הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עיר החטאים
 
בפעם הבאה כשתפגשו אישה חרדית במרכז תל אביב, אל תנסו להבין מה היא עושה שם, אלא תחשבו על הכינוי שהיא בוחרת לעצמה בפורום באינטרנט. כן, גם חרדים גולשים ברשת. ולא תאמינו מי המגה סלב האמיתי
מאת הדר פנחס | 30.11.2007
 

מהפכה. לא פחות. ככה זה נראה מבפנים. מהפורום. לאישה החרדית הסגורה, העטופה, שאנחנו, החילונים חולפים על פניה ברחוב, ונדים לה על חייה הקשים במשפחה מרובת ילדים זבי חוטם יש עולם שלם, גדוש, מורכב, ואפילו יש לה מקום לשוחח עליו. עוד מהפכה מעוללות האינטרנט.

כמה ביקורתיים אנחנו? מה רע בבני ברק? ילדים זה שמחה, לא? הבדידות היא אישית. זה לא סוד שיש הרבה נושאים שבמגזר החרדי לא מדברים עליהם. דפוס החיים שלהם שונה. יש מגבלות, חוקים, מצוות, ילדים ואלוהים אחד שנותן מענה להמון שאלות, אבל יש שאלות שפשוט אסור לשאול.

החלטתי לבדוק איך אפשר לעקוף את המערכת, ולהשתמש בפורומים באינטרנט כאמצעי. תודה לאל, בשנים האחרונות קיימת פתיחות רבה יותר של המגזר החרדי בכל הקשור לאינטרנט. נכון שלא לכולם יש מחשב, כי הרי קצת קשה לפרנס 8 ילדים ומחשב אחד, אבל למי שיש, הוא עושה בו שימוש משמעותי. שם יש מענה כמעט לכל תחום בחיים, סיפוק ליצר הסקרנות כמובן והכי חשוב, הבנה ותשובות.

כאן מקיימים הידברות תוך כבוד הדדי
תצלום: SXC

גלשתי במספר פורומים של חרדים ברשת: "מורשת", "נענע" (שם אפילו יש התייחסות לדתיים בעלי נטיות מיניות, וכן, יש דבר כזה) ו"קולך", פורום של נשים חרדיות. אך בחרתי להתמקד בגיל ההתבגרות, כי הרי שם בדרך כלל האקשן האמיתי. מיד בחרתי לי שם - רוחלה 15, ואני בפנים.

בכניסה לפורום חרדי המיועד לבני נוער מלווה בפתיחה מרשימה של הנחייה ברורה "כאן מקיימים הידברות תוך כבוד הדדי. המטרה: הגברת אחדות ואהבת ישראל!" הרושם ראשוני חיובי, ניתן לסמן וי אמיתי, נקודה לזכות. במצב החינוך של היום, נחמד שמזכירים לנוער את המושגים האלו מדי פעם, יש מטרה, יש ערך מוסף לפורום. מבחינת המציאות, ייתכן וזהו הוי האחרון. המשכתי הלאה לראות כיצד ההנחיה הזאת מיושמת בפועל.

"מר כופר מהכפר" כותב: "אני די מפחד שיקרה לי משהו כתוצאה מהחילול שלי. קיללתי את אלוהים מספר פעמים כי לדעתי הוא לא קיים. אני הומוסקסואל. אמרתי לדתיים שהם מאמינים בשטויות". ו-ל' ממשיכה וכותבת: "במדינה המסתירה את האמת של כל יהודי, מי שהוא לא יחזור בתשובה יהיה כמו גוי. התקשורת הישראלית ששונאת חרדים וגם ספרדים. השמאלנים שונאים יהודים וגם יהדות. משרד החינוך שונא דתיים".

