הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עיר רוחות הרפאים
 
שיקגו בולס היא ללא ספק אכזבת העונה הנוכחית ב-NBA. אולם מהלך אחד גדול יכול להוציא אותה מהמשבר ולהפוך אותה מועמדת לאליפות: הנחתתו של הסופרסטאר קובי בראיינט במועדון
מאת שי נמרודי | 26.12.2007
 
בתחילת עונת ה-NBA הנוכחית, הרוחות שנשבו בעיר הרוחות, היו ורודות במיוחד: פרשנים ומומחים ל- NBA היו משוכנעים שהעונה הזו תהיה העונה של שיקגו בולס. קפיצת המדרגה הגדולה, שלה חיכו במועדון ממדינת אילינוי, מאז שנת הפרישה (השנייה) של מייקל ג'ורדן, סוף סוף הגיעה. אחרי התקדמות איטית והדרגתית בשנים האחרונות, שכללה כמה עונות דשדוש, וסיום עונה במאזנים עלובים, חילופי מאמנים וחילופי ג'נרל מנג'ר (ג'ון פקסון במקום ג'רי קראוס) - חשבו כולם שהשנה השוורים משיקגו יילכו עד הסוף. לפחות בחוף המזרחי.

והיו לכך סיבות טובות. הקבוצה שנבנתה בחוכמה ובסבלנות בארבע השנים האחרונות על ידי פקסון, התבססה על הרכז המוכשר קירק היינריך מאוניברסיטת קנזס, שיודע לנהל ולנווט משחק באופן חכם במיוחד (בחירה 7 בדראפט 2003). סביבו צורפו, כמו משלימים פאזל, חלק אחר חלק, בחירות דראפט גבוהות שצברה הקבוצה בעקבות שנותיה הגרועות. בן גורדון הקלע הנהדר מקונטיקט ולואל דנג הפורוורד המגוון מדיוק הגיעו מדראפט 2004, וטיירוס תומאס האתלט המדהים מלואיזיאנה, הגיע מדראפט 2006. אליהם הצטרף ב-2004 הפורוורד הארגנטיני הקשוח, אנדרס נוצ'יוני, כשהוא מעוטר במדליית זהב מאולימפיאדת אתונה, ולאחר קריירה מוצלחת בוויטוריה הספרדית.
בראיינט. בשיקגו מפנטזים על כוכב שיחליף את ג'ורדן
 


הקבוצה הכישרונית והצעירה, עם ממוצע גילאים של 25, שכבר זכתה לכינוי ה'בייבי בולס', הגשימה את הציפיות ממנה, והגיעה בגאווה רבה לפלייאוף ב-
2005. לאחר שנוצחה על ידי וושינגטון בסיבוב הראשון, שיחזרה את ההישג ב-2006, אלא שאז נתקלה במיאמי בעונת שיא בדרכה לאליפות.

על מנת לעלות על דרך המלך ולשחזר את ההצלחות משנות התשעים, היו חסרים בקבוצה שני דברים קריטיים. סנטר מפלצתי מתחת לסל, ומנהיג מנוסה שיידע לסחוב אחריו את החבר'ה הצעירים. עדיף אחד עם טבעת אליפות. לכל ההגדרות הללו ענה שחקן ההגנה של ה-NBA ארבע פעמים, בן וואלאס מדטרויט. בגיל 32, כשהוא עונד על אצבעו טבעת אליפות אחת, ואין ספור הישגים אישיים, הגיע הסנטר מעיר המכוניות בקול תרועה. הוא היה החלק המשלים והכל כך חסר בפאזל שהרכיב פקסון.

כל כך חסר, עד ששיקגו הסכימה לשלם לו, על אף גילו המופלג (במונחי ספורטאים) ועל אף שנדמה היה כי הוא בדמדומי הקריירה שלו - 60 מיליון דולר ל-4 עונות! כלומר, גם בגיל 36, בעונה האחרונה של החוזה - הוא ירוויח 12 מיליון דולר לעונה! סכום מופרז לכל הדעות. אך כגודל הציפיות, כן גודל האכזבות. וואלאס המזדקן אכזב מאוד. את עונתו הראשונה במדי הבולס, הוא סיים עם 6.4 נקודות ו-10.7 ריבאונדים בלבד. זאת לאחר שבשש העונות הקודמות קטף וואלאס בממוצע 12.9 ריבאונדים למשחק. מסנגריו יטענו שהיכולת החלשה שלו נבעה מהעימות המתוקשר עם המאמן המפוטר סקיילס, סביב חבישת סרט מגן הזיעה סביב ראשו. מחלוקת זו כבר נפתרה העונה כשסקיילס נתן את האישור.

