הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תחלמו בעיניים פקוחות
 
שגיא פלדמן השתאה מול הקסם של יובל אברמוביץ' שיודע ליצור בקהל הסטודנטים את האמונה ביכולות שלהם לממש חלומות
מאת שגיא פלדמן | 25.03.2016
 


>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

 

דקות ספורות לפני שיובל אברמוביץ' - שדרן, עיתונאי, תסריטאי, יזם - התחיל בהעברת מסריו לקהל הסטודנטים בבית הספר לתקשורת, הוא דאג שכול אחד  יקבל דף ריק ועפרון. מבטם המסוקרן של הנוכחים  הצית זיק של התלהבות אצל מי שטרם הגיע תורו. אברמוביץ' הודיע מראש על כל מה שהוא לא: קואצ'ר, פסיכולוג או דוגמן "אני בסך הכול מבת-ים" אמר בפשטות, כדי שכולם ידעו שכול אחד יכול היה להיות במקומו.

 

זה התחיל ממש בטעות. כשהיה בן 16, אירעה תאונה בעת עבודתו של אברמוביץ' כפיקולו (מפנה כלים) במסעדה במזרח ראשון לציון. הוא סיפר שהחליק (או יותר נכון התרסק) בגלל כתם שמן מחוץ למסעדה, למרות שזמן קצר לפני כן צפה את המתרחש, ואפילו הזהיר על כך מראש, אך לא ציפה שדווקא הוא יהיה זה שישלם בבריאותו. בבית החולים נאמר להוריו על ידי הרופאים "יש לכם ילד נכה" אך במקום לשקוע בדיכאון, אברמוביץ' ניצל את ההזדמנות בשהייתו בבית במקום בבית הספר, לקח מחברת ריקה, נתן לה את הכותרת "הרשימה" ובה כתב את חלומותיו. מורתו גיחכה על דבריו וריחמה על שאיפותיו ולאחר שנה וחצי של נכות הוא חזר ללכת. הרופאים טענו שמדובר בנס רפואי, אך הוא הגדיר זאת כמתנה של חייו, שכן בזכותה הצליח להבין, בגיל כל כך מוקדם, שאף אחד לא ימנע ממנו לעשות את מה שהוא רוצה, והכוח שבהגשמת חלומותיו חרוט בעומקן של הרשימות שבידיו.

 

"מה גורם לנו לא להגשים את החלומות שלנו?" אברמוביץ' הפנה את השאלה  לקהל. התשובות נעו בין העדר זמן וכסף, סדרי עדיפויות, העדר תשוקה והעדר רצון אמיתי - תשובות אופייניות למתרצים מביננו. לדבריו של יוצר "הרשימה" החלומות ניצבים רק בפני מכשולים קטנים, וחיזוק לכך הוא הביא באמצעות דוגמה לאדם שרצה להוציא רישיון טייס אזרחי, אך נמנע לעשות זאת בגלל מחסום כלכלי. "תסכימו איתי כי 60,000 ש"ח להוצאת רישיון זה בר השגה, הרי זה לא מיליונים" הסביר. אברמוביץ' שיתף במקרים רבים מחייו, שעשויים להיות שכיחים בחיינו, במטרה להחדיר בנוכחים מוטיבציה לפעולה. הוא נזכר בהלוואה שקיבל לאחר כמה ניסיונות דחייה, כדי לפתוח חנות קונספט למוצרים תל אביביים (Made In Tel Aviv) ונתן תקווה לכך שבאמת הכול אפשרי. במבט מהצד, זה אכן נראה כמו הסיפור האמריקאי של "כל אחד יכול" אך הוא נמנע מלהציג דברים גרנדיוזיים מדי אלא כאלה שרובנו יכול לדמיין כאן ועכשיו, ואם לא לדמיין - אז לפחות לכתוב על דף נייר כהתחלה.

"למה אנשים מפחדים לדבר על החלומות שלהם בקול רם?". אברמוביץ'
תצלום מסך: "פנים אל פנים", הערוץ הראשון

ב-2011 פתח אברמוביץ' בלוג של עשרה דברים שרצה להגשים תוך 400 ימים ושם תיאר את המסע שלו. ברשימה הקצרה אפשר היה למצוא שאיפות כמו לפגוש את אופרה ווינפרי, להקיף את אוסטרליה בלי כסף, להתראיין לטלוויזיה הצרפתית (למרות שלא ידע את השפה) לקנות בית במזומן ולשקם חסר בית. לא בהכרח קיים קשר בין חלום אחד לאחר, אך מאחורי כל מה שהזכיר ישנה תורה שלמה, אותה ניתן לראות בהרחבה בבלוג "הרשימה". הוא סיפר כי ביום הראשון נכנסו לבלוג 500 אנשים ותוך שבוע ימים קיבל פניות מאנשים שרצו לעזור לו: "פנתה אליי מישהי, שמכירה מישהו, שגר ליד המפיק של אופרה ווינפרי, פנו אליי אנשי מחשבים שהציעו לשפר את הבלוג ואוסטרלים שהזמינו אותי לבקר בביתם בחינם". הוא תיאר את כל הטוב האנושי שהצליח למגנט לחייו, ובזכות כך התקדם לעבר סימוני וי על חלק מסעיפי הרשימה. בראבו ענק לחוכמת ההמונים, אך האם זה יכול לקרות גם לנו?

