הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אופרת הסבון של הגברים
 
בעקבות מיצוב תקשורתי נכון ומהפכת התקשורת שבראשה האינטרנט, הצלחתו של ערוץ הספורט הולכת ומתרחבת. למרבה האירוניה, שתי הסיבות הללו יביאו לנפילתו בשנים הקרובות
מאת ערן רז | 30.11.2007
 

לפעמים נדמה כאילו ערוץ 5 (להלן: ערוץ הספורט) היה כאן מאז ומעולם. אף אחד כבר לא ממש זוכר את ימי רוממה החשוכים ואיך בשביל לקבל טעימה מליגות אירופיות, היינו צריכים לצפות בטלוויזיה הירדנית. ערוץ הספורט הוא אכן ערוץ נישה מוביל, אם לא ערוץ הנישה המוביל, שיש לחברות הכבלים והלוויין להציע לצופי הטלוויזיה בישראל.

אני חובב ספורט טלוויזיוני מושבע. השילוב של טכניקה נאה לעין (או בעברית: ההטבעות, המספרות, הסללומים ודומיהם), מתח תמידי באוויר ואמוציות מטורפות, הוא שילוב מנצח. למעשה, אחרי מהפכת האינטרנט, רבים מהמנויים בחברות הכבלים והלווין נשארו מנויים בעיקר (רק לשם ההגינות לא אכתוב בגלל) ערוץ הספורט. ואין ספק, ואת זה אומרים גם כאלו שמבינים רק בתקשורת ולא בספורט, הוא גם הערוץ ברמה הגבוהה ביותר שיש לנו בארץ.

לאורך השנים, הצלחתו של ערוץ הספורט הולכת ומתרחבת. הסיבות הן: מיצוב תקשורתי נכון ומהפכת התקשורת. למרבה האירוניה (או שלא) שתי הסיבות הללו הן אלו שיביאו בקרוב לנפילתו.

לראות בשידור ישיר או לא לראות כלל
תצלום: SXC

ערוץ הספורט מיצב את עצמו כאינטליגנטי, אך לא מתנשא - עיצוב מבריק כשמדברים על קהל היעד. ספורט לא מתחבר עם שכל. יש בו משהו שהוא עממי, שאומר לא צריך להיות חכם גדול בשביל להבין בתחום הזה. ערוץ הספורט ניסה לפנות לקהלו בעזרת פיתויים אינטלקטואליים. תוכנית הדגל נקראת "חדשות הספורט", לא בכדי הוכנסה לשם התוכנית המילה "חדשות". תוכנית נוספת שהפכה ללהיט בשנים האחרונות נקראת "יציע העיתונות" שזה שיא של החיבור בין האינטליגנטי לבין השכונה - גם יושב ביציע עם הח'ברה, וגם עיתונאי ביקורתי ורציני!

מירי נבו ואלי אילדיס הם המקבילים של יעקב אילון ומיקי חיימוביץ' בערוץ 10 רק בגרסה קצת משודרגת (הם יכולים להרשות לעצמם לצחוק קצת יותר) ואנושית יותר. מירי היא בכלל סוג של חלום רטוב של כל חובב ספורט - היא גם פצצה וגם אוהבת ספורט. למרות מעמדם הרם, הם אינם נתפסים כמרוחקים. “ביציע העיתונות" זה כבר זועק לשמים - שרף ביציע, רסקין בעיתונות וקופמן בשניהם.

ואיך אפשר לכתוב על ערוץ הספורט מבלי להזכיר את מודי בראון. בראון הוא הקלף המנצח במיצוב של ערוץ הספורט. משום שהוא משמש "אני אידיאלי" של כל חנון חובב כדורגל. אני לא מכיר מישהו לא אוהב אותו! כשאתה צופה בו עוברת בך תחושה של קנאה מעורבת ב"גם אני יכול". בראון מסתחבק עם רביבו, מצ'פח את זוהר ועוקץ את אוחנה, בקיצור - החנון מקבל כבוד מה"מקובלים", ממש עולם הפוך.

לכל זה צריך להוסיף את הצד החזק באמת של הערוץ, ואלו הן כתבות הצבע. כל כוכב, תופעת ספורט מוזרה, וכל דמות הקשורה באופן זה או אחר לעולם הספורט זוכה להתייחסות יפה. הכתבות חושפות אותנו בדרך כלל לצדדים האנושיים של מושאם ופחות לצדדים המקצועיים נטו. זהו ניצול מצוין של המדיום הטלוויזיוני כמצמצם מרחקים בין מציאות לדמיון. יש פנייה אל הרגש, וההתייחסות של הצופים למושא הצפייה שלהם הופכת לאישית יותר. הספורט הוא אופרת הסבון של הגברים. “האלופה" נבנתה בדיוק על הקונספט הזה ודיוויד בקהאם הוא הדוגמה הקיצונית ביותר לטשטוש המרחק בין הופעה ב"גיא פינס" להופעה ב"חדשות הספורט".

עבדות למסך

מהפכת התקשורת ובראשה האינטרנט פגעו קשות גם בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תופעת השימוש באתרי שיתוף קבצים (אימיול, קאזה וכו') הולכת וגוברת, ובהתאמה מחלישה במיוחד את המסך הקטן. אומנם ניתן להוריד סרטי קולנוע, אבל קשה להחליף את חווייתו ואיכותו, בישיבה מול המחשב או הטלוויזיה. לעומת זאת, ניתן להוריד סדרות טלוויזיה יום לאחר יציאתן בחו"ל (בישראל - יומיים אחרי עם תרגום) ובכך לא רק להשתחרר מעבדות למסך אלא גם לא להזדקק לכבלים או ללוויין. אלא אם כן אתה חובב ספורט.

ספורט חייבים לראות בשידור ישיר או לא לראות בכלל. אי אפשר להסביר את זה לאדם שאינו חובב ספורט (אם כשאריק ברמן מסרב בשירו "המתוקות האחרונות" ללכת לבלט רוסי בגלל שיש "מנצ'סטר וליברפול חי בערוץ חמש", השומע מהנהן בראשו לאות הזדהות, אז הוא מבין על מה אני מדבר). כאן בדיוק מנצח ערוץ הספורט את מהפכת האינטרנט. שידורים ישירים הם עדיין בגדר בעיה בתחום הנ"ל, ולכן חובבי הספורט נשארים בין כבלי העבדות של הממירים.

המדיום הטלוויזיוני חי על זמן שאול, ובסופו של דבר האינטרנט יכיל אותו בתוכו לחלוטין. חברות הכבלים והלוויין יודעות זאת מצוין ולכן הן פותחות ערוצים חדשים, וגובות עוד כסף מהצרכנים. אלו הם ערוצי תת-נישה של: ליגה אנגלית, ליגה ישראלית, קלסיקת ספורט ושידורים חיים. מבחינת החברות הן היו פותחות ערוצי תת-נישה רבים יותר: ערוץ הליגה הספרדית, NBA, ערוץ הליגה האיטלקית וכו', ומחייבות אותנו להתחבר לערוצים החדשים, בתנאי כמובן שהתחברנו לכל הקודמים.

במילים אחרות: מרוקנים את הערוצים הקיימים מתוכן, כדי להרוויח עלינו יותר כסף.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
3 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. ספורט
joe 10.12.2007
 
 
2. מדויק ונכון
שי 21.12.2007
 
 
3. לא שכנעת אותי
רועי 24.12.2007
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©