הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לבעוט, לחבק ולהתאהב
 
למרות שהוא איש של קיץ, שגיא פלדמן מוצא נחמה בטיפות הגשם
מאת שגיא פלדמן | 15.11.2015
 

 

 >>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

ידיים מונחות בין הרגליים, רעידות קלות בגוף ועייפות מצטברת. השלד שלי שוב נאלץ לסחוב את העור, ומסמן לי שהחורף כבר כמעט פה. עד כה הוא שיחק איתנו איקס-עיגול, אתם לא לגמרי בטוחים מהו הצעד הנכון להתחיל את היום, כבר התלבשתם בצורה החמה והעוטפת ביותר לאותו רגע ספציפי אבל שלוש וחצי שעות לאחר מכן, הכול התחיל להתפקשש, והנה אתם תקועים בפקק באיילון, נמצאים בהרצאה חסרת תכלית או עומדים כבר עשר דקות בתור לקופה המהירה בסופר. מיוזעים, עצבניים, חסרי נשימה ונטולי כל סבלנות, רק מייחלים לכך שהיום יסתיים.

 

"נמאס לי מהקור הזה, אי אפשר ללכת לשום מקום" זה שמשפט שנאמר לא מעט בימים המקפיאים. החשיכה המוקדמת והרעב הבלתי פוסק הם חלק מהמאפיינים המובהקים של "האויב המחייך" כלומר החורף הקודר. התנוחה שבין ישיבה להתמרחות על הכיסא מול המחשב והגיחות הפתאומיות אל המקרר המקודש מדי רבע שעה, הם תסמינים שכיחים ביותר. מצב הרוח נע בין דכדוך קל לעצב עמוק. השמש מתגלית כטיזרית ואפילו מקרניה הלוהטות אינה מעניקה לנו את יוקרו של הסקס אפיל לו אנו זקוקים, וכל זאת מביא אותנו לחיפוש בלתי נמנע אחר פינה חמה ומספקת משלנו.

זוגיות? זה מה שבאמת יגרום לי לשנות סדרי עולם פנימיים? 
תצלום : קארין רחמין. תצלום לובי : sxc

אוהבי החורף, בדרך כלל, קורנים בימים חורפיים, אם בקיץ אנחנו משתזפים ומתענגים, הם מתלבנים (נהיים לבנים) ונהנים. כבן אדם של קיץ קשה לי להבין אותם, איפה ההיגיון באהבה לחורף? רק שהייה ממושכת לצד סיגל, הבחורה המתולתלת שאני אוהב  ושלצערי שייכת לקבוצה הראשונה גורמת לי להאמין שקיימת אפשרות כלשהי לשינוי. אולי בכל זאת יכולה להיות הנאה בהליכה תחת מטרייה? או בתחושת טיפות הגשם שמטפטפות על הראש? האם כך ניתן להפר את האמונים לתשוקה לרגעי קיץ מחממים? זוגיות? זה מה שבאמת יגרום לי לשנות סדרי עולם פנימיים בכל הנוגע לעונות השנה? הנושא נמצא בבדיקה ממש בימים אלו.

 

צבעתי לא מעט מדינות על מפת העולם שמונחת אצלי בחדר, ביקרתי במקומות עם אקלים טרופי, מברזיל חסרת הגבולות ועד תאילנד החלומית. עשרות זיכרונות של געגועים עזים מתעוררים בי, במיוחד ברגעים אלו. לפעמים זה נראה כאילו החזאים אצלנו במדינה מנחשים את התחזית, וסופי השבוע בחורף רחוקים מלהיות קודרים, והם קורצים ומחממים, זה מעורר אצלי יראת כבוד אל טיפות הגשם שאיחרו לבוא. אלו מספקים לאוהבי הקיץ עוד כמה רגעי חסד מצמררים, ותקווה כי כך ימשיך.

 

חוסר אנרגיה מופרז? זה הגיוני שתרגישו משב של דכדוך בחורף, אבל תזכרו שבחצי הכדור הצפוני אי שם בשטוקהולם, שבדיה. השמש זורחת רק לחצי שנה. אז תחשבו בזמנים כאלו על המסכנים האלו. מה עדיף? חורף ישראלי טיפוסי או ששה חודשים נטולי אור יום? מה שנותר זה רק להתכרבל מתחת לפוך, לחבק את כוס הסיידר החם, להוסיף מעט יין אדום ולהרתיח את האהבה שלכם לחורף.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. מלך שלי
שגילי 16.11.2015
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©