הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חברים מספרים על עודד
 
במקום להסתפק בסיקור מקצועי לגבי כישלונו של קטש כמאמן מכבי ת"א, עסקה עיתונות הספורט בהספדים כאילו מדובר חלילה בשכיב מרע, ולא באיש צעיר שעוד נכונו לו עלילות, וגם סכומי כסף נאים
מאת שי נמרודי | 04.01.2008
 
קשה לומר שהפרישה של קטש ממכבי תל אביב, לאחר התבוסה שלה לעירוני רמת גן, הפתיעה מישהו. שכן, לאור תוצאות המשחקים של הקבוצה בעונה זו (שלוש תבוסות בליגה ותצוגות מביכות באירופה) לאיש לא היה ספק כי בקבוצה של המדינה צריך לבצע שינוי עמוק. אם קטש לא היה עוזב מיוזמתו, סביר להניח שהוא היה מפוטר.

אך מה שהפתיע אותי יותר מכל הייתה התגובה של התקשורת, והאופן בו היא סיקרה את סיום דרכו של קטש במועדון בו גדל. כל כלי התקשורת, ללא יוצא מן הכלל, התייחסו לאירוע כאילו היה יום אבל לאומי. הסיקור באתרי האינטרנט, במהדורת "חדשות הספורט" בטלוויזיה, ובכותרות העיתונים ביום שאחרי - חרג מכל פרופורציה.

האירוע (בסך הכל, התפטרות של מאמן כדורסל מתפקידו) סוקר באופן מוגזם, כאשר קורבנו או אם תרצו הגיבור הטראגי, עודד קטש, מוצג כמי שחרב עליו עולמו. התחושה הייתה שלא רק שאיבדנו את קטש כמאמן מכבי ת"א אלא איבדנו את קטש האדם. שחייו נגמרו.

חברים מספרים על קטש
מתוך: ''ידיעות אחרונות''

"ידיעות אחרונות" הקדיש 12 עמודים במדור הספורט לסיפור ההתפטרות, כשחלקם עוסק ממש ברקוויאם לקטש. שורה תחתונה נרחבת בתחתית כל עמוד הביאה ציטוטים של חברי המאמן המתפטר, שהרעיפו עליו שבחים. אופי של סיקור אשר מאפיין בדרך כלל אירועים מצערים קשים יותר. ב"מעריב" הביע אחד הכתבים "ממש צער עמוק על לכתו של קטש".

עורכי "חדשות הספורט" בטלוויזיה חטאו אף הם, כאשר הזמינו לאולפן את חבריו הקרובים (גור שלף, אמיר מוכתרי, חיים אוחיון) שידברו וינתחו את אישיותו. ממש "חברים מספרים על עודד". מתארים את ימיו האחרונים, הקשים, את הסבל שעבר, כאילו חלה במחלה סופנית, חלילה. להזכירכם, הוא בסך הכול סבל מימים קשים במקום העבודה שלו, ימים רעים כאלו או תקופות רעות, אשר עוברות על כל אחד מאיתנו במהלך חיינו. לפעמים רבים עם הבוס, לפעמים עם עובד אחר, לפעמים סתם נכשלים ולא מצליחים להגיע לסיפוק עצמי. רובנו עושים זאת במשכורת זעומה. קטש ה"מסכן", יגרוף כ-300 אלף דולר פיצויים, ומשכורתו החודשית, עד רגע ההתפטרות, אפשרה לו לסיים את החודש.

במהדורת "חדשות הספורט" בלילה, פתח אלי אילדיס את דבריו בפנים חמורות סבר, ובאבל מסוים. ובסוף המהדורה, רגע לפני שעוברים לאולפן "חמישיות" (כדי שנוכל להמשיך ולבכות את לכתו בטרם עת של קטש) – כתבה אחרונה על קטש עוזב את אולם זיסמן, מוקף בילדים קטנים שמבקשים חתימות. ה SLOW MOTION- שתיעד את קטש במהלך הכתבה הציג אדם עצוב המתהלך בכאב, ולווה במוזיקת רקע מורבידית משהו. חבר'ה, להירגע! בסך הכול הוא הפסיק לאמן את מכבי ת"א! 

מידת נעליים גדולה  

גם באולפן "חמישיות" תהו חברי הפאנל מה יהיה על קטש המסכן? איך הוא ימשיך בחייו? כיצד הדמות האהודה והנערצת הזו תשרוד? שמעון מזרחי, היו"ר המיתולוגי של מכבי, הגיע על מנת שיוכל לפאר את האדם ש"הקריב" את עצמו למען טובתו של המועדון.

לאן נעלמה הפרופורציה? לא הייתה שום הצדקה להתייחסות כזו מקוננת ומתאבלת על התפטרותו של מאמן מצד כלי התקשורת. גם אלי אוחנה, האליל הבלתי מעורער של אוהדי בית"ר ירושלים, אימן את מועדון נעוריו מיד אחרי שפרש. אחר כך כשל, והלך לדרכו. לא יקרה כלום אם גם עודד קטש, אשר ללא ספק התיימר להיכנס למידת נעליים שגדולה עליו בכמה מידות, יסייר קצת ברחבי הארץ, במקומות כמו רמת גן, נהריה ואשקלון, ייאמן בקבוצות פחות גדולות ויתחשל. הצגתו כמי שחרב עליו עולמו וכמי שאיבד את הטעם לחייו הייתה מביכה מאוד. קטש צעיר מאוד, יודע כדורסל ועוד יצליח. לראייה, תקופה מכובדת שרשם כמאמן הגליל העליון. כלומר, עתידו לפניו.

באותו היום נהרג חייל צה"ל. את התיאורים העצובים והמתאבלים אפשר היה לשמור למקום שבו באמת יש כאב וצער ולא ולהוזיל אותם.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
6 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. מסכים במאה אחוז
זבי 07.01.2008
 
 
2. התקשורת, כמו תמיד נהנית לחגוג ולשמוח לאיד
ערן 10.01.2008
 
 
3. אפשר לחשוב
סתיו 11.01.2008
 
 
4. עודד הביתה
כל מילה בסלע 11.01.2008
 
 
5. מילים כדורבנות!
צחי ש 12.01.2008
 
 
6. הסבר לתופעה
איציק 19.01.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©