הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מלחמת זהות
 
כיצד הפך מקצוע האזרחות משיעור חובה שסובל מדימוי נחות, למאבק פוליטי בין שני עולמות? קרן נוימן בדקה
מאת קרן נוימן | 28.02.2016
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

 

במדינת ישראל לא קיימת חוקה המגדירה את חזון ואופייה של המדינה באופן ברור ומדויק, מה שמוביל לכך שהזירה החינוכית נתונה להשפעות ולהתגוששויות של אג'נדות שונות. לאחרונה, מקצוע האזרחות סומן כמטרה למאבק פוליטי בין שני עולמות עיקריים של מחשבה: היהודי-מסורתי והליברלי-דמוקרטי. הוויכוח על התכנים מתאפיין בדיכוטומיה של "או-או" במקום בדיאלקטיקה של חיבור העולמות. הגישה כופה על התלמידים להכריע בין זהותם הלאומית יהודית לזהותם הדמוקרטית ישראלית.

 

בעבר מקצוע האזרחות סבל מנחיתות, ונלמד כמקצוע חובה בהיקף של יחידת לימוד אחת. תכניו היה בסיסיים למדי, ומיקומו בתוכנית הלימודים היה שולי יחסית למקצועות הרוח האחרים. בעקבות רצח רבין התפרסם דו"ח ועדת קרמניצר שהגדיר ארבע מטרות בעבור מורי המקצוע: רצף חינוכי, המורה כמחנך חברתי, אזרחות פעילה בעלת אקלים בית ספרי דמוקרטי ואזרחות רבת תרבויות. הדגש המרכזי של הדו"ח הוא על הצורך לחנך לאזרחות מעורבת ואחראית, ולחזק את הזהות האזרחית ככזו המשותפת לכול הישראלים, לאור המחויבות לכבוד אנושי ולשוויון.

 

החל משנת 2000 החלו להישמע טענות באשר לחד גוניות הרכב ועדת קרמניצר, ועל האופן בו היא משפיעה על סגנון הלימודים. קריאות מהצד הימני בכנסת ביקשו לאזן את תוכנית הלימודים, ולהפוך אותה לפרטיקולרית יותר ואוניברסלית פחות. חברי כנסת תקפו את משרד החינוך וטענו כי המקצוע מלומד באופן שמאלני. על רקע טענות אלה ערך המכון לאסטרטגיה ציונית מחקר בנוגע ללימודי הציונות בבתי הספר, במסגרתו המליץ לבטל את המלצות הדו"ח שהתקבלו, כולל את עיקרון האחידות בהוראת האזרחות ולעדכן את תוכנית הלימודים. ב-2009 כשהתמנה גדעון סער לשר החינוך, הוחלט לשנות את מתכונת לימודי האזרחות ולגבש תוכנית לימודים חדשה.

עודד את המורים להביע את עצמם בשיעור ותכנן להגדיר מדיניות אחידה בנושא. פירון
תצלום: "יש עתיד" לובי: עידן סעידי

בראש ועדת המקצוע עמד באותה העת פרופ' ידידיה שטרן, עמית במכון הישראלי לדמוקרטיה. בכובעו כשר החינוך, מינה סער את ד"ר צבי צמרת לעמוד בראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, התפקיד השני בחשיבותו אחרי מנכ"ל המשרד. ד"ר צמרת, שהיה אחראי על תוכניות הלימודים פיטר עם כניסתו לתפקיד את מפמ"ר (מפקח מרכז) מקצוע האזרחות, החליף את ועדת המקצוע והוביל כתיבה מחדש של תוכנית הלימודים. בדו"ח שהתפרסם מטעם המרכז להתחדשות הדמוקרטיה נכתב כי "הדבר נבע מתוך חרדה עמוקה מפני ערעור זהותם הלאומית ציונית של התלמידים" שמא יתמודדו חלילה עם מורכבותה של המציאות הישראלית.

 

בשיחה עם פרופ' שטרן ומפמ"ר אזרחות דאז, אדר כהן, נוכחתי לדעת כי יחד הם גיבשו מדיניות לחינוך קבלת האחר, המתמקדת בהיכרות עם אוכלוסיות המיעוט במדינה. הם הציגו את הצעתם למנכ"ל משרד החינוך שהביע עניין רב ואף הבטיח לקדם אותה מול שר החינוך. אך מאז ועד היום נשארה ההצעה באוויר, והשניים לא זכו לשום התייחסות מצד המשרד, למרות שפנו אליו כמה פעמים לאחר הפגישה.

