הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוקטור כחול לבן
 
לובשים בלייזר חגיגי במסעדה, מחשבים כמה עולה הארוחה בשקלים ומחליפים מגבות בקצב במלון? כנראה שאתם בחופשה. שגיא פלדמן משתף אותנו בתסמינים שקשה להיגמל מהם
מאת שגיא פלדמן | 09.03.2016
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

החותמת כבר על הדרכון. עוד לא יצאתם מהמדינה והתחושה משתנה. במעבר לדיוטי פרי הקדוש, תת המודע מודיע בקולי קולות "יש באפשרותכם להשאיר את כול מה שגורם לכם לכאבי ראש, בטן או לב כאן בארץ". כמובן שזה רק לכמה ימים אבל פתאום המינוס בבנק לא נראה כזה מפחיד, אתם צוחקים על המחסור בזמן והנה אתם יכולים לצאת לחופשה, עירומים מהכול, ומלאים בהרגלים חדשים.

 

קפה ומאפה - כמה שעות לפני ההמראה, הכסף שלכם מאבד מערכו. נשארו כמה מטבעות בודדים ועוד מאייה קבורה בתא אבוד, עוד מעט לא תוכלו לעשות איתם כלום, והם יהפכו לסתם נייר חסר משמעות. אז כולכם נהיים אוליגרכים וקונים את אותו קפה שבקופיקס עולה חמישה שקלים, במחיר מבצע של 36 ₪. מותר לכם, עוד מעט אתם עולים למטוס, זה בסדר, המצב בשליטה.

 

בגדים שלובשים כאן, לא לובשים שם - נראה לכם נחמד להקדים את חג הפורים. כול מה שרק חלמתם ללבוש בארץ הקודש, העזתם בלי בושה להעטות בחופשה. הכובע המוזר מלווה אתכם ביומיום, הג'ינס המתרחב חזר לאופנה לכמה ימים ולא תצאו בלי להתגנדר בבלייזר חגיגי לארוחת הערב. הרי אתם תיירים ולא רוצים להיראות, חס וחלילה, ישראלים.

לפחות שלוש פעמים ביום אתם צוהלים משמחה על היותכם בעלי אינטואיציה מטורפת
תצלומים: sxc

מצפן ישראלים - "הנה, אלה ישראלים, אני אומר לך". לפחות שלוש פעמים ביום אתם צוהלים משמחה על היותכם בעלי אינטואיציה מטורפת. יש ביכולתכם לדעת אם הקבוצה שעברה ברחוב היא ממדינתכם הקטנטנה. זוהי לא גדולה. כי בסך הכול, הישראלים הם כמעט היחידים שנועלים סנדלי שורש, המאמצים הגדולים ביותר של נעלי הבלנסטון (בעיקר בקרב קהילת המלצרים) ובעלי זקנים על הפנים אבל עדיין לא דוברי איטלקית. רק היזהרו שהרגלים אלה לא יחזרו איתכם ארצה. "הנה ישראלי" זה יראה מאוד מוזר בעיני חבריכם.

 

מועדון ארוחת הבוקר - בישראל אתם אומרים תודה אם הצלחתם לקחת אוויר, ובאותה נשימה הספקתם לסיים פרוסת לחם דקיקה לצד הקפה של הבוקר רגע לפני העבודה. בחופשה, השם ישמור. אתם קמים כמו לוחמים לקולו של השעון המעורר, ומתמקמים בשולחן הקרוב ביותר לבופה. אוכלים כאילו עברה שעה מצאת הצום. בולסים, נחים קלות, ושוב טורפים מכול הבא ליד עד תום ארוחת הבוקר. רק אל תשכחו שאין משיחין בשעת הסעודה, שמא יקדים קנה לוושט.

 

אין פתק החלפה - לא משנה מה רכשתם: חולצה, ארוחה ב-KFC או כוס בירה, תמיד לאחר הקנייה תחשבו אם זה השתלם לכם. "כמה זה בשקלים" המשפט הנפוץ ביותר מדי יום בחופשה. זה לא נובע מקמצנות אלא מהרצון העז לדפוק את המערכת. אל תתאכזבו אם כמה דקות אחר כך תראו את אותו מוצר יותר בזול.

תיכנסו לסניף של מקדונלדס ותשקרו לעצמכם שזו הפעם הראשונה והאחרונה לחופשה
 

השארת את הדרכון בכספת? מישהו מכם חיפש אי פעם את תעודת הזהות שלו בתיק? עדיין מסתובבים איתה בכלל? בחופשה הדרכון הוא קודש הקודשים. מרגע הנחיתה בארץ זרה אתם מגנים עליו, מציצים מדי פעם לראות אם הוא עדיין בכיס הפנימי, יוצאים איתו בערב, מסתובבים עם העתקים שלו, רק לא לאבד אותו. מה שבטוח, לא תישארו תקועים. מקסימום תשלמו סכום בלתי מתוכנן שיעיק לכם על החופשה.

 

מזון מהיר - חודשים שלא הכנסתם את ג'אנק לפה אבל בחו"ל הכול מותר. אתם תיכנסו לסניף הקרוב ביותר של מקדונלדס ותשקרו לעצמכם שזו הפעם הראשונה והאחרונה לחופשה. אבל יום אחר כך תעשו אותו דבר, כי ככה זה הכי מהיר, הכי מוכר, הכי נכון.

 

תסמונת היום האחרון - "איך עבר כול כך מהר" תגידו בקול רועד מבכי. לא האמנתם שחמישה ימים יגיעו לקיצם. ארזתם, עזבתם את החדר בבית המלון והשארתם את המזוודה עמוק בשמירת חפצים כדי שאף אחד לא יזיז אותה ממקומה. הלכתם לסיבוב אחרון בכול החנויות שכבר הייתם. והפעם הרשיתם לעצמכם להתפרע בקניות. העיקר לא לפספס שום דבר, לנצל עד תום.

 

תצלם כדי שנזכור - בארץ הצטלמתם אולי בטיולים של שבת או בימי הולדת עם בני הזוג. בחו"ל, כאילו יש שלט עצור כול 400 מטרים. נעצרתם להצטלם ליד הכיכר המרכזית, לצידו של השוטר המקומי, בפארק, ובלי לשים לב אפילו הצטלמתם עם חסר בית שסתם נראה מגניב, ובינתיים כייס לכם את הארנק.

 

אסתטיקה של יקה - תהיו כנים, בבית שלכם כמה פעמים בשבוע אתם מחליפים מגבת? לא חשבתי אחרת. בבית מלון הסיפור שונה. כול אחד מכם חושב שהוא בסוויטה הנשיאותית, גם אם הוא בבית מלון שלושה כוכבים. אין סיכוי שתשתמשו באותה המגבת יותר מיום אחד או יותר מ-20 ניגובים. למה? כי אתם בחופשה, שילמתם ומגיע לכם. נא לא לכעוס על חדרניות חדשות, הן יבינו שאתם צריכים מכלים של מגבות.

 

חזרתם לארץ, התמלאתם בגאווה. נחתם במוצאי שבת והתחילה לה האכזבה. הכול תקין, כולכם באותה סירה. יום ראשון יגיע ותתחיל לה בשקט התמרמרות קלה. תשמרו על ניקיון המגבות, תכניסו את הכובע עמוק למגירה ותחזרו לחשוב בשקלים. רק אל תשכחו לשמור על הדרכון עד לחופשה הבאה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©