הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קסם אפל
 
עידן בלאו ממליץ בחום על "מדרוגדה" - הרכב נורווגי אותו גילה במקרה, ומצא בו רוק בוגר ולא ממוסחר
מאת עידן בלאו | 24.02.2008
 

קודרים וממגנטים. "מדרוגדה"
 
הקלות הבלתי נתפסת שבה ניתן להשיג היום מוסיקה, גורמת כמעט לכל חובב נלהב לעמוד בפני בעיה לא פשוטה. בכל רגע נתון, הוא יכול להקליד שם חדש ולהוריד לעצמו אלבום חדש, פעמים רבות אפילו לפני תאריך היציאה הרשמי שלו לאוויר העולם. זה נשמע כמו התממשותו של חלום, אך לפעמים השפע הזה מוביל לשטחיות, ומרוב אפשרויות והורדות, קשה לחזור ולשמוע אלבום שאהבנו ולהתעמק בו בצורה ראויה.

כך גם אני הרגשתי בתקופה שבה גיליתי את מדרוגדה (Madrugada), להקה נורווגית שלמרבה האירוניה נודע לי על קיומה ועל המוסיקה הנפלאה והכובשת שהיא יוצרת, בעקבות ההודעה על פטירתו בטרם עת של הגיטריסט שלה (בגיל 31). ליתר דיוק, בעקבות קריאה של הטוקבקים בתגובה לאותה הודעה. בין השורות יכולתי ללמוד על גודל האובדן, ובעיקר על המוסיקה האפלה והקסומה שהלהקה הזו יוצרת. לא יכולתי להישאר אדיש, וכהרגלי מיד פניתי לפרד הטוב והנאמן שלי, שכמו תמיד לא אכזב, ודאג להוריד בשבילי את האלבום האחרון שלה.

משמעות שם הלהקה, Madrugada, הוא "שעת עלות השחר" או "השעה הכחולה" בספרדית, השעה המפרידה בין חושך מוחלט לאור יום, שעה בה השמיים מתבהרים, וצבעם הופך מכחול כהה לבהיר יותר ויותר. שמה של הלהקה מרמז על המוסיקה שהיא יוצרת, מוסיקה קודרת עם סאונד מעט מיושן שמזכיר להקות רוק משנות ה-60 וה-70, אך לא נשמעת כמו אף אחת מהן. תחשבו על משהו בסגנון R.E.M שרים ניק קייב. כפי שאתם מבינים, לא מדובר במוסיקה קליטה במיוחד, אבל כשנותנים לה צ'אנס, היא תופסת.

"מדרוגדה" נחשבת ללהקה הנורווגית המצליחה ביותר בשנות ה-2000, בסקנדינביה ומחוץ לה. חברי הלהקה הם הסולן סיוורט הויים, הגיטריסט רוברט בוראס והבסיסט פרוד ג'ייקובסן. בנוסף לחברי הלהקה הקבועים קיימים מתופף וקלידן שמתחלפים מעת לעת. בסך הכל הוציאה הלהקה שישה אלבומים. האלבום הראשון של "מדרוגדה" יצא ב-1999 ועם השנים הלהקה בנתה לעצמה קהל מעריצים אדוק. לשיאה הגיעה בשנת 2005, במהלכה הוציאה שני אלבומים - The Deep End ואלבום נוסף בהופעה חיה. שני האלבומים האלה סיימו את השנה במקומות הראשון והשני במכירות בנורווגיה, ואף זיכו את הלהקה בשלושה פרסים נחשבים בטקס פרסי המוסיקה הנורווגי השנתי (השיר הטוב ביותר, אלבום הרוק הטוב ביותר והלהקה הטובה ביותר).

פזמון ממגנט

לפני חודש יצא אלבומם השישי, שנקרא פשוט "מדרוגדה". זהו, לצערי הרב, האלבום האחרון של הלהקה שאיבדה ביולי 2007 את הגיטריסט שלה, כנראה עקב נטילת מנת-יתר, והודיעה כי לא תמשיך לפעול תחת שם זה בעתיד. האלבום הוקלט כחודשיים לפני מותו והוקדש לזכרו. האלבום ממשיך את הקו הקודר והאפל שכל כך מאפיין את "מדרוגדה". הוא אמנם פחות טוב מאלבום האולפן הקודם והמומלץ The Deep End, אך הוא עדיין טוב וראוי ומקבל עוצמה נוספת בעקבות הנסיבות שבו הוא יצא, והטרגדיה שהלהקה חוותה (בשבילי זה היה משהו כמו  Queenמוציאים את Made in Heaven לאחר מותו של פרדי מרקורי).

יש באלבום החדש כמה רגעי שיא בלתי מבוטלים, כמו Honey Bee, שיר על אהבה נכזבת, שהוא אחת הבלדות היפות ביותר של הלהקה, שמתחיל בפריטת גיטרה אקוסטית מלווה בקולו הנעים של הסולן, שפעם שר עם המלודיה, ופעם עובר ומדקלם את מילות השיר, וממשיך עם פזמון ממגנט, כשברקע מלווה אותו הזמרת הנורווגית המצליחה, אנה ברון, בקולה הרך והמלטף. שירים בולטים נוספים הם השיר הפותח את האלבום Whatever Happened to You ו-Highway of Light, שעקב העיבוד השאפתני והמלודיה הקלאסית שלו יכול היה להתאים בקלות לסרט הבא של ג'יימס בונד. בשיר האחרון באלבום, רוברט בוראס, הגיטריסט המנוח, שר בעצמו בפעם הראשונה בהיסטוריית הלהקה, בשיר Our Time Won't Live That Long, אשר נפתח במילים "I don’t know when they'll put me in the ground" ומקבל משמעות מצמררת שקשה למאזין להישאר אדיש אליה.

אני לא יודע להסביר מה בדיוק בלהקה הזאת כל כך מושך אותי, אולי זה הסאונד האפל והקסום, אולי הגיטרה הנפלאה של רוברט בוראס, שמגיעה תמיד בזמן, אך עדיין מצליחה  להפתיע ולרגש, אולי זה הקול הנמוך והעוצמתי של הסולן, סיוורט הויים, ואולי זו העובדה שכל אלו ביחד מצליחים ליצור אווירה של רוק משובח, פשוט אך לא בנאלי, שאינו מנסה לדחוף את השיר אלא נותן לו להבנות. במילים אחרות, אפשר לקרוא לזה רוק בוגר ולא ממוסחר. זאת המוסיקה שהייתי רוצה לקחת לאי בודד ולשרוד איתה. נסו ולא תתאכזבו.


לאתר הלהקה ב-MySpace

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
6 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. מצויין
עדי 29.02.2008
 
 
2. נשמע מעניין
יפעת 02.03.2008
 
 
3. עידן אתה תותח!
יאיר ר 02.03.2008
 
 
4. עכשיו נזכרים במדרוגדה?
שירה 08.03.2008
 
 
5. מעולה
רות 01.11.2013
 
 
6. majesty
איתי 12.01.2014
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©