הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
התרבות של ננוצ'קה
 
מקום קטן אבל שווה עם אווירה קסומה מתוצרת גרוזינית
מאת אלי מאור | 06.01.2008
 

בכל אחת מסתתרת רקדנית בטן
 
רוח מערבית ליטפה אותי בעודי מתעוררת משנת בין הערביים ביום שישי. כמו כל רווקה שפויה אני מנערת את עצמי מהר ומבינה שיום שישי מגיע רק פעם בשבוע והשעון התל-אביבי מתקתק ולא עוצר בשביל אף אחד.

כשחברים שלי החליטו שהולכים ל"ננוצ'קה" הייתה לי תחושה שאני הולכת למקום מאוד מיוחד. בעיקר בזכות השם שלו. התחושה שלי לא הטעתה אותי. באמצע רחוב לילינבלום אני מבחינה בכיתוב העולה מתוך אורות ניאון ורודים, אני מכווצת את עיני נטולות המשקפיים (לראייה מרחוק בלבד) בשביל להבין את מה שאני רואה.

צעד ועוד צעד, אני נעמדת מול השלט של המקום וקוראת: "אף פעם לא טיילתי איכן שליבך פועם", כן, אני יודעת, איכן עם "ה" ולא עם "א" אבל מתברר שכאן הם הולכים עם המסר עד הסוף. הפתיע אותי שכיתוב שכזה מופיע באורות זוהרים עוד לפני שם המקום. אין ספק שלא מדובר פה בעוד אינסטנט בר למטרות רווח אלא במקום עם פז"מ תל אביבי ושפע של תרבות גרוזינית. המארחת במקום קיבלה אותנו בחיוך לבן שיניים ושיער אפרו מהמם, גם החתול שישב לצידה נראה רגוע וחברבורותיו המשגעות השיגו ליטוף ממני.

דלת העץ של המקום נפתחת, ורוח אנרגטית הגיעה אלי ופיזרה את הפריזורה שלי. "ננוצ'קה", מקום קטן שמצליח לנצל כל סנטימטר ממנו לתחושת האווירה והתרבות הגרוזינית. לרגע הרגשתי כי מישהו לחש באוזני ואמר לי: "יש עוד לאן לברוח בתל אביב הזאת", אך מהר מאוד הבנתי שזוהי המלצרית ששואלת מה נרצה לשתות. החלטתי ללכת על שמפניה עם מי ורדים שהמקום מציע, והמשכתי עם הבחירה עד סוף הערב. האלכוהול מורגש באוויר כמו בקבוק השמפניה שנפתח לחבר'ה ואיתו צלילים של מוסיקה שצועקים קו לו לו וריקודי בטן. והכול באווירה תל אביבית חתיכית שכונתית.

ואז, כשחשבתי שלא אופתע יותר, זה קרה. בין צלילי הדרבוקות ונגינות המיתר, דיבורים וצעקות של המון אנשים מכל עבר - היא הגיעה. רקדנית בטן שחורת שיער ועיניים מכשפות שלא יודעות שובע מצלילי המזרח הללו. לא הצלחתי להוריד את מבטי מהריקוד שלה ומהעובדה שהיא מצליחה לשמור על שיווי משקל בעודה מענטזת על הבר הקטן.

אני מרגישה חובה לעצום את עיני, ולהתמסר למוסיקה כמוה. האגן שלי מתחיל לזוז בטבעיות כמו רקדנית בטן מקצועית שעושה Private Dancing לשייח הסעודי שלה. הבנתי פתאום שבכל אחת מסתתרת לה רקדנית בטן שרוצה לפרוץ החוצה, אז לפחות יש מקום שיכול לספק גם את זה. והגברים - אין צורך להוסיף, מרוצים מהתוצאה מאוד. נגמר הערב ואיתו סיפור גרוזיני אמיתי שהצליח לגרום ללבי לפעום.

אני יוצאת מהמקום מחויכת, ומחליטה לציין זאת גם בפני בעלת המקום. היא מציגה את עצמה בשם ננה שרייר, אבל מעדיפה שיקראו לה ננוצ'קה, כמו פעם, בימים הרחוקים שגרה בגרוזיה.

ננוצ'קה | לילינבלום 28 תל אביב

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©