו נהפוך למשפחה גדולה ומאושרת. וגם אנחנו. פשוט לא היום. וגם לא בעוד יומיים.

 

"זה פלא הבריאה" "פתאום יש לך סיבה לקום בבוקר" ו"אין אהבה כזאת" הם רק חלק ממסע השכנוע האינטנסיבי, שפחות עובד עליי, למען האמת. זה לא אתם, זו אני שעוד לא בא לה להתעורר באמצע שינה מושלמת כדי לנגב קקי ופיפי, וגם לא להוציא מדי חודש סכום אסטרונומי על מטרנה וטיטולים. זו אני שעדיין לא בקטע של כתמי מרק על החולצה שרק אתמול קניתי בזארה. וזו אני שעוד לא מתחשק לה להציף את קבוצת הוואטסאפ המשפחתית בתמונה שלו אוכל וישן לצד ימין ואז לשמאל ועם עין אחת פתוחה, ואחרי שהוא למד לעשות פרצוף חדש. ילדים זה שמחה וברכה וחגיגה אחת גדולה בבית, רק שאני עדיין לא מוכנה לה. לא אתם, אני.

 

להיות הורה טרי מסב אושר עילאי או לפחות זה מה שדואגים לפזר לכל עבר 99.9% מההורים הטריים. אבל זה לא אומר שכל מי שלא הורה, חייו מלאים בלילות קרים ומנוכרים, מתחת לשמיכה, רק הוא, הווי.או.די ודלי של בן אנד ג'ריז. בדומה לסג"מת הידועה לשמצה, זו שמאפיינת קצין צעיר, שרק הונח לו ארון על הכתף, כך אותה ההתנשאות המעצבנת של הורים טריים (איך זה שעדיין לא המציאו לתופעה שם?!?). הם בטוחים שהם כבר עברו, חוו וראו הכול ו"חכי שתהיי אימא" זה המוטו שלהם. כי אין מה לעשות "כשבא ילד, סדר העדיפות משתנה. החיים מתנהלים באופן אחר".

 

וכאן הבעיה שלי. ה"אחר" שעליו כולם מדברים הוא בדיוק מה שאני פחות רוצה לעצמי בשלב הזה של החיים. שלא תטעו, אימהות בעיניי היא דבר מדהים, וגם אני מדי פעם חולמת על בובות ברבי, חצאיות טוטו ושיער ארוך עד הטוסיק, כזה שיהפוך כל אמבטיה לסצנה מתוך "פרדי קרוגר". אומנם הוא יותר בקטע של עוד מישהו שאפשר לנצח בפיפ"א, ושותף מלא ליציע המזרחי, אבל אני לא דואגת, כי כמו תמיד, בסוף נצליח להתפשר ולהגיע להחלטה משותפת לפיה אני זו שקובעת.

 

אבל עד שזה יקרה, יש עוד קצת זמן, ובינתיים זה רק אני, הוא והכלב. שלושה במיטה אחת. וכך זה יישאר, עד שנחליט שגם אנחנו רוצים לשחק באבא ואימא.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. תקשיבו לה!
מאיה 06.07.2015
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©