הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביטא שיין, דאנקא שיין
 
ברלין הפכה אבן שואבת לסטודנטים מכל העולם. ולכן גם הישראלים מגיעים, רואים כי טוב, ונשארים
מאת מיטל אהרון - נוב  | 28.11.2007
 

אסף מוזס וקארין שלו עשו את הצעד, והם רחוקים מלהתחרט עליו. הם לא היחידים, אומדן בלתי רשמי של מספר הסטודנטים הישראלים מגיע לעשרות רבות, והטרנד רחוק מלהגיע לשיאו.

למה ברלין? 160 מוזיאונים, שלוש אוניברסיטאות, תרבות, היסטוריה, חיי לילה עשירים, אוכל מעולה (7,000 מסעדות). עיר בינלאומית שעולה כפורחת בקצב היסטרי, עם פסטיבלים בינלאומיים ותערוכות יוקרתיות, כשהכול מעורב במסורת גרמנית של סדר מופתי, ולא פחות חשוב - הלימודים בחינם.

בברלין של שנת 2007 ניתן למצוא, לצד האוניברסיטאות הגדולות, 10 מכללות נחשבות. הלימודים בברלין נעשים לרוב בשפה הגרמנית, וכדי להתקבל יש לעבור מבחן בשפה - DAF. (אפשר למצוא קורסים בודדים באנגלית, אבל ממש בשוליים).

חיים חברתיים מדליקים. סטודנטים בברלין
 

מבחינת שהות בלתי חוקית בגרמניה - אין מה לדאוג. דרכון ישראלי מקנה ויזה אוטומטית לשלושה חודשים, וכשהופכים לסטודנטים מקבלים ויזת סטודנט שתקפה לאורך כל הלימודים. ויזה כזאת אפשר להוציא גם אם לוקחים קורסים לשפה הגרמנית באחד מבתי הספר לשפות, לקראת הלימודים האקדמיים. לימודים לתואר נמשכים בין שמונה ל-12 סמסטרים, כמובן בהתאם ליכולת התלמיד ודרישות התואר.

הסטודנטים הישראלים נמצאים היום בכל מוסד אקדמי אפשרי בברלין. אסף מוזס מרעננה, הלומד לתואר ראשון בכלכלה נרשם לאוניברסיטת הומבולט, שנוסדה ב-1810 ושימשה בית לענקים כמו אלברט איינשטיין ו וארתור שופנהאור.

הוא החליט, לדבריו, ללמוד בברלין כדי לספוג כמה שיותר גם את התרבות הגרמנית וגם את הבינלאומית. הוא חולם לחזור לארץ עם תואר "ועם חוויה שלעולם לא אשכח". ב-Technische Universtat Berlin אוניברסיטה גדולה אחרת בברלין, הידועה כטכניון, מתמקדים במקצועות כמו ארכיטקטורה, ביו-טכנולוגיה והנדסת מזון. הלימודים לתואר הראשון הם בגרמנית, אך מי שרוצה ללמוד לתואר שני, ויש לו תואר ראשון, יוכל בכמה תחומי לימוד, לעשות זאת באנגלית.

אגב, דווקא באוניברסיטה הזו ניתן למצוא קורסים בשפה העברית שיש להם ביקוש גבוה יחסית הן בקרב הגרמנים והן בקרב הזרים, שרובם ממדינות מזרח אסיה וממדינות ערב. שם ניתן לפגוש את קארין שלו, גם היא מרעננה, הלומדת ישירות לתואר שני במינהל עסקים. "עברתי לגור בגרמניה בעקבות שליחות של ההורים שלי" היא מספרת, "ולכן ההחלטה ללמוד כאן, הייתה טבעית. התקבלתי לעבודה בשגרירות ישראל בברלין, ומאחר והעיר מאוד מצאה חן בעיני, החלטתי לשלב את הלימודים עם העבודה".

סטודנט גרמני ממוצע לא עובד, ואם הוא ממש מוכרח - אסור לו לעבוד מעל 10 שעות בשבוע על פי חוק (במקצועות כדוגמת מלצרות או מתרגלים באוניברסיטה). מכיוון שהמדינה נותנת לסטודנט לימודים חינם, היא מעדיפה שהוא יצליח, וישקיע ולא יעבוד. בגרמניה קיים גם חוק המחייב את ההורה לתת לצאצאיו כסף למחייה עד שהוא מסיים לימודיו או רוכש מקצוע, ואם "הילד" מושך זאת מעל גיל 27, הוא יצטרך להסתדר לבד.

להורים שאין כסף לממן את ילדיהם דואגת המדינה. קיים מענק, שהוא מעין הלוואה לתקופת הלימודים, כאשר בסיומם יש להחזיר רק חלק מהסכום.

