הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ואולי בכלל שלום זה הפתרון?
 
שגיא פלדמן נכח בדיון על הההסברה הישראלית, וניסה להבין למה יש מערכה אחת שאנחנו תמיד מפסידים בה
מאת שגיא פלדמן | 04.12.2015
 

 

 >>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

המוני מפגינים צועדים יד ביד לעבר האופק. הולכים בשורות, מהופנטים וצועקים יחד בקולי קולות "פלסטין! פלסטין!". הסצנה המדוברת היא מתוך סרטון שהופץ ברשתות החברתיות ובגופי תקשורת ממוסדים, ולקוח מהפגנה שהתקיימה בלונדון נגד ישראל "הכובשת" בזמן "צוק איתן". "זה גרם לכם להתעצבן?" שאל דניאל גורן, יו"ר מועדון הדיבייט במסלול האקדמי המכללה למינהל וסטודנט בבית הספר לתקשורת, בפתיחת הפאנל "ההסברה הישראלית בעולם". גורן הפנה את השאלה אל היושבים בקהל, חלקם הגדול סטודנטים לתקשורת, ולמרות השתיקה, בקרב מרביתם הורגשה מעין התעוררות.

 

הדיון המרתק, בהנחייתו של גורן, נערך ב-22 בנובמבר, במכללה למנהל בראשון לציון. בפאנל השתתפו סשה דרטווה, ראש מדור ניו-מדיה בדובר צה"ל בעבר וראש מחלקת הדיגיטל במשרד יחסי הציבור רימון-כהן-שינקמן, בהווה. איילת פריש, יועצת התקשורת של שמעון פרס בעת כהונתו כנשיא המדינה, וכיום יועצת אסטרטגית של מפלגת "יש עתיד" ויוני כהן אידוב אלוף העולם בדיבייט ומוביל תנועת המאבק ב-BDS.

 

"האם בעצם ישנה בעיה עם ההסברה הישראלית?" שאל גורן את חברי הפאנל, כדי לבדוק תחילה אם ישראל היא בכלל מוצר טוב. דרטווה הצהיר כי אכן ישנה בעיה, ונתן כדוגמה את האירועים האחרונים שהתרחשו בצרפת, לעומת אלה שקורים בישראל על בסיס יומיומי. "מצד אחד אנחנו רוצים להיות המסכנים, ומצד שני רוצים להיות המגניבים" הוא הוסיף והציג את התפיסות המנוגדות של משרד החוץ, אשר מעידות שאכן קיימת בעיה. כדי להמחיש את טענתו, הוא חשף את נתוני משרד החוץ שמצביעים על ירידה של כ-25% בתיירות בישראל. אך האם בעיית ההסברה היא אכן זו שגרמה לירידה הניכרת?

פריש: כשאף אחד לא יודע מהי המדיניות, אי אפשר לדבר על הסברה
תצלומים : שי אגם

"אי אפשר לדבר על הסברה בלי מדיניות, ואף אחד לא יודע מהי המדיניות" טענה פריש והביעה חוות דעת מקצועית למה שנראה כמו כדור שהתגלגל לתוך בור עמוק, ובו ככל הנראה טמונים שורשי הבעיה. אין ספק שתקווה ותמיכה הם אוויר לנשימה בשביל הדרג העליון, אך לדברי פריש, כשאלו מראים כי הם שוחרי שלום ורגע לפני הבחירות הצהרותיהם משתנות, קשה לצפות שימחאו כפיים ויגלו אמפתיה כלפי המדינה, כשנדקרים אנשים. מדבריה עולה כי חוסר הסדר הוא שמעורר דאגה, ואם כך בדרגים העליונים - מה המצב אצל אנשי ההסברה נטולי האמצעים?

