הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תייר מהסרטים
 
הוא חזר מהטיול הגדול בדרום אמריקה והחליט לטייל בישראל במצב נפשי של מבקר מהונולולו שחי על אלכוהול
מאת גיל מטוס | 22.12.2007
 
את הטור הזה כתבתי ביום שחזרתי מטיול בדרום אמריקה. שלחתי אותו במייל לחברי הקרובים שעדיין טיילו, ובלי שתכננתי הוא הפך למייל שרשרת, שנשלח לכל מי שטייל באותה תקופה ביבשת אמריקה, במזרח הרחוק ואף באוסטרליה. מאז, הטור עבר גלגולים רבים, ואף בוצעו בו שינויים על ידי אנשים שמצאו לנכון להפיץ אותו או חלקים ממנו תחת שמם. אומנם עבר זמן רב, והדברים רחוקים, אך מצאתי לנכון לפרסם אותו כאן, בצורתו המקורית, ללא עיוותים. מוקדש לכל מי שחזר לאחרונה מהטיול הגדול

אחרי התלבטויות רבות, החלטתי לעשות שינוי במסלול השחוק של דרום אמריקה, ואמרתי לעצמי, נצא קצת מהגל ונחתוך לישראל. למרות כל השמועות שממש מסוכן פה, בינתיים זה לא כזה נורא. בהתחלה, ניסיתי לברר מה אפשר לעשות בישראל, אבל היה לי ממש קשה למצוא מידע. ב"למטייל" בקושי היה משהו. מה גם שאין שום ספר של "לונלי פלנט" בעברית על ישראל. למרות זאת אמרתי לעצמי בקטנה, תזרום.

אתפנק בעיירת הקיץ אילת. בטן גב על הערסל
 

נחתתי בשדה התעופה בן גוריון, למזלי יש לי פה כמה קרובים והם היו ממש חמודים. באו לאסוף אותי ולקחו אותי לביתם, דאגו להכול: לאוכל, לכביסה ולחדר לישון בו. הם התייחסו אלי ממש כמו לבן שלהם.

עכשיו אני בעיירה קטנה שנקראת הוד השרון. בינתיים טיילתי קצת בתל אביב, יצאתי למסיבות עם הרבה בלגאן. יש שם רחוב מומלץ של היפים, קוראים לו שיינקין או משהו כזה. ויש גם חוף שכולם באים ומנגנים בתופים.

בסך הכל ישראל די מתוירת. כולם פה יודעים עברית, יש שלטים בכל מקום, אפילו המקלדות באינטרנט קפה הן בעברית. חשבתי לעלות לצפון, וקצת לצאת לטרקים שם. שמעתי שיש טרק מומלץ ל"יהודייה", ויש גם לגונה גדולה שצריכה להיות ממש מדהימה עם חופים סבבה, ואפשר לשכור חדרים כאלה כמו קבינות ולהתפנק. לאחר מכן, ארד לדרום, לא החלטתי עוד אם אעשה את זה ברכב או בטרמפים, כי הנסיעות לשם ממש קשות ומתישות, אבל הדרום צריך להיות מדהים.

ויש את ירושלים, עיר הבירה, למרות שהרבה חושבים שזו בכלל תל אביב. ירושלים צריכה להיות עיר ממש עתיקה שקדושה לשלוש דתות, ויש שם כזה קיר כמו חומה שאפשר לשים בו פתק עם משאלה שתתגשם. אחר כך אמשיך לים המלח, המקום הכי נמוך בעולם, ושמעתי גם שכשמגיעים לשם מחתימים לך בדרכון שהיית במקום הנמוך בעולם. יש שם גם את מועדון הסנוקר הנמוך בעולם, הכביש הכי נמוך בעולם, ועוד כל מיני דברים הכי נמוכים בעולם.

מחתימים לך דרכון שהיית במקום הכי נמוך בעולם
 

מים המלח אמשיך לסיור בפאבלות (שכונות עוני) בעיירות הפיתוח שזה צריך להיות ממש מעניין אבל מסוכן, כי המקומיים שם לא ממש אוהבים תיירים. ולסיום, אתפנק בזולה, בעיירת הקיץ אילת, בטן-גב כל היום על הערסל. אין לי מושג מתי אחזור לדרום אמריקה,, אבל נראה שמהר, כי בסך הכל די יקר פה, וגם האנשים לא משהו. אולי כבר אמשוך עד העדלאידע, כי אם אני כבר כאן, אז שווה להישאר. למרות שבתקופה של העדלאידע הרבה יותר יקר ומסוכן, אבל זו חוויה של פעם בחיים.

בקיצור, בסך הכל די נחמד פה, אבל באמת שישראל היא לא חובה. אז אם אין לכם כאן קרובים: עיזבו אתכם משטויות, תוותרו.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. אבל כול כך אהבתי
אממממ 26.12.2007
 
מסכים...
הדוברמן המאעפן 19.02.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©