הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מתובל באמונה
 
רואי לוי מוצא את דרכו גם אחרי "שוטי הנבואה", עם פרויקטים מוסיקליים שמחברים התבוננות פנימית עם מקורות יהודיים ו"אהבת הארץ" בלי מרכאות, כשם האלבום שהוציא
מאת אסף קפלן | 04.02.2008
 
בתור אדם שגדל והתחנך על ערכים לאומיים דתיים, למדתי דבר אחד - הכל מתחיל ונגמר בבחירה, לא משנה אילו גלגולים ונחיתות, רכות כקשות, עוברים בחיים האלה, אין ספק שהבחירה מובילה אותנו לאותה נקודה. זו האמונה שלי, אני לא כופה אותה על אף אחד, וכמו רובנו גם אני נתקל לפעמים בסימני מאבק שמשאירים אותי עם תהיות תהומיות, אבל בסוף, תודה לאל, אני יוצא מזה. אותה אמונה בתוספת צלילים, היא הדגש העיקרי ביצירתו של רואי לוי. רואי לוי, חבר להקת "שוטי הנבואה" ואחד מכותביה המרכזיים ("כל הילדים קופצים רוקדים", "ידיעה", "אין אני" ועוד רבים וטובים), ניזון מתבליני האמת ומהחיבור למקום, לזמן ולחיוביות.

המוסיקה של "שוטי הנבואה", שהתפרקו לצערי אשתקד, מאופיינת ומושפעת מהמקורות היהודיים ומחיבור אישי ומיוחד לרוחניות, שאליה יכול להתחבר כל אדם. האלבום השני של השוטים, "מחפשים את דורות", זיכה את לוי בפרס אקו"ם למלחין השנה (2004). שתי דוגמאות לחיבור המיוחד לרוחניות באות לידי ביטוי בשיר המפורסם "קול גלגל", שמילותיו מופיעות בספר "הזוהר הקדוש" ובפרשת "ויחי" ובשיר נוסף באלבום שעליו אחראי לוי - "אמונה".

אמן ואומן. רואי לוי
תצלום: משה מיקו דורון

אחרי הפירוק, הוא הוציא אלבום בשם "אהבת הארץ" יחד עם אשתו אסנת. שם האלבום מתאר את פעילותם האמנותית והאומנותית של השניים. רואי ואסנת בחרו בשם הזה מתוך הכרה ואמונה כי האהבה היא הכוח המניע את החיים על פני כוכב הלכת ארץ. כל שיר באלבום מביע הכרה זו מנקודת מבט מיוחדת.

את השוטה, שמסתכל על העולם מתוך עליצות מושלמת שבאי-אכפתיות, ראיתי לפני כשבוע ב"סבקוץ' מילגה", שחוץ מלתת אווירה הודית ושאנטית לאלו שכיסופי הודו לא מרפים מהם, משמש במה לאמנים שיעזרו לכם לעכל את מנת הטאלי במחירים מגוחכים. מוקף במעט אנשים, מצויד באקוסטית וחיוך שמפיץ אור, פותח לוי את ההופעה, לאחר קבלת אישור מהנוכחים במקום, עם "שיר המעלות". תוך כדי, הוא משחיל שירים של השוטים בגרסאות קצרצרות, המעלות בי תשוקה לרקוד, לפזז, לקפץ ולהרים את הידיים אל העננים.

היופי של לוי כיוצר מתבטא בכך שהוא משדר משהו מאוד פשוט וקל. הוא שר על אמונה ומספר על כך שהוא חזר בתשובה לא מזמן. הוא יוצא נגד המהות החומרית של ערוצי הטלוויזיה ומחבר את הכל לטיול בטבע שעושה ירוק בעיניים. לקראת סוף ההופעה, לוי מעלה רעיון מעניין ביותר שמטרתו קירוב לבבות: להקים בית כנסת שישלב נגינה על כלים שונים בזמן התפילות (לא בשבת כמובן). המקורות היהודיים משמשים ללוי מקור בלתי נדלה בתור יוצר, המוסיקה שנוגנה בימים ההם מסקרנת אותו ומניעה אותו.

בימים אלה רואי לוי וגלעד ויטל-שמעון, גם הוא יוצא להקת "שוטי הנבואה", עובדים על אלבום משותף שנמצא בשלבי עריכה מתקדמים. השניים הם חברי ילדות וגרים כיום ביישוב קציר שמעל וואדי ערה. אבל דווקא החיבור שהניב את האלבום החל לקראת הפירוק של "שוטי הנבואה". שמו של הפרויקט המשותף הוא "פשוטי העם". הבחירה בשם מרמזת, כך נראה לי, על כך שהאלבום יביא, בדרך הייחודית שלהם, לחנים ומילים פורצי גבולות מהולים באימא אדמה ובאבא אלוהים.

"פשוטי העם" באתר היפ 
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©