 

ההצלחה, החלומות וכל ההתעמקות ב"אני" הזכירו לי שורה משירם של קרן פלס ורמי קליינשטיין "לחיות בלי חרטות או לפחות לנסות להיות מאושר". האם זה עד כדי כך קשה לבצע זאת? אומנם סיפוריו של אברמוביץ' עשויים להישמע ככאלה שקורים רק לאנשים שנולדו עם מזל בכיסים, אלו שזכו לקבל את שיחת הטלפון המיוחלת מאראלה או שמלוהקים לתוכניות ריאליטי ומצליחים לשרוד את 15 דקות התהילה ועוד 15 נוספות. ואילו לשוללים הכול עשוי להישמע כפילוסופיה מתחנחנת. אבל העובדות מדברות בעד עצמן, שכן הבלוג של אברמוביץ' הגיע לעשרות אלפי מבקרים והתגלגל קדימה. הוא הוזמן על ידי הקואצ'ר אלון גל להעביר הרצאה  ומשם, בלי שום תכנון, המשכורת השנתית שלו גדלה ב30%-40%. נשמע לכם מופרך? זה לא סיפור בדיוני אלא מקרה הצלחה בדרך להגשמת חלומות של אדם שבסך הכול העז לחלום בעיניים פקוחות.

 

"למה אנשים מפחדים לדבר על החלומות שלהם בקול רם?" הוא הפנה לקהל שאלה נוספת. התשובות שהתקבלו נגעו בעיקר בפחד מציפייה ומבנאליות, והתחושה בחדר העידה כי הרוב הגדול מזדהה עם חוסר שיתוף האחר בחלומות. הבחור בשורה מאחוריי התלחשש עם הבחורה שמימינו, כנראה על חלומות שעד כה לא העז לדבר עליהם. "בסיבוב עם בתי שירה" סיפר אברמוביץ' "היא מלמלה לעצמה משהו בזמן שנפל כוכב.  ואמרה שהיא לא יכולה לספר לי את המשאלה. אני הסברתי לה  שדווקא אם היא תספר - אולי אוכל לעזור לה להגשים זאת" שיתף אברמוביץ' והוסיף כי העובדה שמקטנות מלמדים ילדים לדבר על הכול רק בלב - היא חינוך פגום בעיניו. האם פעם סיפרתם למישהו את משאלותיכם, לאחר שכיביתם את הנרות על עוגת יום ההולדת? תחשבו על זה.

הרופאים טענו שמדובר בנס רפואי, אך הוא הגדיר זאת כמתנה של חייו. אברמוביץ'
תצלום: שגיא פלדמן

העצות שלו התרכזו בעיקר בכדאיות שבלצעוק את החלומות שלנו, בחתימת חוזים עם עצמנו ובלקיחת הפסקה מהסמארטפונים שאליהם השתעבדנו בכול מסגרות חיינו. הוא הביא את דוגמת הסרט "מתים על החיים" בו שני מבוגרים ניסו להגשים את כל חלומותיהם רק בסוף חייהם. בדבריו, ניסה לגרום למשתתפים לתהות אם דחייה היא מעשה נכון או שמדובר  בתירוצים המונעים מפחדים, שנוצרו בתהליך הבגרות. "אנחנו צריכים להיות כמו ילדים - לעשות שטויות, להעז" אמר בהתלהבות. עצתו אומנם צריכה להילקח בחשבון, למרות שכולם חושבים לעצמם מדי פעם על איך שבעבר לא חשבנו 1001 פעמים לפני מעשה.

 

אחרי 50 דקות של הרצאה, ניתנו לכל המשתתפים שלוש דקות לכתיבת רשימה משלהם. די ברור שזו הייתה רק פועלה להנעת הנוכחים ולא ציפייה כי זאת תהיה ה-רשימה של כל אחד. הרי "הרשימה" היא לא סתם שרבוט על דף אלא התחלה של צעד נועז. הרבה אנשים כותבים רשימות, אך למרבה הצער שומרים את חלומותיהם לעצמם, עד שלא נשאר להם זמן לממש אותם.

 

הבחור מלא בכריזמה ונראה כי הוא החדיר אמונה ברוב נוכחי החדר להשתמש במעגלים הקרובים, בשביל לממש את הפנטזיות, לצעוק את החלומות שלנו ולהתרחק מהאנשים הרעילים בחיינו. אלו דברים שהרוב יודע, אך לא באמת עושה זאת - מישהו יודע למה? הרשימה אומנם נראית לכל אחד מאיתנו כחוזה, אבל תמיד אפשר לתכנן מסלול מחדש. הגיוני שדברים שרצינו בתקופה מסוימת ייראו לנו מטופשים ולא רלוונטיים בזמן אחר. לכן, צריך לנצל הזדמנויות, החיים הם סוג של משחק וכל אחד מאיתנו הוא השחקן הראשי בסרט של חייו. אל תוותרו. "נמאס לי שאומרים שזה לא אפשרי ולא יעבוד. הכול אפשרי" חתם אברמוביץ' את דבריו ונתן את האות להסתער על המטרות שלנו בכל פעם מחדש.

 

הרצאה של מחבר "הרשימה" יובל אברמוביץ' - עיתונאי, מגיש ברדיו, תסריטאי, שחקן, יזם.

 

21 במרץ, 2016, ביה"ס לתקשורת, המסלול האקדמי המכללה למינהל. הנחתה: ד"ר דליה לירן אלפר

 

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. ביקורת טובה
יובל שיבאק 27.03.2016
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©