הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ארה''ב זה כאן
 
אפשר לחשוב שהתקבלנו כמדינה ה-51 של ארצות הברית. כמות המידע והניתוחים על המרוץ לנשיאות מעצבנת את ירון קלנר. הוא משוכנע: מה שהיה הוא שיהיה
מאת ירון קלנר | 10.02.2008
 
כאשר אני צופה במהדורות החדשות בארץ המסקרות את הפריימריז בארה"ב, אני תוהה אם צירפו אותנו כחלק מאותן ארצות ברית. בשנה הבאה תיערכנה הבחירות שם, והם יזכו להיפטר מהמנהיג של כוחות הטוב והתום בעולם. לי לא ברור מה זה כל כך משנה מי יהיה מחליפו.

אומרים שהממשל הזה היה ידידותי לישראל מאין כמוהו. האם הסיבה שהוא נחשב לכה ידידותי היא כי הוא די התעלם מהמצב פה? האם "מפת הדרכים" ו"אנאפוליס" בישרו על תוכנית מדינית שטובה לישראל באופן יוצא מן הכלל? בכלל, האמירה "טוב לישראל" או האמירה הבוטה יותר "טוב ליהודים", הן אמירות ריקות מתוכן. הרי הדעות חלוקות על מה שטוב לישראל.

יתכן ומה שטוב לישראל זה החזרת כל השטחים, נסיגה לקו הירוק, החזרת הגולן, חלוקת ירושלים וחיים של אושר והרמוניה עם מדינות ערב. אם כי ייתכן שמה שטוב לישראל, זה להמשיך לבנות בכל מקום שרק ניתן ולהרחיב את גבולות המדינה עד שנשיג את "הארץ המובטחת".

אנחנו כאן דשים ולשים בנושא. קלינטון ואובאמה
 

כל נשיא אשר ישב בבית הלבן יחזיק באותה תפיסה מדינית לגבי הסכסוך במזרח התיכון הקטן שלנו. קלינטון הוא דמוקרט ובוש רפובליקאי, שניהם אמרו פחות או יותר אותו דבר. ההבדל הוא, שבוש שיחק מול שרון ואולמרט, ואילו קלינטון מול רבין, פרס וברק. אומרים שאחד ההבדלים בין הנשיאים האפשריים, הוא בכמות הלחץ שתופעל על ישראל להגיע להסדר. לא בטוח לומר זאת, שהרי ראשי מפלגת העבודה, בזמנם, שאפו להסכם בעצמם, מבלי שהיה שום צורך לדחוף אותם, אך קיבלו את הרוח הגבית של נשיא ארה"ב לשם כך. ההתנהלות של כל ראשי הממשלה ב-15 השנים האחרונות, אפילו של נתניהו ושרון, הייתה דומה במישור המדיני, בהתחשב בקיומם של אירועים בלתי נשלטים כמו האינתיפאדה.

הבחירות האלה הן בעיקר עניין פנימי אמריקאי שעוסק בשאלה אם לראשונה, על אפם ועל חמתם של השמרנים, יהיה נשיא שהוא לא בהכרח גבר לבן, כמו 43 הנשיאים הקודמים. אם הילרי קלינטון ואם ברק אובמה, יהיה זה הישג גדול לליברליזם, לחברה האמריקאית ולעולם המערבי כולו, אך זהו עדיין יהיה עניין פנימי, על כל ההבדלים המינוריים בין הדמוקרטים לרפובליקאים.

לא תהיה כאן בשורה חדשה לעם היושב בציון, אך כנראה שחברות החדשות בארץ לא חושבות כך, אחרת יעקב אילון לא היה טס לדווח לנו משם, ולא היו מעלים את העניין  בצורה אינטנסיבית שכזו. יכול להיות ששיקולי הרייטינג והסקופ הם אחרים. במקום לדווח בפרופורציות הראויות, כלומר, דיווח אינפורמטיבי על המתמודדים לפני ועל המנצחים אחרי, דשים ולשים את הנושא, כאילו מדובר בבחירות לראשות הממשלה בישראל. ארה"ב היא ידידה של ישראל ותמשיך להיות, ללא קשר לזהות היושב או היושבת בבית הלבן. לשתי המדינות ישנם בעיקר אינטרסים משותפים, וגם קצת ראיית עולם דומה. משדרים לנו בעצם שאנחנו קטנים ופרובינציאלים, שאנחנו חוסים תחת מרותה של מעצמת ההמבורגרים הגדולה בעולם, ושאנחנו מאד מעוניינים להמשיך בכך.

לדאבוני, כנראה שהשנה הקרובה תהיה עמוסה בתיאורי קמפיין הבחירות של המועמדים האמריקאים, הן לראשות המפלגות והן לנשיאות עצמה. ימשיכו הרכילויות על האסטרטגיה החדשה של הילרי או על כתב הנאומים של אובמה, ואנחנו פשוט נאלץ לבלוע את המסר.
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. אינטרס אמריקאי
אפי 20.02.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©