 

הכמיהה לשלום הוזכרה בפאנל פעם אחר פעם, אך בלי לציין מהיכן יבוא הפתרון. "רק כאשר תהיה הגעה לשיח על שלום, תהיה אפשרות לעמוד ביחד עם שאר יושבי העולם" הצהירה פריש באומרה דברים שנראים כיום כמו פנטזיה מרחיקת לכת. גורן מיהר להעיר אותה מהחלום והציג בפניה את האופן המוטה שבו צה"ל מוצג על ידי התקשורת העולמית. למשל, הBBC- שהציגו את הפלסטיני שנורה למוות (ואת כוחות הביטחון בישראל כאשמים) ככותרת ראשית, למרות שבאותו היום נרצח ישראלי בירושלים. "הכול תלוי בדרך של נציגי ההסברה. תקפנו את הנושא באופן מאוד מאוד זהיר" דרטווה חשף קצת מסודות המקצוע של רתימת ההמון, ושיתף את כולם כיצד הם הצליחו לשנות את אותה כותרת בBBC-. כהן-אידוב הוסיף שיש צורך בפעילויות שוטפות, כי מנגד יש את ה- BDS שלא ישנים על המשמר ועוסקים בגיוס בלתי פוסק לכוחותיהם.

 

גורן הזכיר כי גם בצד הפלסטיני קיימות בעיות, ועדיין, בכל הנוגע להסברה, הם מצליחים לגבש את שאר העולם לצדם. "אנחנו לא יכולים לנצח במשחק של מספרים" חרץ כהן-אידוב. מוביל תנועת המאבק ב-BDS תיאר תופעה שחוזרת על עצמה בארץ, לפיה מסכימים על תהליך הסברתי אחיד, מביאים את זה לרמת קמפיין, ולבסוף כולם מוצאים עצמם הולכים כעדר אחר רעיון שלא באמת תורם. הוא נתן כדוגמה חברת פרסום שדימתה את הערבים למחבלים ואת היהודים למדענים מועמדי פרס נובל. "זוהי דמגוגיה ומחשבה שרחוקה מלהיות הסברה" הוסיף בזעם ואולי בתקווה להשפיע על מי מהנוכחים שזקוק לשינוי מחשבתי.

כהן אידוב לובל דרור: "לבוא ולהדביק עלינו תוויות זה מאוד מאוד אמיץ" 
 

"האם הסטודנטים יכולים לעשות משהו מבחינה הסברתית?" שאל גורן את חברי הפאנל, בתקווה שהסטודנטים יקבלו הכוונה נכונה, כזו שבאמת תוכל להוות בסיס לשינוי, גם אם מזערי. "כל אחד פועל לפי ראות עיניו וזה לא משחק לטובתנו" השיב דרטווה, והעלה את היוזמה האישית של הארגונים הקטנים שפועלים למען ישראל בתחום ההסברה, כמקום שעשוי להוות חלק בפעילותם של הסטודנטים או לפחות לגרום להם לעקוב אחריהם.

 

מאה מיליון ש"ח לאדם. זה אולי נראה סכום מופרך, אך דרטווה, איש מקצוע מבין עניין, הציג זאת בתור תקציב ההסברה הישראלי, שרחוק מלהספיק כדי לשנות את תמונת המצב של ישראל, ואף רחוק עוד יותר מהיכולת למתג את המדינה מול אלו שעדיין לא החליטו באיזה צד לתמוך. האם דרטווה סתם זורק לאוויר מילים כאובות או שמא גם כספם של משלמי המיסים לא מספיק? השאלה השכיחה ביותר במדינתנו היא "איפה הכסף?" ועושה הרושם ששום תשובה לא תספק, ורוב הסיכויים שגם לא תתקבל. ואכן, עד שלא יגדל התקציב או ייעשה בו שימוש מושכל, אפשר רק להאזין להסברים כיצד אפשר לעשות זאת אחרת.

