הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אהבה נושכת
 
הוא מנהל עם הפועל ת"א מערכת יחסים חד משמעית. הבגדים שלו, החפצים בביתו – כולם אדומים. הוא אוהד את הקבוצה מגיל שש. כלומר הרבה שנים של סבל, שלו ושל סביבתו, שלו ושל בנות זוגו, שמתאיידות מול האהבה האחת, העצומה, הבלתי מותנית. הו, גורל אכזר
מאת שאול גורן | 25.02.2008
 

מה אפשר לעשות כשמדובר באהובה שיש לה מצבי רוח משתנים משבת לשבת? לסבול. במיוחד כשהעונה לבת הזוג קשה להסתדר בביצה המקומית. גולן כץ הוא אוהד של הפועל ת"א, לכאורה. בפועל, הוא מנהל איתה מערכת יחסים אישית שחצתה כבר מזמן את גבול האהדה. מדובר באהבה שמובילה לאורח חיים קצת קיצוני. אהבה נושכת.

כץ, 32, נולד לתוך החולצה האדומה. כבר בגיל שמונה חודשים, אביו, שהיה יושב ראש הקבוצה בשנות ה-50, לקח אותו למשחק. אבל הזיכרון שלו ממשחקים מתחיל כבר בגיל 6. "לא הייתה לי זכות בחירה. נולדתי לתוך הקבוצה, בבית שכולו אדום". מספרים שהמילה השלישית שהוציא כץ מפיו הייתה "הפועל". "לא שאלתי שאלות. החליטו בשבילי שאני אדום, וזה יישאר לנצח".

כץ והחולצות. "גם בחו"ל אני אוהד רק קבוצות אדומות"
תצלום: שאול גורן

מאז שהוא זוכר את עצמו הוא אדום. ברגע שהפועל נגעה בחייו, היא כבשה כל פינה. קירות ביתו צבועים באדום ולבן, התמונות והרהיטים בגוונים זהים. חבריו צוחקים עליו שהוא כבר חודשיים לא מוצא מכונית רק בגלל שכמעט ואין בשוק מכוניות אדומות. הסלולארי אדום, המצת אדום, הקליפס של החברה ואפילו הסיגריות שהוא מעשן הם מרלבורו אדום. "כל דבר שאני משתמש בו חייב להיות אדום. בעבר זה היה קיצוני יותר. היום אני לובש אדום בעיקר לאחר ניצחונות או משחקים חשובים".

כשכץ צופה בכדורגל בחו"ל הוא לא יכול לאהוד קבוצה שלובשת צהוב. המעידה היחידה שלו היא האהדה לקבוצת ה-NBA הלוס-אנג'לס לייקרס הלובשת צהוב-סגול. "אני כועס על עצמי על כך, אבל מקפיד ללבוש רק את הסגול". חוץ מזה הוא אוהד את הקבוצות האדומות בשלל הליגות – מנצ'סטר יונייטד, ברצלונה, מילאן. מעניין מה קורה לכץ, כאשר ברצלונה עולה לשחק עם תלבושת הצהוב הזוהר. "אפילו כשנבחרת ישראל שיחקו נגד אנגליה, והאנגלים לבשו אדום, אמרתי לחברי בצחוק שאני עם האדומים. הפעם לצערי האדומים ניצחו".

סדין אדום

תשכחו מפריחות, מסמלי אהבה ותשוקה, דם או כל חשיבה פסיכולוגית. האסוציאציות שהצבע אדום עושה לכץ הן מעל לכל הפועל. האדום מסמל בעיניו מקסימום סדין אדום המדליק את השור הזועם והלוחם. כמו שזה נראה העונה הקבוצה אינה לוחמנית כמו שכץ היה רגיל לראות בשנים האחרונות. השור הפך להיות היריב (מכבי חיפה ובית"ר ירושלים) שחובט בלובשי הסדין האדום.

עם השנים האדום הפך להיות מזוהה בעיניו עם לוזריות. "אנחנו מסוגלים להוביל עונה שלמה, ובסוף להפסיד אליפות". גם השנה, כשהפועל שיחקה נגד בית"ר ירושלים את משחקה הטוב ביותר, בתוצאת 1:1 החמיצה הקבוצה שער ממצב מצוין, ואחרי 30 שניות ספגה שער שהכריע את המשחק. שלא לדבר על משחק השרוכים המפורסם, שהכריע את האליפות לטובת בית"ר ירושלים. פרטים כואבים בהמשך.