מצד אחד, יש תרבות דיון, ריבוי דעות וויכוחים, יש בימה לכל המחשבות האלו, שלא בטוח שבמקום אחר הם היו מרשים לעצמם לבטא אותן. מצד שני, לא בטוח שניתן לקרוא לכך תרבות דיון. זה נשמע קצת מושג כבד יחסית למה שקיים על פני השטח. אבל, אני מזכירה לעצמי שבכל זאת מדובר בבני נוער, ועל כן החלטתי לנקוט בגישה פייסנית, ולהמשיך לשוטט.

יש הרבה מאוד מידע בענייני דת, מסורת, אלוהים, מה מותר ומה אסור על פי ההלכה. בפורום ניתן גם למצוא מענה לקהל חילוני שבוחר לאמץ דברים ספציפיים מההלכה, ונמצא בבעיה, כי מסביבתו החילונית הטבעית ספק אם יקבל מענה לשאלות כאלה. יש גם הרבה התייעצויות, הפורום מסייע לבני נוער שמתביישים לשתף ולשאול את החברים שלהם. במגזר החילוני הבעיה נפתרה. חבר טוב שעובר אותן חוויות, מבין אותך, מייעץ לך איך לברוח מהבית בלי שאימא תרגיש, והכול מסתדר. לעומת זאת בפורום יש מי שיסביר, ידריך, יזדהה ויתווכח.

עורכי דין קטנטנים

הנושא הכי מדובר בפורום הוא אלוהים. שם הוא מגה סלב אמיתי. רבים מהם מהללים ומבטאים את אהבתם הנצחית והיחידה. כחלק מדיון על קיומו כותבת ל: "האם מישהו הצליח לגעת באטום ולחוש אותו בחוש המגע, או אולי באנרגיה כלשהי? ברור שלא! אז מה? הוא לא קיים? איינשטיין שהיה כאמור מדען מובהק אמר "הדמיון חשוב יותר מהידע" וזאת למה? מכיוון שהדמיון יוצר את הידע". למען האמת, התרשמתי מאוד מהוויכוחים האלו. אין ספק שבפורום הזה אלוהים הוא בהחלט נקודה. וזה לא קשור לשאלה אם אתה חילוני משועמם, מתלוצץ ולא מבין. אבל אם העזת לערער על קיומו של האחד והיחיד שהוא מהות העולם, העניינים מתחממים מהר מאוד ונהייה מעניין.

אל תטעו. בני הנוער באוכלוסייה הזאת אולי לא קיבלו תואר במשפטים, אך אין ספק שהם עורכי דין אמיתיים. כניסה לוויכוח שכזה הובילה אותי היישר לבית משפט שבו המוני עורכי דין קטנטנים מייצגים את אלוהים (והאמת שבכבוד גדול). הם הציגו ציטוטים, הסברים, פרשיות, מעשיות, סיפורים, עובדות ותובנות עמוקות שאתגרו את המחשבה שלי. למרות שהמחשבה היחידה שהעסיקה אותי באמת הייתה: איך, לעזאזל, אני יוצאת מזה עכשיו.

יש גם דברים מכעיסים. שכן, לא כל שאלה מקבלת את ההבנה האנושית. לעיתים תקבלו שם גם את ה "לא", וה"אסור" וה-"נו, נו, נו" לדברים שנראים למגזר החילוני לגיטימיים וטבעיים. זה צפוי. עדיין נחמד היה לראות את מגוון הנושאים, התשובות והשאלות שמעסיקות אדם דתי שנראה לנו מושלם, כי הרי לכל הרהור יש חוק, איסור שפותר מיד את הבעיה. לראות את האנושיות המבולבלת שמאחורי החליפות ולדעת שיש לה מקום. הם אולי לא בורחים מהבית ("כבד את אביך ואמך" ואני בעד) אבל הם כן בורחים בשקט-בשקט אל תוך מגוון הפורומים שנמצא שם בשבילם.

לא מזמן, בתוכנית "מה זה השטויות האלו" עדי אשכנזי אמרה יפה: " קל להיות יהודי. כל מה שאתה צריך לזכור זה שלוש מילים: אסור, אסור ואסור!"

כמה טוב שבפורום מותר.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©