 

ביוני 2011 פוטרו פרופ' שטרן וחברת ועדה נוספת, פרופ' סוזי נבות. הנימוק הרשמי של ראשי משרד החינוך למהלך היה כי הקדנציה של השניים הסתיימה. אולם במכתב ששלח פרופ' שטרן למנכ"ל המשרד, שמשון שושני, הבהיר כי לא זאת הסיבה לפיטורים אלא עצם התנגדותו לשינויים אותם ניסה ד"ר צמרת להכניס ללימודי האזרחות. במכתב דיבר פרופ' שטרן על פוליטיזציה של החינוך והיסטוריזציה של לימודי אזרחות הנעשית בראשותו של ד"ר צמרת. לשיטתו "צריך לחשוף את התלמידים למגוון ההשקפות, ולנהוג בהם בהוגנות אינטלקטואלית כך שיוכלו לבחור את עמדתם בעצמם". שלא יהיה ספק, את פרופ' שטרן החליף פרופ' אשר כהן, עמית במכון לאסטרטגיה ציונית.

 

בהמשך החליט ד"ר צמרת על שכתוב הספר המיתולוגי "להיות אזרחים בישראל" בטענה שהוא ביקורתי מדי כלפי המדינה. לביקורת הצטרף המכון לאסטרטגיה ציונית. למלאכת שכתוב הספר נבחר היועץ האקדמי ד"ר אביעד בקשי, ממנסחי חוק הלאום. המינוי זכה לקיתונות של ביקורת מצד מורים ואנשי חינוך על היעדרו של יועץ אקדמי נוסף בעל השקפת עולם שונה מזו של בקשי, אך אלו לא זכו להתייחסות מצד בעלי התפקידים. ספר הלימוד המחודש עדיין לא יצא, אך בהתבסס על הפרקים שפורסמו ונלמדים בשנה האחרונה, ערכה ד"ר הללי פינסון מאוניברסיטת בן גוריון דו"ח שכותרתו "ממדינה יהודית ודמוקרטית למדינה יהודית נקודה". בדו"ח היא בחנה את הפרקים ששוכתבו, וקבעה כי "השינויים בספר הינם מרחיקי לכת, הנוסח החדש מעלים מידע חשוב ויש בו חלקים שלא ניתן ללמד בבתי הספר הערביים".

"בגלל שהמקצוע כול כך מבקש שיעלו דיונים בכיתה, המורים אבודים". ורטה
תצלום מסך מתוך "פגוש את העיתונות"

בנוסף, ב-2011 נכנס לתוכנית הלימודים ספר בשם "משטר ופוליטיקה בישראל" מאת פרופ' אברהם דיסקין, שהיה המחבר העיקרי של הצעת החוקה מאת "המכון לאסטרטגיה ציונית". את דיסקין הקפיד ד"ר צמרת לשבח בכול הזדמנות. עוד באותה שנה, החליט ד"ר צמרת לקצץ באופן משמעותי את מספר השעות המיועדות ללימודי אזרחות בהיקף מוגבר של 5 יחידות, אך כשהדבר עורר רעש, חזר בו חלקית מהחלטתו.

 

ב-2012 כיהן חבר הכנסת אלכס מילר מישראל ביתנו כיו"ר ועדת החינוך בעוד אדר כהן כיהן כמפמ"ר ללימודי אזרחות. מתוקף תפקידו אישר כהן את ספר הלימוד "יוצאים לדרך אזרחית". מילר מצידו קבע כי הספר מציג את הימין כאלים מהשמאל, מכיל תכנים פוסט ציוניים ולוקה באי דיוקים, ועל כן החליט לבטלו. הסערה הציבורית סביב הספר תרמה רבות למסע הרדיפה שהתנהל נגד כהן באותן שנים. מטרת הקמפיין אותו הובילו אנשי ימין בסיוע בכירים בתוך משרד החינוך, הייתה לגרום לפיטוריו משום שלדידם, הוא אינו מקדם מספיק את האג'נדה הפוליטית הציונית והיהודית ומכוון להוראת אזרחות פלורליסטית. מנגד טען כהן בשיחתנו כי "גישתי מורכבת ומשלבת בתוכה גם את גישת היהדות, וגם את הגישה הדמוקרטית".

