הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שביל הבריחה
 
קארין רחמין מנהלת מערכת יחסים מורכבת וארוכה עם ירושלים הפצועה שהיא מעולם לא אהבה, והנה היא ממש ממש ליד הפיגוע
מאת קארין רחמין | 16.10.2015
 

 

ירושלים אף פעם לא הייתה אהובתי.

 

לא התחברתי לקור ולאוכל ולפקקים וגם לא  לכדורגל. "אני לא מוכנה לחיות בפחד" היא המנטרה שלי מאז ועד היום. אבל לפני 9 שנים הגורל כפה עליי את העיר ואותי עליה, ומאז אנחנו מנהלות מערכת יחסים מורכבת וארוכה. ידענו עליות ומורדות, רגעים מרגשים וגם לא מעט דמעות, אך כשעיר הבירה שלי מוכה ומדממת - אני הראשונה להתייצב לצידה.

 

כבר שבועיים שיש לירושלים משהו קצת עצוב בעיניים. הריחות המופלאים בשוק התחלפו ברוחות של מלחמה. הרחובות התרוקנו מאדם, והתמלאו במדים וכלי נשק. אנשים כבר לא מחייכים זה לזו, לא מבקשים שקל לאוטובוס לבאר שבע, ואפילו לא משפילים מבט למסך של הנייד. כולם מביטים לצדדים, דרוכים, מוכנים לכול תרחיש. משתדלים לשמור על עירנות מוגברת, ולנחש מאיפה תישלף הסכין הבאה שתקרע להם את הנשמה ואת הבית. גם אני השתדלתי.

"אם המחבל יבוא, איפה אפשר להתחבא כאן"?
תצלומים : קארין רחמין 

אבל שום דבר לא מכין אותנו באמת לרגע בו שומעים צרור יריות ממרחק של 300 מטרים. לסירנות, צוותי שידור, מד"א, זק"א, מג"ב, ימ"מ, יס"מ ולעוד מלא קיצורי דרך שגיליתי רק בגיל 27. "אם המחבל יבוא, אפשר להתחבא מאחורי הדלפק שלך?" שאלתי את המוכר בשווארמה. "את לא ירושלמית, נכון?" הוא שאל חזרה וחייך. "כבר התפוצץ לנו כאן אוטובוס, וגם שם, וגם ברחוב ליד. אל תדאגי, הכול בסדר. אנחנו רגילים". חלפה דקה ועוד רגע, ומישהו כבר צעק שהמחבל חוסל. לי כאבה קצת הבטן, והלב  דפק מהר מדי. ופתאום בגיל 27, בתוך דוכן שווארמה במרכז העיר הכי יפה וכאובה בעולם, אני מבינה מהי המשמעות האמיתית של לחיות בפחד.

 

בדרך הביתה, נזכרתי בטיול לוונציה בקיץ שעבר. כול כך התפלאתי מכך שאנשים לא פוחדים להתהלך לבדם בסמטאות צפופות וחשוכות, ועוד באמצע הלילה. "נאיבים! טיפשים! הם פשוט לא מודעים כאן לסכנה" חשבתי לעצמי. חבל שגם אנחנו לא יכולים לחיות כאן ככה. 

 

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. עכשיו לי יש משהו עצוב בעיניים
מאיה 23.10.2015
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©