נפלו לבור 

למרות יכולתו המאכזבת, שיקגו נהנתה מעונה מצוינת של גורדון ודנג, שהמשיכו להשתפר, והגיעה לפלייאוף בפעם השלישית ברציפות. לדאבונם הרב של תושבי עיר הרוחות, הבולס שאמנם עברו לראשונה מאז 1998 סיבוב בפלייאוף, פגשו כבר בסיבוב השני בדטרויט החזקה - והודחו. אך העונה, כאמור, התחושה הייתה ששום דבר לא יעצור את הבולס. לסגל הצעיר שהתחבר, והשתפר וצבר ניסיון בפלייאוף, צורף יואקים נואה האנרגטי (בנו של טניסאי העבר הצרפתי יאניק נואה) והבולס היו אמורים להסתער על התואר המזרחי. עם כל הכבוד ללברון ג'יימס וקליבלנד, דטרויט הקשישה ובוסטון הנוצצת, השוורים סומנו כמי שיכולים ללכת עד הסוף.

אך לפתע העגלה הדוהרת של הבולס נפלה לבור עמוק, ממנו לא הצליחה להתאושש עד היום. הסיבה למעידה הפתאומית לא ברורה, אך מומחי NBA מצביעים על גורם משמעותי אחד: קובי בראיינט. הסופרסטאר של הלייקרס, היה אמור להגיע לשיקגו בטרייד ענק, אך כל הניסיונות להביאו עלו בתוהו, לאחר שהלייקרס (ובראיינט עצמו) לא היו מרוצים מחבילת השחקנים שהבולס הציעו. הדיבורים על טרייד ערב פתיחת העונה, יצרו אי-ודאות בין שחקני שיקגו, כאשר השם של כמעט כל אחד ואחד מהם עלה כאופציה אפשרית למעבר ללייקרס. כך החלה שיקגו את העונה מבולבלת וחסרת ביטחון, כשכל שחקן חושש למקומו, והלכה והסתבכה בתוך עצמה.

אי-השקט המטורף סביב המועדון קבר תחתיו את הקבוצה. תוסיפו לכך את העייפות של דנג (הבריטי ממוצא סודאני) שסייר בקיץ עם נבחרת אנגליה ברחבי אירופה במשחקי דרג ב' של אירופה, ותקבלו קבוצה במשבר. שיקגו פתחה את העונה במאזן שלילי של 2-10 בדרך לאבדון ולמרות התאוששות קלה בדצמבר (חודש שמסורתית שיקגו טובה בו) הקבוצה נראית רע מאוד. השבוע גם פקסון הבין שאין מנוס מזעזוע, ופיטר כאמור את המאמן סקיילס.

אך על מנת שהבולס ייצאו לחלוטין מהמשבר, וידהרו לעבר הפלייאוף (בחוף המזרחי החלש לא צריך אפילו מאזן חיובי בתום העונה כדי להיכנס לפלייאוף), ועל מנת שהבולס יגיעו בשיאם לרגעי ההכרעה (כי זה מה שקובע בסופו של דבר) - הם חייבים לעשות מהלך אחד משמעותי: להביא את בראיינט לקבוצה.

וואלאס. נמצא בדמדומי הקריירה וחייב לעזוב
 

הצבתו של הכוכב הגדול לצידו של קירק היינריך, תבנה לשיקגו קו אחורי יוצא דופן. מי שייאלצו להיפרד מהקבוצה הם גורדון (את מקומו יתפוס בראיינט), וואלאס (חלש מאוד העונה), ותומאס או נואה. אין צורך בשני השחקנים הללו, המזכירים מאוד זה את זה. שניהם בעלי יכולת הגנתית טובה, שליטה בריבאונד, הרבה אנרגיות ואתלטיות - ויכולת קליעה לוקה בחסר. נראה שהלייקרס לא יסכימו לשלישייה הזו, לכן הייתי מצרף להם גם את נוצ'יוני, המצוי בכושר טוב העונה. לחבילה הזו הלייקרס יסכימו, כי הם מקבלים קלע משובח, פורוורד קשוח, סנטר מנוסה, ושחקן צעיר ומבטיח.

