הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פנים למכירה
 
נגועה במחלת הפייסבוק מתארת את שלביה מההידבקות עד הגמילה. אבל אחרי שהתוודתה על מאהב מדהים תוצרת חוץ - לכו תאמינו לה
מאת מירית נאמי | 30.11.2007
 

הכול התחיל ביום שישי שעבר. שני, חברתי הטובה, באה אלי למשחק רמי קוביות שגרתי. לאחר שהכנתי לשתינו כוס תה חם, הלכתי לעבר השידה בה אני מחזיקה את המשחק הגדול מכולם ה"רמי קיוב" ולהפתעתי גיליתי שהוא לא נמצא במקומו הקבוע. בלי לשים לב הלכתי הלוך ושוב בתוך ביתי בעודי אני מעיפה כריות באוויר, כמי שתקף אותה אמוק. ואז שני צעקה "מירה, לא נורא, בואי בינתיים אני אפתח לך פייסבוק".

ברגע של חולשה וטירוף אמרתי בסדר, כבר חודשים אני שומעת זמזומים מכל מיני אנשים: "למה את לא בפייסבוק?", "תפתחי פייסבוק". ואני שואלת, מה זה לעזאזל פייסבוק? מה גורם לאנשים לחשוב שאני בחורה מגניבה כזאת, שיודעת היטב מה חדש בעולם האינטרנט, ומה כבר פאסה ("מקושרים"?) אז אמרתי לעצמי "אם יותר מדי אנשים מדברים איתי על הפייסבוק הזה משהו פה חשוד, אולי כדאי שאניח בצד את הסלידה שיש לי בכל מה שקשור לקדמה טכנולוגית ואתחיל לנשום את הדבר הבא של שנת 2007 כמו שצריך".

לקחתי אויר ואמרתי "על החיים ועל המוות", בלי לשים לב מצאתי את עצמי בוררת תמונות פרופיל לעמוד הבית שלי בפייסבוק. התלבטתי בין שתיים בהן נראיתי במיטבי. הרי אם אני אתפרסם באינטרנט, אין מצב שיתפסו אותי חצי מעוכה עם קוקו בלוף. ככה לפחות חשבתי עד שראיתי את התמונות שחברה שלי, סליה, העלתה לאתר מהטיול האחרון שלנו בצפון בו עזרתי לה לצלם סרט דוקומנטרי, ובמשך יומיים סחבתי סט צילום כבד במיוחד בחום של אוגוסט.

לשפל המדרגה הגעתי כשהתחלתי לעשות תחרות חברים
 

בכל אופן, מאז אותו יום שישי מקולל, אני נכנסת כמה פעמים ביום לפייסבוק ואחר כך למייל, לראות אם מישהו שלח לי בקשה לחברות (מה שלא קורה בדרך כלל, וגורם לי להיות מאוד עצובה). אני בודקת מי מהחברים של החברים שלי יכולים להיות חברים שלי. וגם כמה חברים יש לכל אחד מהם - לדוגמה: מיקי לסר מחזיק בשיא של 600 חברים (מטורף) 75% מהם הן בנות, כש 50% מהן דוגמניות (מדהים).

אז אני נודדת ומתחילה להיכנס לפאניקה, כשאני רואה שלכולם יש יותר ממאה חברים (לפחות) ורק אני תקועה עם 43 בלחץ, וזה אחרי ששלחתי בקשה לאמא של מורג חברה שלי, שתהיה חברה שלי, בבקשה!!

אחרי שבוע בפייסבוק הרגשתי שאני נחנקת, שאין לי אויר. אני משועבדת לפייסבוק ולא מצליחה להתנתק. והכי גרוע - אני מתחילה לפקפק ביחסי האנוש שלי, ובלי לשים לב מוצאת את עצמי מתחילה להיות נחמדה לאנשים שאני לא כל כך מחבבת, רק בשביל להעלות את מספר החברים שלי בפייסבוק. ואם זה לא מספיק, לשפל המדרגה הגעתי כשמצאתי את עצמי עושה תחרות עם מכרה שלי ה' (כמובן שהיא לא מודעת לתחרות המתקיימת) שגם היא רק עכשיו פתחה לה דף. אני נכנסת באובססיביות לפרופיל שלה כדי לבדוק כמה אנשים יש לה, ובכל פעם שאני מובילה אני צורחת בבית "in your face H".