קבוצת הכדורגל החלה לפעול משנת 1926. הצבע האדום נבחר בשל העובדה שייצג את תנועת הפועלים. הוא סימל את ההשקפה כי כל בני האדם שווים, ואותו דם זורם בעורקי כולם. הצבע סימל גם את הדם שנשפך בשל מאבקי הפועלים על זכויותיהם, סמל להקרבה עצמית, אומץ לב, מרדנות וחופש.

בשנת 1950, פרצה מריבה גדולה בין מועדוני הפועל בארץ על הזכות להשתמש בצבע האדום. הוויכוח היה סוער, ובסופו הוחלט שהפועל תל אביב, בתור המועדון הגדול ביותר של הפועל, תזכה בלבוש באדום. בעקבות ההחלטה אימץ מועדון הפועל פתח תקווה את הצבע הכחול. הפועל חיפה בחרה לשחק בלבן או בכחול, ורק 20 שנה אחר כך חזרה לצבע האדום.

הקבוצות בחו"ל שבחרו בצבע האדום עשו זאת בשל היותו צבע חם המייצג התלהבות, לוחמנות בלתי מתפשרת, וכמובן את האש שבאנשי הקבוצה. כץ היה מעדיף את הסיבות הללו על פני הקישור לפוליטיקה. "אף אחד לא מחבר את מנצ'סטר או מילאן לקומוניזם על אף הצבע האדום. בעיני זה רק צבע מייצג שיכול להיות במשחק הבא בכלל לבן".

הדיווח על המעשה הקיצוני ביותר של כץ. "היום התבגרתי"
 

לא קל להיות אוהד הפועל. "הטוב חולף מהר, הרע נשאר זמן רב". האכזבה הראשונה הייתה בשנת 89', כאוהד צעיר, צפה כץ בהפועל נושרת לליגת המשנה, שנה לאחר חגיגות האליפות. אך דווקא בתקופה זו, מרובת האכזבות, האהדה התגברה. אכזבה וחוויה קשה הן בראש ובראשונה "משחק השרוכים". היום בו חלף עידן התמימות. "זה היה היום הכי שחור בחיי, בכל הקשור לכדורגל. זו הייתה מכירת משחק שהובילה אותי לפרץ רגשות שאני לא זוכר כמותו".

בסיום עונת 98', כשהיה כץ בן 23, ציפה לחגוג אליפות ראשונה לאחר עשור. באותו משחק מפורסם שיחקה בית"ר ירושלים (שהתמודדה על האליפות מול הפועל ת"א) מול הפועל בית שאן. תוצאת תיקו הייתה מכתירה את האדומים כאלופים. בדקה ה-85 כבש אלמוג חזן, שחקן ספסל בבית שאן, את שער השוויון. מרבית שחקני בית שאן תפסו את ראשם, בעיקר בשל החשש מאוהדי בית"ר שפרצו לכר הדשא. בדקה ה-93 בהתקפה האחרונה של בית"ר כבש פישונט את שער הניצחון, כאשר שחקני בית שאן לא ניסו לבלום אותו, ובראשם איתן טייב, שבחר לקשור שרוכים במקום להגן.

מאז, כל המעורבים הפכו להיות שנואים על ידי הגרעין הקשה. מאיתן טייב, דרך יורם ארבל ועד לשופט אייל צור. "אני זוכר את עצמי בוכה לאחר המשחק שעות ארוכות. בלבול עצום שהשפיע על החיים שלי. אני זוכר כל דקה, והתמונות חוזרות אלי עד היום". שנים אחדות לאחר מכן נכתבו שירי שנאה בגנות האירוע. אחד המפורסמים שבהם הוא "השרוכים של טייב" (על בסיס "המגפיים של ברוך") שנכתב על ידי האוהד האדום גל סוקולובסקי.

הצבע הלא נכון

אין דרבי שהמשטרה לא מוציאה את כץ מהאצטדיון בשלב כלשהו. השנאה העמוקה התעצמה החל משנת 1991. משפחת כץ הגיעה בהרכב מלא לצפות בדרבי במצב רוח חגיגי. "הייתה אווירה יוצאת מהכלל, הייתי כל כך מאושר באותו יום, אך המפלה שספגנו הובילה לזעזוע שרק חיזק את השנאה שלי למכבי". הפועל, שהייתה ממוקמת במקום הראשון, הובסה בתוצאה 4:0 על ידי מכבי ת"א, שזכתה בסיום העונה באליפות.

