הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איפה הכובד
 
הציפיות שלה היו גבוהות במיוחד, שהרי הסרט "איש הגשם" זכה לשבחים מקיר לקיר. עיבודו למחזה ב"בית ליסין" אכזב את קרן לוי בשל בריחתו מהתמודדות לעומק עם שקרים חברתיים. אבל היא התנחמה במשחק המצוין
מאת קרן לוי | 18.12.2007
 

האמת, ציפיתי לסערה בסיום ההצגה, לפחות מטר של דמעות, אבל כנראה משהו בה והעובדה שהעלילה עוברת ומשנה נופים ודמויות במהירות של חילופי חנייה בדיזנגוף, עיכבה מעט את ההתרגשות. ההצגה "איש הגשם", בבימוי של רוני ניניו, מבוססת במדויק על הסרט בכיכובם של טום קרוז ודסטין הופמן על פי תסריט של ברי מור, מלבד שינויים קלים ברוח התקופה, כמו דיבורים על סיינפלד.

כשצ'ארלי (ליאור אשכנזי) מגלה שריימונד (ששון גבאי) הוא אחיו ויורש ההון של אביו, הוא מרגיש שחרב עליו עולמו. הוא זכה באח אוטיסט, ובו זמנית איבד 3 מיליון דולר, שהוא "ממש, אבל ממש חייב". צ'ארלי, סוכן מכוניות הסוגד לכסף ולחומר, בסך הכל צריך את החברה שלו (הדס קלדרון) לצידו, שתוביל, תדריך ולמעשה תבצע החלטות בשבילו, כמו עוד ילד מגודל המתחבא מאחורי חליפת העסקים המשודרגת שלו.

מדהימים כרגיל. גבאי ואשכנזי
 

כנהוג בהוליווד, העלילה מקבלת תפנית, כאשר מתגלה כי לאיש הרע יש גם לב והוא נקשר, כמו כולם, לחלש והנזקק. צ'ארלי חוטף את ריימונד מבית החולים הפסיכיאטרי למסע, שבמהלכו הוא מגלה כי הוא רוצה לטפל בו לתמיד. במשא ומתן עם הרופא של ריימונד, מכריחים אותו לבחור היכן ועם מי להישאר. ריימונד מגיב כמו מי שמכריחים אותו לבחור בין אמא לאבא, מתבלבל ונלחץ- "לא רוצה עוד שאלות".

אין ספק כי מתבקשת המסקנה כי קרבת המשפחה היא חשובה, גדולה וחוצת גבולות, בעיקר כשהורה נפטר, וכל אחד מחפש ונתלה במה שנשאר מהמשפחה. ציפיתי שההצגה דווקא תרחיב את העניין של צ'ארלי ומציאת אחיו הגדול אחרי כל כך הרבה שנים של חיים בשקר, ובתחושה כי הוא לא נאהב על ידי אביו, משום מה זכור לי כי גם בסרט הנושא נשאר לא פתור. אחרי הכל, תסריט נשאר תסריט.

הצגה שנשענת על סרט מרובה אוסקרים יצרה בי המון ציפיות, אני חייבת להודות, וכן תחושה כי הוא יטפל ברגשות כבדים. במקום זאת, לצערי, ניכר הרצון ליצור דרמה יותר קומית, אולי כצעד של ריצוי קהל התיאטרון האסקפיסטי.

מצד שני, אי אפשר להמעיט בהערכת גבאי, המשחק גאון אוטיסט ששולף מספרים וכתובות כמחשב-על שלא עוצר לרגע. אני מודה שבמהלך ההצגה חשבתי לעצמי: איך הוא זוכר את כל הטקסט האדיר הזה בעל פה, והאם אין כאן בכלל אלתורים. הוא נותן הופעה מדהימה, שקשה לעמוד בפניה. גם הכימיה בינו ובין אשכנזי היא ללא ספק מוצלחת ביותר. וליאור אשכנזי, נו טוב, שובה כתמיד, אך קשה להתעלם מהעובדה שהוא בדרך להיות כוכב מחזות זמר, בזמן שאני מעדיפה אותו כסוכן מכוניות חלקלק וחסר סבלנות.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. הצגה מומלצת
ליפא העגלון 22.12.2007
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©