 

הספר מעורר המחלוקת אכן התגלה כרווי שגיאות וליקויים. כהן פרסם מכתב למורי אזרחות ובו כתב "לצערנו, בגרסה הסופית של הספר שאושרה עדיין היו הטיות וטעויות. חלק מההערות אמנם תוקנו, אך לא כולן, ובפרקים מסוימים 'רוח הדברים' נותרה כשהייתה, ולא בוצע שינוי מקיף אלא מינורי בלבד, למרות ההתחייבות של ההוצאה, ולמרות שציינה בכתב כי הדברים תוקנו". נציבות שירות המדינה קבעה כי לא היה פגם משמעתי בהתנהלותו של כהן, והחזירה את ההחלטה למשרד החינוך, שהיה אמון להחליט בנוגע להיבטים המקצועיים. רבים ממורי ישראל הסכימו כי ליקויי הספר אינם מעידים על תפקודו ואופיו של מפמ"ר אזרחות, ואינם מהווים עילה לפיטורים.

 

מחאות המורים והתגייסותם להגנתו של כהן נותרו ללא הועיל. מילר זימן דיון דחוף בכנסת שכותרתו "לימודי אזרחות במערכת החינוך" בסופו פוטר כהן והצטרף לרשימת המודחים המפוארת של מקצוע האזרחות. מנכ"לית משרד החינוך היא שהודיעה כי הוא לא יקבל קביעות בתפקיד ויודח ממנו "בשל ליקויים באופן התנהלותו המקצועית". בהישענות על הצהרות אלו, הצליח משרד החינוך להימנע מלתת תשובות לשאלות העקרוניות שעלו בעקבות ההחלטה.

מש' החינוך מאשר ספרים שונים שמציעים פרשנויות שונות ונוצרות מדורות שבטים. סער
תצלום: דודי לוי

שנתיים מאוחר יותר, תלמידה שלחה מכתב לשר החינוך דאז, שי פירון, ובו התלוננה כי המורה שלה, אדם ורטה, התבטא נגד המדינה וצה"ל. חבריה לספסל הלימודים התקוממו אל מול ההאשמה וטענו כי היא חסרת שחר. ורטה מיד זומן לשימוע, שלדבריו "הפך לדיון על חינוך, מה מותר ומה אסור. טענתם הייתה שעברתי על הנוהל שאוסר על מורה להשמיע דעתו בכיתה, רק שנוהל כזה אינו קיים". ורטה מספר כי במהלך השימוע נציגת בית הספר אמרה "אם רוח בית הספר היא א' ואתה אומר להם ב' אז לנו יש בעיה עם זה". שר החינוך ששתק במשך שלושה שבועות בהם התנהל משפט השדה נגד המורה, התבטא לבסוף בעניין בכנס תל אביב לחינוך מתקדם ואמר כי "אסור שפוליטיקה וחינוך ילכו יחד". השר אף עודד את המורים להביע את עצמם בשיעור, והודיע כי הוא מתכנן להגדיר מדיניות אחידה בנושא. ארבעה חודשים לאחר מכן ורטה פוטר בשל קיצוצים ושיעור מחשבת ישראל בוטל.

 

סערה ציבורית מסוג זה פוקדת את השיח הציבורי בתכיפות. גל אורון, מורה לאזרחות אומר כי "יש הרבה השתקה עצמית, מורים חוששים לדבר על סוגיות שהן שנויות במחלוקת, אתה נכנס לאיזשהו שדה מוקשים, ואז עליך להיזהר בניסוח". התנהגות זו עומדת בניגוד מוחלט ליסודות החינוך הדוגל בפיתוח כושר החשיבה והשיפוט של התלמידים. נראה כי בכול פעם שניסו לייצר דיון, המעודד מחשבה ביקורתית ומאתגרת, שבוחנת את ההגדרות הקיימות ומעזה להציע את האפשרות שיש יותר מצורת הסתכלות אחת, החל מרדף פוליטי ברוטלי אחר האחראיים לכך.

