הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כן, מושלם
 
בגיל 43 הגיע שון פול להרים פה מסיבה מטורפת. מרי רבין לא ישבה דקה, ועכשיו היא מחכה לפעם הבאה
מאת מרי רבין | 04.02.2016
 

אין ספק שאני חייבת לשון פול. בגיל 43, הגיע הזמר הג'מייקי להרים פה מסיבה שהצליחה לו - ובגדול. שעה וחצי של קצב מטורף ולא התיישבתי אפילו פעם אחת. אך לא לפני שגרם לקהל כולו להזיז ישבנים, היו גם כמה זמרי חימום שעשו עבודה לא פחות טובה. בהנחייתו של מומי לוי, הוזמנו לבמה יוצרים ישראלים כמו איזי, קפה שחור חזק, סטטיק ובן אל תבורי, דיג'יי גל מלכה ואליעד נחום, אשר היו רק חלק מהופעות החימום. חלקם הופיעו עם שירי בכורה, מה שקצת ביאס את הקהל שהגיע לרקוד, אך השירים לא היו מוכרים או לא באווירת הדאנסהול שלשמה התכנסנו.

 

כשפסטיבל ההיפ-הופ הישראלי הסתיים, נותרה עוד כחצי שעה של המתנה עד שהמלך הבלתי מעורער עלה להופיע. עם תחושה קצת מרה בגוף, עקב ההמתנה הארוכה (פתיחת דלתות הייתה ב-20:00 וההופעה החלה לא לפני 22:00) פול הצליח לפצות עם בחירת שירים מוצלחת במיוחד. Come On To Me, איתו בחר להתחיל, לא הותיר ישבן אחד ישוב בהיכל.

 

ולאחר שהבטיח כי למרות מזג האוויר הקריר בחוץ, הוא ידאג שנתחמם היטב - הוא מיד ביצע את הקלאסיקה שלו Get Busy מה שהוכיח לקהל, שהוא לא מתכוון לאכזב הערב. בהמשך המופע פיזר פול את שלל להיטיו, החל מ- Baby Boy (בלי ביונסה, כמובן) דרך Temperature, Got 2 Love You, Give It Up To   Me ורגע לפני הסוף, כשכבר הייתי בטוחה שהוא לא יספיק לשיר אותו, נתן פול הופעה מכובדת וארוכה עם הלהיט She Doesn't Mind.

לא להאמין שגוש האנרגיה הזה כבר בן 43. שון פול בהופעה בישראל 
תצלומים: מרי רבין 

נכחתי בלא מעט הופעות של אמנים שהגיעו מחו"ל, וביניהם ענקים כמו קניה ווסט, כריס בראון ודדי ינקי, אבל הופעה כזו אנרגטית טרם חוויתי. בכל דקה ושיר שחולף רק הבנתי טוב יותר שהבן אדם הוא פשוט מכונת להיטים מטורפת. כל שיר שלו היה מוכר לכל הקהל, ולמרות המבטא המסובך שלו, כל מילה נשמעה היטב באוויר. לא להאמין שגוש האנרגיה הזה כבר בן 43 - רוקד איך שהוא רוקד ומצליח להקפיץ אפילו את אנשי הביטחון, שהיו אמורים לשמור על פאסון.

 

את החיבור המושלם של פול עם הקהל לא ניתן היה לפספס. הוא זורק מגבות לעבר הקהל המשתולל, מפזז לאורך הבמה ולא שוכח להחמיא לבנות ישראל הסקסיות. ואם כבר, אי אפשר לספר על המופע בלי להזכיר את שתי רקדניות הליווי הלוהטות, שלא פעם הצליחו לגנוב את ההצגה. ברקע התנוססו דגלי ג'מייקה ומסכי ענק, שעליהם הוצגו הקליפים של השירים אותם ביצע, מה שללא ספק תרם לאווירה. הבמה בהיכל מנורה מבטחים היא לא מהמושקעות שידעתי, וברגע שהייתה הזדמנות להרגיש בתוך הקליפ - זה שדרג את האווירה וגם ניתק אותי מעט מההיכל המזוהה יותר מדי עם קבוצת מכבי תל-אביב בכדורסל.

 

פול נזהר בלשונו בכל הקשור לפוליטיקה, אך דאג להזמין "את כל תושבי ישראל ולא משנה מאיפה אתם" לקום ולשיר, ולמען האמת שקצת התבאסתי. אני חושבת שלקהל הישראלי מגיעה מדי פעם ההזדמנות להתנתק מכל מה שקורה מסביב ונטו ליהנות. לא ייתכן כי כל מופע של אמן אורח יהיה מלווה בתחושת המלחמה הבלתי פוסקת, אך כנראה שעד שהעניין לא ייפתר - אין לאמנים ברירה אלא לנסות להיות פוליטיקלי קורקט.

 

את ההופעה הקודמת של פול בארץ פספסתי, ורק חיכיתי להזדמנות שיגיע שוב. ואם אצטרך לבחור במילה אחת שתתאר את הערב הזה, בטח אבחר ב"מושלם". ויסכימו איתי חבריי לשורה הרביעית ביציע 11. בסוף המופע הבטיח פול שאנחנו  נתראה. מקווה רק שבקרוב.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©