"להפסיד בדרבי זה משהו אישי. מבחינתי האנשים השנואים ניצחו אותי באופן אישי". שבוע לפני כל דרבי, כץ מתחיל לעכל את המשחק. יומיים לפני המשחק הרהיטים זזים. "הבלבול משתלט עלי, אני מאבד ריכוז, כוסס ציפורניים, אין לי לא שמאל ולא ימין. בשעה 6:00 אני הולך לבית-הכנסת להתפלל, וזה קורה לי רק לפני דרבי. אני מחכה שייגמר המשחק, וכבר לא אכפת לי מהתוצאה, רק לחזור לשגרה".

חלק משחקני מכבי מכירים אותו באופן אישי. "אני אומר להם בפנים שאני שונא אותם. זה אני נגדם, בלי קשר להפועל. אם במסעדה שאני מנהל נכנס מישהו ממכבי, אני לא מגיש לו. דיוויד פדרמן (ממנהלי מועדון הכדורסל של מכבי ת"א) לא זוכה לשירות ממני". שחקני מכבי שעברו להפועל לא זוכים לקריאות עידוד. כץ מאמין שאחת הסיבות למצב הגרוע של הפועל השנה, הם יוצאי מכבי: ברוך דגו, רועי דיין, ראובן עובד. "זה מה שקורה כשהקבוצה הופכת מכביסטית. אין מנהיג". אוהדי הפועל נוהגים לכנות את שחקני מכבי ואוהדיהם "נאצים". "הכוונה להקניט. אני לא רואה לנגד עיניי את זוועות השואה. זה מקביל לקריאות 'חיזבאללה' כלפי אוהדי חיפה או כינוי 'קומוניסט' כלפי אוהדי הפועל. פשוט השנאה שלי למכבי מקבילה לשנאה שלי לנאצים".

אוהדי הפועל ידועים כקיצוניים הן באהבה והן בשנאה. "כשאוהד מכבי רואה אוהד הפועל זה לא מעניין אותו. כשאוהד הפועל יראה מישהו עם חולצה צהובה, הוא יסביר לו שהוא עם הצבע הלא נכון. אני יכול לשבת שעה עם ילד ולשכנע אותו רציונלית שהוא טועה" אומר כץ. לעומת זאת הריסוס על קבר הוריו של ראש עיריית תל אביב רון חולדאי (בשל החלטתו לפרק את מגרש אוסישקין) היא קו שחור, אפילו לדעתו. "זו קיצוניות מכוערת שיוצאת מפרופורציה".

הטירוף לצבע האדום התחיל בגיל 6. ספר המחזור של כץ
 

ההתבטאות הזו מצביעה על שינוי ואולי התבגרות מצד כץ. בצעירותו, אהבתו לקבוצת הכדורסל לא הייתה פחותה, ואף הובילה אותו למעשה הקיצוני ביותר  כאוהד. בקיץ 1993 חיבל כץ במכוניתו של יושב ראש מכבי ת"א שמעון מזרחי, וישב במעצר במשך שבוע, ובנוסף קיבל 250 שעות של עבודות שירות. "אני לא גנגסטר, ואני אדם טוב ביומיום, אבל כשזה קשור להפועל אני לוקח את זה רחוק. היום אני יכול לדבר על זה כי התבגרתי". האירוע יצר מהומה גדולה בעיקר בשל הכיתוב "נאצי" על המכונית. "אני לא מתבייש במעשה ולא מתחרט, אבל לכיתוב 'נאצי' אין לי קשר". מבחינתו הפועל זו דת וסביב האהדה יש אידיאולוגיה. "עשיתי זאת מתוך אמונה כשירות להפועל, ולא כגחמה פרטית". האירוע נחשב עד היום כחציית הקו הראשונה בין מחנות האוהדים. תוצאותיו הרגיעו את כץ שהבין שמעשיו לטובת הקבוצה פוגעים בו באופן אישי, והוא החל לבקר באימונים בתדירות נמוכה יותר.