 

פעם אחר פעם הזכירה פריש את המדיניות שנמצאת מעל ההסברה ומחלישה את כוחו של הפרט, ובאמירתה גרמה לנוכחים במקום להראות סימני מצוקה. "כל אחד יכול בדרכו לעשות דברים" חלק דרטווה על דבריה ושינה את גרסתו ההתחלתית בהקשר להסברתו של הפרט. בתגובה, חידדה פריש את דבריה וציינה שאילו התגוררה באזור הסובל מנפילת רקטות, היא הייתה מעלה תמונות של ילדיה ישנים על מזרנים במקלט. לטענתה, זהו מהלך הסברתי מצוין, אך אסור לשכוח שלעיתים קרובות הנזק גדול מהרווח. ואם שוב הפרט מוזכר כדבורה ללא עוקץ - אז מה הטעם?

 

"אולי כולכם שמאלנים? אולי הסברה היא ניתוק מהעמדה האידיאולוגית?" דיקאן בית הספר לתקשורת, ד"ר יובל דרור, הלהיט את הרוחות במקום והפנה את שאלותיו לעבר אלוף העולם בדיבייט, שלא נשאר חייב. "לבוא ולהדביק עלינו תוויות זה מאוד מאוד אמיץ" כהן-אידוב אתגר את דרור בהסבר תיוג המילה "שמאלן" וכשפניו של זה האדימו, הוא העלה בפני הנוכחים את השאלה "מי היו מעדיפים שיבצע מאמץ הסברתי למדינת ישראל - אדם בעל דעה פוליטית נחרצת או אדם שעדיין לא החליט מהי גישתו, ובעל מידע מועט יותר".

 

ההסברה במדינה הוצגה ככזאת שנעשית על ידי פרופסורים, עיתונאים, פוליטיקאים, משרדי יח"צ וארגוני הסברה, אך התעוררה השאלה אם אפשרי להסביר מהי המדיניות כלפי הפלסטינים בצורה אחידה? האם העובדה שהמדינה שלנו דמוקרטית - גורמת לאובדן מראש? הרי רבים מבצעים מאמצים בשביל תדמיתה של ישראל, בין אם מדובר באנשים מהשלטון, שדוגלים בערכה של הדמוקרטיה, אך לא מבצעים את השינוי המיוחל אלא משאירים כתמי לכלוך לאחר או כאלו שמבצעים עבודת קודש, שנשארת רק לזמן קצר.

 

"הטרור פה הוא לא קטן" לקראת תום הדיון, הציגה פריש את מה שכולם יודעים, והוסיפה כי למרות המודעות, נעשים מאמצים הסברתיים בהם אנו תוקעים לעצמנו כדור ברגל. שלושת יושבי הפאנל הם בעלי קבלות ועוסקים בתחום כבר שנים רבות, וכולם ניסו להראות כי הדרך ההסברתית שלובה בעיקר בהבנת הצד השני, בהידברות (עד כמה שאפשר) בגילוי מתינות, ובחיזוק של נקודות החולשה באשר הן. "להכות ולנצח במערכה הכול כך חשובה על דעת הקהל העולמית" פריש נגעה במדיניות ברורה, שבעיני רבים נתפסת כהלקאה עצמית, אך אולי היא שעשויה להציג את ארץ ציון כמדינה שוחרת שלום.

 

----------------------------------------------------------------------------------------


פאנל בנושא "ההסברה הישראלית בעולם", 22 בנובמבר, 2015, ביה"ס לתקשורת, המסלול האקדמי המכללה למינהל

 

השתתפו:

 

יוני כהן אידוב - אלוף העולם בדיבייט ומוביל תנועת המאבק ב-BDS

סשה דרטווה - ראש מחלקת הדיגיטל במשרד יחסי הציבור רימון-כהן-שינקמן

איילת פריש - יועצת התקשורת של הנשיא לשעבר שמעון פרס, בוגרת המכללה למינהל

 

הנחה:

 

דניאל גורן - יו"ר מועדון הדיבייט וסטודנט בבית הספר לתקשורת

 

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©