 

משרד החינוך הוכיח את עצמו במשך השנים כגוף שאינו נותן גיבוי לעובדיו. הפוליטיקה הפנימית בין כתליו היא כחומר נפץ של ממש ואין לדעת מה ידליק את השריפה הבאה. לדעת ורטה "בגלל שמקצוע האזרחות כול כך מבקש שיעלו דיונים בכיתה, המורים במקצוע אבודים ולא יודעים מה לעשות". מושג הדמוקרטיה משויך באופן אוטומטי לשמאל, תחושת עובדי משרד החינוך היא שעליהם להישמר מפני מושגים של אנושיות ודמוקרטיה, ולדבוק רק במושגי לאומניות ויהדות. אורון טוען כי "קיים ניסיון להפוך את המקצוע למבוא למדעי המדינה, לימוד בצורה אקדמית בלבד, מבלי להעלות דילמות ערכיות וסוגיות שנויות במחלוקת".

 

השטח חזק יותר מהפוליטיקה

 

 

בבחירות לכנסת ה-20 התמודד לרשימת הבית היהודי, כהן, יו"ר ועדת המקצוע שמונה על ידי ד"ר צמרת ב-2011. בעת התמודדותו השעה את עצמו מהתפקיד עד למועד הבחירות. בבחירות נבחר למקום ה-22, והלא ריאלי ברשימה. משרצה לחזור לתפקידו, משרד החינוך לא אפשר זאת. בחוות הדעת של לשכת היועץ המשפטי במשרד החינוך נאמר כי "מדובר במילוי תפקיד בעל חשיבות ניכרת במשרד החינוך, כאשר על הממלא תפקיד יו"ר ועדת מקצוע להיות אובייקטיבי ונטול סממנים מפלגתיים פוליטיים". כהן הגיב בדף פייסבוק שלו "מיד עם ההחלטה על ההתמודדות בפריימריז, הודעתי שאני משעה את עצמי מהתפקיד עד לסיום הפריימריז. העניין כלל לא הוזכר במכתבו של היועץ המשפטי שהותיר את הרושם כאילו אני ממשיך וממלא את תפקידי ממש במקביל להתמודדות הפוליטית".

 

ד"ר צמרת, הפעם מחוץ למשרד החינוך, תקף את ההחלטה וטען כי "מניעיה פוליטיים ולא משפטיים". מי שמונה במקום כהן על ידי שר החינוך הנוכחי, נפתלי בנט, הוא אסף מלאך, איש המכון לאסטרטגיה ציונית (כמובן) שסממניו הפוליטיים ידועים לכול. מלאך תקף בעברו את האקדמיה כמעוז "שמאל רדיקלי" וכ-"סיכון לעתידה של מדינת ישראל" ואף פרסם ב-2006 מאמר שכותרתו "לא כול עם זכאי למדינה" בו טען כי "הקמת מדינה פלסטינית תיצור אפשרות ממשית לרצף פונדמנטליסטי מאיראן ועד הרי השומרון".

 

ד"ר ריקי טסלר, לשעבר יו"ר הפורום האקדמי להוראת אזרחות גורסת כי "השטח חזק יותר מהפוליטיקה, ולכן, הערכים והנורמות המקובלים בכול שבט הם אלו שימשיכו להוביל את הערכים האזרחיים באותו שבט". מקצוע האזרחות הוא בין  היחידים שטוען לתוכנית לימודים משותפת לתלמידים בבתי הספר הממלכתיים, הממלכתיים דתיים ודוברי הערבית. בפועל, משרד החינוך מאשר ספרי לימוד שונים, המציעים פרשנויות שונות וכך יכול כול שבט לבחור את הפרשנות המתאימה לו ונוצרות מדורות שבטים שונות.

 

מפמ"ר אזרחות הנוכחית, יעל גוראון, מונתה לתפקיד על ידי שר החינוך לשעבר פירון, לאחר למעלה משנה וחצי שבה לא נמצא אדם מתאים לתפקיד. גוראון, מתומכות אדר כהן, אמרה בכנס התמיכה בו "כולנו תולים יהבנו בכך שהעין אינה עיוורת והלב אינו אטום ומושחת, מקווים שלא לפתוח את השנה הבאה בשיעור שבו נשאל מהו תפקידם של המורים לאזרחות, ומה עושה המדינה כאשר עמדות המורים לאזרחות אינן מוצאות חן בעיניה". מקורבים לה אומרים כי כעת משקיעה גוראון את מירב מאמציה בניסיון לאזן את הספר "להיות אזרחים בישראל" המחודש. לנו נותר רק לקוות שמשחק הכיסאות יפסח עליה וכי יתאפשר לה למלא תפקידה במקצועיות ועל פי צו מצפונה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©