הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נעים להכיר : דוקטור גוגל
 
רק לפני כמה שנים נכנס האינטרנט לחיינו, ומאז הוא עושה בהם שמות. האם הזמינות המדהימה של המידע מועילה באמת? ערן רז חושב שאנחנו פגועי דמיון וזיכרון. מבט אל חיים בלי עבר ובלי עתיד
מאת ערן רז | 30.11.2007
 

כשהחלה לכאוב לי הבטן התחתונה בערב שבת, לא היססתי והדלקתי את המחשב. הקשתי בגוגל את המשפט "כאב בבטן התחתונה הימנית" והבנתי מיד שכשככל הנראה, יש לי דלקת בתוספתן. מכיוון שזה קרה ביום שהכול סגור, הייתי צריך לברר מה עלי לעשות כחבר באחת מקופות החולים. כמובן, ששוב גוגל נחלץ לעזרתי, והציג לי מספר טלפון של מרפאה ברמת גן, שפתוחה עד חצות, ונותנת שירות בדיוק למקרה כמוני.

קרוב לחצות, כשנכנסתי לבית החולים איכילוב, כבר היו בידי הממצאים וזה עוד בטרם נערכה לי ולו בדיקה אחת. ידעתי גם, שבעקבות הניתוח, ייקרעו שרירי הבטן הימנית שלי, מה שיגביל אותי למספר שבועות. כל פעם שאצחק, אתעטש או אתאמץ מעל האסלה, אסבול כאב חד. אם רק הייתי מוצא בגוגל סרטון המדגים כיצד לנתח את המקום, אולי לא הייתי טורח להגיע לבית החולים.

667 תמונות בגוגל הן לא כמו להיות שם. מאצ'ו פיצ'ו
תצלום: דניאל רייז

ישנם דברים שלא ניתן היום לדמיין מה היה קודם. איך חיו בישראל לפני שהרדיו החל את שידוריו? והטלוויזיה? זה אולי נשמע אבסורד, אבל לאלו הנושקים היום לגילאי שלושים ומטה קשה לזכור איך הם חיו בלי אינטרנט וסלולרי. את הסלולרי הראשון שלי קניתי בשנת 1999, שנה לאחר שהתגייסתי. אני עוד זוכר מהטירונות את התורים הארוכים בשעת הת"ש לטלפונים הציבוריים. את ההתחברות העיקרית שלי לרשת האינטרנט חוויתי בזמן הטיול לאחר הצבא, אי שם בשנת 2003. השימוש העיקרי באינטרנט היה בשירות הדואר האלקטרוני. כך לא הייתי צריך לתפוס קווי חוץ נדירים ויקרים כדי לטלפן הביתה או לשלוח מכתבים וגלויות שסביר להניח היו מגיעות אחרי שובי. במילים אחרות: ניתן לראות שבתחילתה של המהפכה, היא חסכה לי שני משאבים מרכזים, ובכך שיפרה את איכות חיי: בזמן ובמרחק.

עד כאן הכול טוב ויפה, אבל אליה וקוץ בה. מהפכת הסלולר החלה בישראל, (כאשר בשלב הזה אנחנו כבר כמעט ואיננו מפגרים אחר כלל העולם) בשנת 1995 עם כניסת סלקום, והתגברה בשנת 1998 עם כניסת אורנג'. בסך הכול מדובר בשתיים עשרה שנים. מהפכת האינטרנט בישראל החלה כאשר שיטת הפס הרחב הפכה לזמינה ונגישה לרוב - בשנת 2002 . כאן כבר מדובר בסך הכול בחמש שנים ועדיין לא יקום האיש שזוכר בנקל כיצד הוא הסתדר לפני כן.

אך זוהי רק פרפראזה שנועדה לחיזוק טענתי העיקרית, והיא: שמהפכה זו ניוונה את הזיכרון וחמור מכך, את הדמיון. לכאורה, זוהי טענה בנאלית בכל הקשור למהפכה תקשורתית כלשהי, ראו את מקרה הטלוויזיה. אבל, ויש כאן אבל גדול, הטלוויזיה לא מחריבה את הזיכרון, אולי היא מקבעת אותו במידה.

כולם חיים את ההווה

מהפכת הסלולר גרמה לנו לאובדן מסוים של יכולת ההתמודדות המתמטית שלנו. מעתה, אין לנו צורך לזכור מספרי טלפון. חישבו על עצמכם ותיווכחו כמובן שהכול מתאים בקו ישר למידת המעורבות של הפרט במהפכה הכוללת. לדוגמה, אין לנו צורך ללמוד חישובי ריביות מסובכים, אלא להציב את הנתונים במחשבון פיננסי אינטרנטי. המתמטיקה, מעבר להיותה פרקטית, היא גם אבן בוחן לפיתוח המחשבה והדמיון.

