הזיקית - המגזין של בית הספר לתקשורת, המסלול האקדמי המכללה למינהל

ביסקוויט לעצבים, שוקולד למצברוח

יש כמה דברים קטנים מעצבנים בעולם, כמו להתעורר סהרוריים, ללכת מוכי ירח לשירותים באמצע הלילה, לקלל את עצמכם ולהיכנס לשירותים רק כדי לגלות שאין נייר טואלט. בכלל, אין בבית. לדרוך עם הגרביים בתוך שלולית מים שנותרה מהמקלחת האחרונה. לחטוף עצבים, להוריד את הגרב, לחזור למיטה ולדפוק את הזרת ברגל של המיטה, ולהתעורר שתי דקות לפני השעון. זה הכי מרגיז, 2 דקות! תנו לישון.

זינוק קל מהמיטה ונוחתים עם הברך על צרור המפתחות שאתמול בלילה זרקתם יחד עם שאר הדברים לפני שהתפרקתם. לקלל את עצמכם עוד קצת, לצאת מהבית ולגלות שהעולם מרגיז, וכשהכי אדומים מעצבים לשמוע את הדבר הכי מעצבן מחבר שהייתם משוכנעים עד היום שהוא אחלה בנאדם: "להתרגז זה להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים". באמת עוזר לי עכשיו.

ובכן, אני יודעת שזה יישמע קצת מרגיז, אבל הפתרון שלי כדורי שוקולד ואגוזים (אני נשבעת שתודו לי אחר כך)

בהרבה ההזדמנויות שומעים אותי מדברת על בישול כעל תרפיה, ריפוי בעיסוק, פעולה מנחמת. רצופה, המשכית, מונוטונית, מרגיעה. הפעם לא. אני ממש מתעקשת שתכו את רכיבי המנה בכל הכוח, תפרקו להם את הצורה, תהיו הכי אלימים, הכי כועסים, תזעיפו פנים, ומבחינתי אם השעה היא לא בין 14:00 ל 16:00 תצרחו (שלא תבינו לא נכון, אתם תעשו מספיק רעש, פשוט כשתצרחו יידעו שזה אתם) ובקיצור: לדפוק, לפורר, לכתוש, לשבור ולרצץ.

רכיבים :

500 גרם ביסקווטים אפשר פתיבר או כל עוגיות יבשות אחרות.

200 גרם אגוזי מלך או פקאן

200 גרם שוקולד מריר

100 גרם שוקולד חלב

100 גרם חמאה

1 כוס חלב

1 כוס סוכר

אופן הכנה:

1. שיברו את השוקולד לחתיכות קטנות, שימו בתוך מגבת ותכו במערוך, פטיש שניצלים, בקבוק וכדומה, עד שיהיה מפורר.

2. רסקו באותו אופן את הביסקוויטים (לא לפירורים קטנים מדי).

3. רסקו באותה שיטה את האגוזים.