סטודנטים ישראלים בכל מקום. ה''דום'' בברלין
 

חיי הסטודנט הישראלי בברלין קשים קצת יותר מבחינה כלכלית לעומת המקומי, וכמובן שנוסף לכך יש לציין את קשיי השפה החדשה. אבל עשרות רבות של ישראלים מצליחים היטב. מוזס: "אני התחלתי את לימודי הגרמנית במכון גתה בארץ", הוא מספר. "כשהגעתי לברלין, המשכתי בכל מיני בתי ספר לשפות ברחבי העיר. היום אני מדבר ומבין ברמה מאוד טובה, אבל לא כותב מספיק, ומתקשה בעיקר במונחים המקצועיים".

לעומתו, לשלו היו חיים יותר קלים מבחינת השפה "כשהייתי קטנה, הורי היו בשליחות בגרמניה, כך שהלכתי לגן בו דיברו גרמנית. גם כשחזרתי לארץ, שמרתי על קשר עם חברים משם, בעיקר במכתבים, וככה שמרתי על השפה". לקראת סוף השירות הצבאי, כשידעה שהיא עוברת לגרמניה, היא לקחה קורס נוסף במכון גתה. היום היא גאה לספר שהרמה שלה בגרמנית גבוהה מאוד, ואפילו "קרובה לרמת שפת אם".

ומה מבחינה חברתית? הרי מגיעים לעולם זר. מוזס דבק בדעה הקדומה שאומרת "מאוד קל להכיר גרמנים אבל קשה להתחבר אליהם", שהרי המרחק בין התרבות הגרמנית לישראלית הוא רב. גם לשלו זה לא קל, למרות כל מה שספגה עד כה. "לא כל כך מקובל ופשוט לפתוח בשיחה עם מי שיושב לידך, וסתם ללכת אחרי ההרצאה לשתות קפה", היא מציינת. בנוסף לבעיה החברתית, לפעמים קשה לשכוח שלא בכל מקום בעולם אוהבים את הישראלים ואת ישראל. שלו מספרת שהיא ישראלית רק למי שנעשה חבר קרוב. גם בגלל החשש מהסטודנטים הערבים, וגם בגלל היותה עובדת בשגרירות.

על דבר אחד מרכזי הם לא מסכימים. מוזס חושב שקשה להשתלב בתרבות הגרמנית, גם אם ממש מתאמצים קשות. הוא, למשל, חי בדירה עם שותפות גרמניות, מתגורר בבניין דירות המאוכלס ברובו על ידי סטודנטים וצעירים גרמנים, נפגש עם הגרמנים לריצות בפארק ומסיבות, ועדיין מרגיש לא שייך. שלו לא רואה הבדל גדול בין התרבויות וסגנון חיים, ולכן מרגישה שהיא משתלבת היטב.

חיי הסטודנט בברלין מדליקים, ללא ספק. המון מסיבות, מפגשים ובילויים. מהבחינה הזאת אפשר לסמוך על הישראלים שהם משתלבים מעולה. שלו, שנמצאת הרבה בעבודה, מרגישה שהיא מפספסת קצת את חיי הסטודנטים הטיפוסיים, ולא הולכת למסיבות למרות מספרן הגדול בסופי שבוע.

נציג ישראלי מוסמך

אם יש משהו אחד שהישראלים אוהבים לעשות בשהותם בחו"ל - זה לייצג את ישראל. "אין ספק שכאשר נכנסים לוויכוחים פוליטיים או בכלל, נתקלים באטימות כלשהי מצד לא ישראלים, אנחנו מיד חובשים את כובע ההסברה, ופותחים את הפה. תפקיד זה לא נלקח ממך גם כאשר אתה סטודנט, להיפך. אתה מרגיש נציג ישראלי מוסמך, שבנוסף לקטיפת תואר בחינם, אתה בא להשליט מעט סדר בנושא, ולשנות דעות". מסביר מוזס.

שלו: "אני תמיד תומכת בישראל, אבל מאחר והרבה מהגרמנים לא ממש מבינים מה שקורה בארץ, צריך לרוב להסביר את כל הסיפור מבראשית, כדי שבכלל יבינו על מה הקונפליקט ומה הרקע לכל האירועים כיום. זה בהחלט מעייף לפעמים, אבל אני עומדת בכך בגבורה". בנוסף לישראליות הגאה שהיא מפגינה, אין ספק שהיא משווקת את היהדות בצורה הכי טובה, שמובנת לכלל האוכלוסייה הגלובלית - שפת המסיבות והחגיגות. "בקרב החברים הגרמנים שלי" היא מתלהבת "אני בהחלט מפגינה את היותי ישראלית ויהודייה ומזמינה אותם אלי הביתה בחגים.

על נושא אחד הם בוודאי לא חלוקים בדעתם - החוויה הזאת של לחיות וללמוד בברלין, עם כל הקשיים, היא בהחלט מומלצת.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
4 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. כתבה יפה :)
אוהד נ, חולון 13.12.2007
 
 
2. נהנתי לקרוא...
אליה 18.12.2007
 
 
3. אחלה כתבה
קארין 31.12.2007
 
 
4. יפי של כתבה המשקפת מציאות נכונה בהחלט
דנה נתנאל 13.01.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©