הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סוף סוף ה-סוף!
 
סדרת "משחקי הרעב" הגיעה לסיומה עם ארבעה סרטים מפוארים. אחרי שצפתה בכולם, מרי רבין פה כדי לסגור חשבון עם הקלאסיקה
מאת מרי רבין | 13.12.2015
 

 

>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

 

כמיטב המסורת שלנו, הלכתי עם שתי חברותיי לצפות בסרט הרביעי והאחרון בסדרת "משחקי הרעב". כמובן שבשבוע הראשון, כשהסרט רק יצא לאקרנים, כל הכרטיסים נמכרו ולא היה סיכוי אפילו להזמין כרטיסים מראש, אולם אין זה מפתיע. סדרת הסרטים המצליחה, המבוססת על סדרת ספרים בעלת שם זהה שנכתבה על-ידי הסופרת סוזן קולינס, זכתה להצלחה מסחררת. עלילתם של שני החלקים האחרונים בסדרה (עורבני חקיין 1 ו-2) נמשכה בעיקר מהספר האחרון, גם הוא נושא את השם “עורבני חקיין”.

 

את גיבורת הסרט אין צורך להציג. ג'ניפר לורנס, שלא יורדת מהמסך כבר תקופה ארוכה, ונראה שלא יימאס ממנה בקרוב, מגלמת קטניס אוורדין. לצדה משחק ג’וש האצ’רסון, כפיטה מלארק, ולא נשכח את האקס-ארוס של מיילי סיירוס, ליאם המסוורת', המגלם את גייל. לצדם ישנה שורה ארוכה של שחקנים, מכובדים לא פחות, וביניהם ג’וליאן מור (הנשיאה קווין) דונלד סאתרלנד (הנשיא סנואו) ופיליפ סימור הופמן (פלוטרך הוונזבי) אשר במהלך צילומי הסרט נמצא מת בדירתו, ככל הנראה ממנת יתר. אבל אל חשש, במאי הסרט פרנסיס לורנס (שום קשר משפחתי לגיבורת הסרט) והתסריטאים דני סטרונג וסוזן קולינס לא נתנו למוות המפתיע של הופמן להפריע. להפך, הם נהנו מהבאזז.

 

אז למי שכבר הספיק לשכוח את שאירע בחלקו הראשון של "עורבני חקיין" הנה תזכורת קטנה: קטניס אוורדין נעתרה לבקשתם של הנשיאה קווין והאסטרטג פלוטרך הוונזבי לקחת על עצמה את תפקיד העורבני חקיין, ולהוביל את המורדים לניצחון על משטר הדיכוי של הנשיא העריץ סנואו. בתמורה, היא דורשת את שחרורו של אהובה ושותפה למשחקים, פיטה מלארק, משבי הקפיטול, שם עבר שטיפת מוח שגורמת לו לרצות בחיסולה. לאחר הצפייה בחלקו השני של הסרט, אין ספק ש"משחקי הרעב: עורבני חקיין" היה צריך להסתיים בסרט אחד. אז נכון, מבחינת הרווחים הפיצול היה מעשה חכם. אך לסרט עצמו, ובעיקר לצופים, זה גרם בעיקר נזק.

נתתי צרחה מרוב בהלה, הייתי בטוחה שאחת מהטציות באה להרוג אותי. לורנס  
תצלומי מסך מתוך הסרט 

חלקו הראשון של הסרט הזכיר לי מסטיק "בזוקה" - מתוח, ארוך מדי ומאבד מהטעם כבר בדקות הראשונות. האקשן מתחיל רק לקראת אמצע הסרט, כאשר סנואו מפריע לקטניס וחבורתה בדרכם אל הקפיטול, ואף מנסה לגרום למותם. אך סצנות מייגעות, כמו ההתקפה של הטציות שנמשכו מעל לשלוש דקות - החזירו אותי מיד אל תחושת ה"בזוקה".

 

חלק מהסצנות העלו אסוציאציות ממלחמת עולם השנייה. מאות אנשים המובלים אל שער שבו מתקיימת סלקציה, ולאחר מכן הפרדה בין ילדים ומשפחותיהם - אם הטציות לא גרמו לי לסיוטים בלילה, הרי שזה בהחלט עשה את העבודה. האקשן ממשיך עם הסתבכותה של החבורה בדרכה לקפיטול. קטניס מובילה את כולם עם מטרה אחת - להרוג את סנואו. עם התפתחות העלילה, האמת על אופייה של דמות מרכזית יוצאת לאור (לא אהרוס עם פרטים מדויקים, לטובת מי שעוד לא ראה) ומשנה לקטניס את התוכניות. את הסוף תצטרכו לראות במו עיניכם.

 

יכולות המשחק של לורנס בסרט הן יוצאות מן הכלל, והמעבר מנערה למנהיגת מרד הנלחמת, אך ורק עם חץ וקשת באמת מוערך, ומעביר תחושה של אותנטיות ומקצועיות ברמה גבוהה. קטעי האקשן ללא ספק מצליחים ליצור מתח אצל הצופה ואפילו טיפה פחד (באותה נשימה, אנצל את הבימה כדי להתנצל על הצרחה שהשמעתי כשהבחורה על ידי רצתה בסך הכול לעבור ואני הייתי בטוחה שהיא אחת מהטציות שרוצות להרוג אותי. ממש מצאה לה זמן להתפנות!).

 

אז אחרי שעתיים ורבע, שהרגישו יותר כמו חמש דקות, נותרתי המומה בכיסא. לא מהאופן בו הסתיים הסיפור אלא מכך שסוף סוף סאגת "משחקי הרעב" הגיעה לסיומה. "עורבני חקיין" יכול היה בקלות להתקבץ אל תוך סרט אחד, אבל זה לא מה שיהרוס את חווית הסיום של הקלאסיקה הזאת. אם ראיתם את הסרטים הקודמים בסדרה - לכו לראות גם את זה. ואם לא, חכו בסבלנות עד שיגיע אל מסך הטלוויזיה בבית.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©