הקלישאה "כדורגל כדת" נשמעת מופרכת עד ששומעים מה יש לו לומר על מיקי ברקוביץ'. "הוא הסמל הצהוב הגאה והשחצן שכל דבר מצליח לו. הוא אחד ממעצימי האימפריה הדורסנית בענף הכדורסל שגרמה לחוסר העניין בכדורסל הישראלי". המעבר של ברקוביץ' להפועל בקיץ 1995, בעונתו האחרונה כשחקן פעיל, גרמה לכץ להפסיק לאהוד את קבוצת הכדורסל. "זה מעבר בלתי נסלח. מאז החרמתי את קבוצת הכדורסל".

היציע רעד

כשכץ מתבקש לתאר את החוויה הכי מרגשת, הוא בוחר במשחק מעונת 99/00, בו הפועל פגשה את כפר סבא והייתה חייבת לנצח כדי לזכות באליפות. "היה לחץ היסטרי. מרוב לחץ האוהדים לא הצליחו לעודד". לקראת סיום המשחק, שלום תקווה נכנס כמחליף ובישל שער לפיני בלילי. הפועל ניצחה 1:0 וזכתה באליפות. "בחיים לא הרגשתי תחושת אושר דומה. היציע רעד. אנשים הבינו שאחרי 12 שנים שום דבר לא ייקח את האליפות מאיתנו. הקבוצה המזוהה עם הלוזריות סוף סוף ניצחה".

חוויה מרגשת נוספת הייתה בעונת 2001/2002, במהלכה הפועל הגיעה להישג היסטורי בגביע אופ"א. "לפני המשחק נגד צ'לסי חשבנו כמה נחטוף, וקיווינו לסיים ללא תבוסה". בסיום המשחק ניצחה הפועל את צ'לסי 2:0 משערים של גרשון וקלשצ'נקו שעשו את הבלתי ייאמן. "זו הייתה שבירת התמימות בכל הקשור למפעלים האירופיים. המסע האירופי היה מופלא, וכל המדינה עמדה מאחורינו".

"נפרדתי לא פעם מבחורות בגלל חוסר ההצלחה של הקבוצה. באותן עונות הייתי לחוץ ולא סובלני, אבל חלק מחוסר המזל הפלתי גם על החברה". החברה הנוכחית לא באה למשחקים. לאחר שהייתה במשחק אחד, והפועל הפסידו, כץ הסיק את המסקנה, והרחיק את המאהבת מהאהובה. מה יקרה אם הפועל ירדו ליגה? נחזיק לחברה אצבעות. אם בצפייה בטלוויזיה הפועל לא ניצחו, הסדר של הספות בבית משתנה.

"יש לי הרבה שיגעונות". למשחקים כץ הולך עם חולצה של הפועל וצעיף. אם הקבוצה הפסידה, הוא לא ילבש את אותה החולצה למשחקי אותה יריבה. "בעבר הייתי מכסה את המכונית בדגלים וצעיפים, עד שפעם עצר אותי שוטר בגלל שנסעתי ללא שדה ראייה סביר". לכץ צמיד מזל המלווה אותו משנת 1990 אותו הוא מנשק לפני כל משחק. בנסיעה למגרש בדרך קיבוץ גלויות לכיוון מערב יש עץ שחוצה את הכביש. כץ מקפיד לעבור רק בצדו הימני. ולמגרש הוא נכנס רק ברגל ימין עליה יש קעקוע של הפועל.

שלב השאלה הזהה

המדים המועדפים: עונת 99/00, אדום לוהט, במיוחד החולצה מס' 14, של שלום תקווה.
לא נכנס לארון: צהוב.
צבע מכונית: כרגע אין, אבל היא הייתה ותהיה אדומה.
לא ילבש אדום: אבי נימני.
הלוואי וילבש אדום: לא קיים שחקן כזה. אולי מיכאל זנדברג מבחינה מקצועית.
הסמל האדום הגדול: שייע פייגבויים.
סמל האדום הנוכחי: אין. אולי בעתיד ביברס נאתכו.
צבע אלטרנטיבי שהיית מעצב לקבוצה : כסף.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
5 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. בן אדם - אין לך חיים
נתי 12.03.2008
 
 
2. עוד יובלות לא יהיה שחקן כמו ברקוביץ' בהפועל
אבי - צהוב 18.03.2008
 
 
3. גולן כץ, לא מכיר אותך, אבל אתה יצור מרגש ביותר!
אבשה 19.03.2008
 
 
4. אני מכיר אותך. אתה אחלה גבר
שער 7 09.02.2009
 
 
5. אין הרבה אוהדים כמוך
שער 5 09.02.2009
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©