הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כולה 18 קופים על אי
 
קרן קפלן הייתה מכורה לתוכניות הריאליטי ולא פספסה אף פרק. היום, בעודה לומדת תקשורת, היא לא מבינה מה משך אותה
מאת קרן קפלן | 04.01.2016
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

 

בשנים האחרונות רוב התוכניות שצפיתי בהן הן מסוגת הריאליטי. לא הייתי מוכנה לפספס אף פרק, וכול פרק סיום היה חגיגה שכללה כמה חברות טובות סושי או פיצה. אולם עם הזמן, אני בקושי רואה את התוכניות, ויתרה מזאת, אני לא מרגישה שום פספוס במידה שאני לא מספיקה לראותן. לא, אני לא מאותם אנשים שמכחישים שהם צורכים ריאליטי כי זה תת רמה, ובסופו של דבר צופים בכול רגע אפשרי. אני לא מתביישת להגיד לאף אחד כשאני צופה בתוכנית, לעומת רבים שמפחדים מה יחשבו עליהם.

 

הרי בסופו של דבר, רוב התוכניות מתבססות על אותו קונספט עם כמה שינויים. בכול תוכנית ישנם כמה מתמודדים מעניינים שלכול אחד מהם יש את הסיפור הצהוב שלו שיגרום לצופים להזיל דמעה, להתרגש ולצחוק. יש מתמודדים שלא נוכל לסבול אפילו לרגע, והדבר היחיד שיעבור לנו בראש כשנראה אותם על המסך הוא "מאיפה היצור הזה הגיע?!".  בכול ריאליטי יש מפסיד ומנצח. הצופה תמיד ירצה שהמתמודד שהוא הכי התחבר אליו ושהכי הצחיק אותו בכול העונה יזכה. במידה שהמתמודד יפסיד, הצופה ישנה את דעתו לגבי התוכנית ויגיד: "חרא תוכנית". אך זה ברור שכשיודיעו בתקשורת מתי העונה החדשה הוא יחכה בקוצר רוח ובסוף יצפה בה, ויחזור על תהליך חווית הצפייה מההתחלה.

ספק אם ב"הישרדות" הם ישנים יום אחד באוהל, לא מתקלחים ובקושי אוכלים
תצלומי מסך מתוך "הישרדות" ו"האח הגדול", ערוץ 2

השאלה הגדולה היא למה. למה יש לאנשים כזו תשוקה לצפייה בתוכניות ריאליטי במקום תוכניות עמוקות עם תוכן איכותי, ויותר מזה, למה אנשים לא מחפשים אפשרויות אחרות שיענו על הצורך שנענה כשהם צופים בריאליטי? יום אחד נכנסתי לביתי לאחר יום שלם של סידורים, וראיתי את הוריי צופים ב-"הישרדות". הם היו כול כך מרוכזים במסך, שהבנתי שבאותו רגע אין לי עם מי לדבר. אני מבינה שהם, ועוד הרבה אחרים צריכים אסקפיזם אחרי היום הארוך והמתיש שעברו, אבל ישנן כול כך הרבה אפשרויות אחרות הרבה יותר טובות ואיכותיות מאשר צפייה ב-18 קופים עם בנדנה על אי בודד עאלק.

 

כן, קשה לי להאמין שמה שמראים לנו בתוכניות ריאליטי הוא מציאותי. אני בספק אם ב-"הישרדות" הם באמת ישנים יום אחד באוהל באמצע שום מקום, לא מתקלחים, ובקושי אוכלים. אין לי צל של ספק שב"אח הגדול" יש התערבות ענקית מצד ההפקה. תעשו לי טובה, לא קוראים למתמודדים כמה פעמים לחדר האח רק כדי לשאול לשלומם. ואיך אפשר בלי "כוכב נולד" "הכוכב הבא" או ההמצאה החדשה "הכוכב הבא לאירוויזיון" שבהם בוחרים את המתמודדים לפי הסיפור הכי קשה או מרגש שעברו בחיים.

 

אני מכירה כמה אנשים בעלי קול מדהים ומרגש שלא הצליחו להתקבל לתוכנית. אין לי דרך אחרת להסביר למה לא קיבלו אותם, מלבד הסיבה הפשוטה שהם לא עברו משהו יותר מדי משמעותי בחיים. האמת, אני לא מצליחה להבין את ההפקה כי לי, ואני חושבת שלרבים אחרים, יותר חשוב שיהיו זמרים טובים, מאשר כול מיני טיפוסים שההפקה נוהגת להביא כי היא חושבת שהם מצחיקים או מעניינים. אני לא יודעת אם הדעה שלי לגבי תוכניות ריאליטי השתנתה בגלל שאני סטודנטית לתקשורת, ואני יודעת כיום מה באמת קורה מאחורי הקלעים או בגלל שעייפתי מסוגת הריאליטי.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©