אחד הדברים היותר מעצבנים בפייסבוק הוא המשחקים הלא ברורים שאנשים שולחים לך. כל יום יש לי לפחות שלושים הזמנות למשחקים, ואני, כמו סתומה, מאשרת אותם. יום אחד אישרתי משחק שבו הראו את התמונה שלי בגדול ומתחתיה שאלה: are you interesting? Yes or no. אבל כשראיתי את עצמי מוצבת למכירה פומבית מול כול העולם, הפנים שלי עברו לצבע של עגבנייה, נכנסתי לפאניקה וחיפשתי דרך לצאת מהמשחק המטומטם.

חשבתי שהבעיה נפתרה כשהבחנתי באיקס קטן מעל החלון, ולחצתי עליו במהירות. התחלתי לנשום לרווחה, רק כמה חבל שהשמחה שלי הייתה מוקדמת מדי כי מתברר שהאיקס הזה רק הוציא את התמונה שלי מהפרופיל ולא מהמשחק. וכך, במשך יומיים תמימים קיבלתי מיילים מגברים מכל העולם. אחד אפילו שלח לי מכתב אהבה נועז, ואני חייבת להודות שהוא העלה את האגו שלי בדיוק כשחשבתי שמהמקום שהוא נמצא - אין לו לאן לצמוח.

לחיות את הרגע

בפייסבוק יש ארבעה סוגים של תמונות פרופיל. ישנם כאלה ששמים את התמונה שלהם מהטיול הגדול כדי להראות לכולם כמה הם מגניבים שיודעים לחיות את הרגע. זהו הרגע הכי מדהים בחיים שלהם שלא יחזור אלא רק אחרי שיצליחו לגייס שוב 30,000 ש"ח. בקבוצה השנייה (כמוני) ישנם כאלה שמפרסמים את התמונה שבה הם נראים יפים יותר מאשר בחיים. בדרך כלל אלו התמונות שיוצאות יפות בפוקס.

ואיך אפשר בלי הנסחפים? אלו שלוקחים את הפייסבוק יותר מדי ברצינות, ושמים תמונה שנראית כאילו ונלקחה ישר מהבוק שהם עשו בתקופת התיכון. יש גם כאלה שכנראה הפכו את כל האלבומים בבית, כולל התמונות שלהם כתינוקות, ולא הצליחו למצוא אפילו תמונה אחת מתאימה. ואז הם שמים משהו מטושטש או רחוק מספיק כדי שלא יראו את העיניים הפוזלות או האף הגדול מדי לטעמם, ולכן החליטו לשים תמונה של בעלי חיים במקום.

בכל אופן, אחרי שבוע בלבד בפייסבוק, גילתי על עצמי שני דברים: אין לי הרבה חברים כמו שחשבתי וכן, אני תחרותית. אז בפעם הבאה שישאלו אתכם "למה אתם לא בפייסבוק"? תגידו שעדיף להתרחק כמו מצרעת, כי בלי לשים לב, תמצאו את עצמכם שולחים בקשת חברות מהחנונית שישבה מאחוריכם בכיתה ג'.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
5 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. פשוט ענק...את גדולה!!!
גדי 04.12.2007
 
 
2. אהבתי
אורית 16.12.2007
 
 
3. אהבתי מאוד!!!!!!!
לילו 18.12.2007
 
 
4. מישהו חייב לעצור את המפלצת שנקראת פייסבוק
יניב 02.01.2008
 
 
5. לא מדוייק וקצת מגוחך
הסנגורית 21.01.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©