שיקגו תקבל בתמורה את בראיינט, תחבר לו את היינריך, דנג המצוין, סמית' הוותיק שהצטרף העונה, תומאס/נואה ובעמדת הסנטר תציג לעולם את ארון גריי הרוקי. גריי בן ה-23, הגיע מפיטסבורג (בה רשם ממוצעים של 13.9 נקודות ו-10 ריבאונדים), והרשים מאוד במשחקי טרום העונה (9 נק' ו-5.4 ריב' ב-15 דק' בממוצע). הסנטר הלבן, ש"נגנב" על ידי הבולס במקום ה-49 בדראפט האחרון, 122 קילוגרמים שנמתחים על פני 213 סנטימטרים, נראה כמי שיכול לרשת בהצלחה את מקומו של וואלאס הוותיק. גריי זוכה לכינוי "Gravy", בעקבות הבונוס שהוא מביא עם יכולת קליעה מצוינת מרחוק, שמוסיפה על יכולתו מתחת לסלים.

מהלך כזה ישדרג את שיקגו לאין שיעור. כוכב על ברמתו של בראיינט יעניק לקבוצה משהו שלא היה לה, קלע בחסד, שיתרום 25-30 נקודות בערב, ומנהיג מנוסה כששנים טובות של כדורסל עוד מחכות לו. יותר מהכל יהיה לשיקגו שחקן קלאץ', שאפשר לסמוך עליו ברגעי ההכרעה (גורדון הוכיח שהוא לא שייך לקטגוריה הזו במפגן החטאות עם הבאזר בעונה שעברה).

דנג ישוב לאט לאט לכושרו הטוב, שלאורו דובר על הפיכתו לשחקן אולסטאר, היינריך ינווט מאחור, תומאס/נואה יתלהבו וישתפרו וגריי יפרח. מהספסל יעלו מדי ערב סמית' הוותיק, חריאפה הרוסי אלוף אירופה, ודוהון הנהדר. הקבוצה תתחבר ותידבק ותגיע לשיאה לקראת החודשים החשובים של העונה במרץ-אפריל. ברגע שהפלייאוף יתחיל, למיקום לא תהיה חשיבות וגם לא לביתיות, כי במזרח החלש - הכל יכול להיות, וכל קבוצה יכולה לנצח כל קבוצה בכל מגרש. את לברון וגארנט שיעמדו בדרכה - הבולס תנפנף. ואז אפשר יהיה לדבר על אליפות. אליפות המזרח כמובן.

מעבר לכך, בשיקגו מפנטזים שיגיע כוכב על שיזכיר את ג'ורדן. מאז פרש הכוכב האגדי, לא ראו בשיקגו ווינריות ומהלכים וירטואוזיים ובראיינט שהושווה בצעירותו לג'ורדן, והוכתר כיורשו לא פעם, יכול להביא לבולס את הערך המוסף הזה. תארו לכם את בראיינט משחק מדי ערב 'יונייטד סנטר', כשהפסל של ג'ורדן בכניסה למגרש משקיף מבחוץ.

אבל עד שזה לא יקרה - שיקגו תמשיך לאסוף את שברי הדיבורים על הטרייד מהקיץ, לגנוב ניצחון פה ושם, ובעיקר להפסיד. חוסר הביטחון יתגבר, והקבוצה תלך לאיבוד, ללא מנהיג, ללא סנטר אמיתי מתחת לסל (גריי לא יקבל דקות), וללא האמונה שאפשר לעשות את זה. ובעיקר ללא סופרסטאר שייקח אותה סוף סוף צעד אחד קדימה, ויעשה עבורה את אותה עליית מדרגה שבשיקגו כה מחכים לה.

בעיר הרוחות, שמשוועת לרוחות של אליפות, נותרו כרגע רק רוחות רפאים.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©