וכאשר אין דמיון, אין בסיס לזיכרון של הדברים, ולא ניתן להבין כיצד הגענו עד אליהם, או עד לכאן בכלל. מהעבר ניטלת החשיבות, ומהעתיד ניטל העוקץ. כולם חיים את ההווה, הזמן היחיד שלא מצריך דמיון או זיכרון. גם ברגעים שיש צורך בדמיון, האינטרנט דואג להרוס אותו. אם למשל ארצה לבקר במאצ'ו-פיצ'ו בפרו, כל שעלי לעשות הוא להקיש זאת בגוגל ולקבל 667 תמונות של המקום שיופיעו למול עיני בשלל גוונים. תיתכן חשיבות לדברים "באוויר" כגון: התחושה שמשרה בך המקום, או הגודל ההדר וההוד שאיחשף אליהם במפגש הראשון עם המקום במציאות, אבל התמונה איננה חידוש עבורי. היא תהייה כפי שדמיינתי אותה.

דוגמה נוספת אפשר לקבל דרך המוצר הנמכר ביותר ברשת - הפורנוגרפיה. בעבר, כאשר הסרטים הכחולים היו קשים להשגה (גם בשביל להוציא אותם מהוידאומט צריך כרטיס אשראי!), בכדי לפנטז, היה על הגברברים הצעירים להפעיל פן מסוים בדמיונם כאשר "אהבו את עצמם". היום ג'נה ג'ימסון היא יותר מאורחת קבועה בתא זיכרון מרכזי, במיוחד אצל כל צעיר המאוהב בעצמו. הדמיון איננו מציג אלא תמונה (אימאג') של המציאות, וזה עוד מבלי לדסקס בשאר התכנים הכחולים שמנתצים לרסיסים את כל הפנטזיות ולא בונים אותן כפי שנחשב בטעות.

איני מעוניין לשים את המהפכה הזו על כף המאזניים ולשקול את הטוב מול הרע, כי מהפכה טכנולוגית היא בהכרח טובה, אם עושים בה את השימוש המועיל (ראו את כל נושא האטום). שימושו המועיל של האינטרנט הוא קיצור הזמן והמרחק, ואם נרצה, הוא גם כלי בידורי ואינפורמטיבי ראשון במעלה. אבל השימוש השלילי במהפכה הנ"ל, היא הפיכתה למציאות ורק על שום תכונת הזמינות המרכזית שלה.

בין מציאות לדמיון

כאשר חטפתי את הכאבים בבטן, עשיתי נכון שפניתי לאינטרנט כדי למצוא לאן עלי ללכת ובכך חסכתי זמן ומרחק. אולי גם ניצלתי את האינפורמטיביות הרבה בכדי להבין שמה שקרה לי הוא שכיח, ומעורב בו ניתוח קטנטן שישבית אותי לזמן מסוים. הדבר היחיד שאותו לא העליתי בדעתי, הוא שאולי לא מדובר בבעיה הנ"ל. זה בכלל לא חשוב, כי הרי ייתכן שבכך מנעתי מעצמי פחד וחוסר ודאות, מנעתי מעצמי גם את היכולת לבחון את הדבר בכלל. סמכותי המקצועית כרופא אינטרנטי מנעה ממני אפשרות חשיבה נוספת וריאלית לא פחות, אם לא הרבה יותר.

האם באמת לא ניתן לדמיין תסריט מופרך שבו סרט של "ניתוח להסרת תוספתן: עשה זאת בעצמך" מופץ ברשת, ולאנשים לא יהיה בכלל ספק שהם מסוגלים לעשות זאת? הרי כך נחסוך לנו גם מרחק, גם זמן וגם כסף. נוכל להיקבר בתוך ההווה באין מפריע ,למרות, או יותר נכון בגלל, שכל האפשרויות פרוסות לנו במרחק הקלקה.

כאן נעוץ ההסבר הבסיסי באדם החצי אוטומטי שנולד וגדל לתוך המהפכה הזאת. המרווח בין המציאות לדמיון נעלם, והכלי הופך ל"דבר", הופך לחלק מאיתנו. כך ניתן להסביר את כל אובדן הערכים בצורתו הגרועה ביותר (בניגוד לצורה של ניטשה שמדברת על הכרה עילאית ונטישה מכוונת) שכן, חשיבות העבר נמוגה.

כך גם ניתן להסביר את כל תרבות הסיפוק המידי שקמה לנו כאן (וזה לכל אלו שמעדיפים לראות סדרות במרתונים של שעות על גבי שעות, במקום לראותן פעם בשבוע. הכול כדי להימנע מלדמיין), שכן, מהעתיד ניטל העוקץ.

כך שצריך להלל את חשיבות החינוך בזמן כל המהפכות המהירות הללו. חשוב ללמד לראות את המרווחים בין המציאות לדמיון, למרות שהם רק הופכים לדקים יותר ויותר. שליטה על הרווח הזה היא ההגדרה היחידה לעיניים פקוחות בתקופה זו.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. גם אני מבין אותך
משמיד העולם 17.12.2007
 
 
2. תפסיק לדמיין וצא החוצה לטבע - קשקשן
משה 11.01.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©