הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נוסטלגיה בטנק
 
פעם, הרבה לפני שהקרחת של נינט מכרה טלפונים סלולאריים, היו אלה חיילי צה"ל שעמדו בחזית הפרסומות לבירה, סיגריות וקפה שחור. "עוד דקה נשוב" גרסת שנות השישים
מאת הדר פנחס | 22.12.2007
 
כשפרסומאים נלחמו מי יותר ישראלי
תצלום: אפרת זיסמן
בישראל כל כך קל לרגש אותנו בתמונת של חייל נאה עם מדים ירוקים שחוזר הביתה אחרי שבוע קשה של אימונים.
תמונה אחת כזאת וקנו אותנו. הרגש האמהי הטבוע בישראלים מתמוגג למראה החיילים. אנחנו חיים ונושמים אותם ומחכים לחלקם עד עצם היום הזה. יש אחת שדואגת שנדע, שדואגת שנדאג ושדואגת לקחת את הנושא ולנתב אותו לכל מיני כיוונים. נו בטח כבר ניחשתם - אמא תקשורת.

היא אשת עסקים למופת, גם אם אתעלם מהנושא החדשותי, ואתעמק בניתובו לכיוון השיווקי, היא עושה זאת לא רע בכלל. מאז ומתמיד לקחת מוצר ולהלביש אותו במדים ירוקים, וכמה ערכים טובים והוא מיד הופך לסממן ישראלי שאוהבים ורוצים. גם היום זה עובד. אבל בשנות השישים בהם תעשיית הפרסום הייתה בחיתוליה. ימים שבהם היא עוד הייתה תמימה, נאיבית, עקרונית וייצוגית, נושא המלחמה והחיילים תפסו חלק מרכזי בהרבה פרסומות וזה היה אחרת. בעבר, כשהגבולות לא היו גבולות (גם בעולם הפרסום) והמשותף לכולם היה הטרור (לדאבוני, גם היום) נראה צפוי שזה יהיה הדבר, כל מה שקשור בביטחון. היום זה קצת אחרת, הקרחת של נינט תמכור הרבה יותר מצה"ל.

בכל אופן נעים להיזכר. כן גם אספסופית שכמוני יכולה לספר על אותן השנים. גלישה קצרה באינטרנט וכתבה מעולה בפירמה של "גלובס" ואני שם: שנות השישים, ישראל. לנוכח השינויים שהתחוללו מאז בחוקי עולם הפרסום של היום, הפרסומות של פעם ממש מעוררות גיחוך (אבל נעים!).

לדוגמה פרסומת של בירה. אם היום היא הייתה מיוצגת על ידי חייל זה היה נורא ואיום. כישלון שיווקי חינוכי, אבל פעם? פעם היה אחרת. בירה נשר לדוגמה הוציאה סלוגן: "הבירה היא יותר ממשקה, בירה - היא בירה!", (הכוונה לירושלים). הקשר מגניב במובן המילולי, אבל מה הקשר בין אלכוהול לצה"ל? מתברר שיש, פעם חשבו שזה מעודד ומעלה את המוראל. גם היום יש בו משהו, כשאני חושבת על זה, אם היה צ'ופר צהלי של שליש בירה על התנהגות טובה בסוף היום, סיכוי טוב שזה היה עובד,לא? טוב. זה כבר נושא לוויכוח אחר. היום הקשר היחיד בין בירה לחייל זה כלא.

פשוט ולא מקצועי

גם סיגריות קשה לקשור לחיילים היום. חברת דובק יצאה פעם בסלוגן: "במידה ויקשה עליך בימים אלה להשיג את סיגריית "דובק" האהובה עליך - זכור: גם היום לאחר הניצחון המזהיר, עלינו לדאוג לחיילנו, הם הקודמים לכל". בדיחה או לא?(אבל נעימה) כאילו לדאוג על ידי סיגריות, איך? היום כשחייל משתוקק לסיגריה שלו בסוף שבוע בבר השכונתי, המוכר זורק אותו החוצה לפי החוק, ואילו אז זה לא היה קורה. פעם התה היה "ויסוצקי" והקפה היה תורכי! חברת "ויסוצקי" יצאה בקמפיין: "תה בטנק", עם איור של טנק ענקי וכותרת "מסורת היא בין השריונאים", מדהים לראות איך ישנם דברים שלא משתנים. ואילו בעלית פרסמו תמונה של חייל חוזר עייף אך מרוצה הביתה בליווי של הסלוגן: "ברוך הבא! קודם מקלחת - ולאחריה ספל קפה, קפה טוב- קפה חזק, קפה עלית, כמובן".

נראה כאילו שכבר אז ידעו הפרסומאים הישראלים מה הם עושים, סיסמאות חזקות ומרגשות והכי יפה לראות שהכול קשור בכל, גם כששום דבר לא באמת קשור. כולם רצו לקחת חלק בהווי המלחמתי, שאז נחשב למיינסטרים שיווקי שולט. וזה היה כל כך פשוט ולא מקצועי ויחד עם זאת היה בזה את הקסם הזה. של פעם.

פעם, בשנות השישים, הפרסומאים העזו, פעם כשהיה הווי, פעם כשעוד היה חדש, פעם כשפרסומאים נלחמו מי יותר ישראלי , מי פשוט יותר. פעם.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. תמונה חזקה.
ירדן 06.01.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©