הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ע-צ-בים
 
קוראים לה בעברית "שפת תכנות עצבית". בעזרתה ניתן, בין השאר, לזהות שקרנים, להצליח במבחנים, להגביר את הריכוז ואת יכולת ההקשבה. בעולם היא ידועה כ-NLP וכמחוללת נפלאות
מאת יעל טוקר | 02.03.2008
 

דמיינו לעצמכם את המצב הבא : חוקר יושב בחדר החקירות ושואל את הנחקר שמולו על פשע אותו לכאורה ביצע. החוקר פותח בשאלות, שהתשובות עליהן חייבות להיות כן. אחרי כמה שאלות פונה החוקר אל העצור עם שאלת המפתח בתיק - האם ביצעת את העבירה? תשובתו היא לא. מאותו רגע, יודע החוקר להבחין אם הנחקר משקר למרות שאין ברשותו שום מידע בנושא והוא לא קורא מחשבות. כיצד החוקר עושה זאת? התשובה טמונה בשיטת תקשורת הנקראת אנ אל פי ובעברית "שפת תכנות עצבית".

אנ אל פי הוא אוסף של כלים המסייעים להבין איך המערכת העצבית האנושית של כל אחד מאיתנו עובדת, ואיך ניתן להשתמש בהם (ובאופן פשטני - איך המוח שלנו עובד), ולהשפיע עליהם באמצעים שונים, בין אם בדרך מילולית או באמצעות החושים שלנו. כדי להמחיש את העניין - אל תחשבו כרגע על פילים ורודים. לא קשה לנחש שדווקא כן חשבתם עליהם, על אף שבמפורש נאמר לכם לא. זוהי דוגמה לדרך מילולית, שהשפיעה על צורת החשיבה.

כאשר החוקר יושב עם הנחקר, ושואל אותו שאלות עליהן התשובה חייבת להיות כן, מגיב הנחקר בצורה מסוימת, שלא נשלטת על-ידו, ובאה לידי ביטוי בעיקר בתזוזת עיניו. כאשר נשאלת שאלה ותשובת הנחקר לא תואמת את תגובתו (למשל עיניו הביטו לכיוון אחר) יודע החוקר כי התשובה שקרית. כך למעשה משמש החוקר פוליגרף אנושי.

אל תהיו בטוחים שכוונותיו לגמרי תמימות
 

בשלב מאוחר יותר בחקירה יוכל החוקר להשתמש בכלים נוספים, ולזהות את החוש הדומיננטי אצל הנחקר. אם לצורך העניין, השמיעה היא החוש הדומיננטי, ישתמש החוקר בביטויים מילוליים מתאימים (כגון הקשב לי, נסה לשמוע  וכדומה), וכך ייצור כימיה טובה יותר עם הנחקר.

אלה מקצת הנושאים בהם עוסק ה-אנ אל פי, שהתפתח בשנות ה-70' בארצות הברית. ג'ון גרינדר, פרופ' לבלשנות, וריצ'ארד בנדלר, סטודנט לפסיכולוגיה, מאוניברסיטת קליפורניה שבסנטה קרוז, החליטו לבחון ביחד את השאלה אם ניתן לקחת אנשים שמגיעים לתוצאות מצוינות בתחומם, ללמוד את דרך פעולתם, ולבנות מודל באמצעותו ישיגו אחרים אותן תוצאות, וירכשו אותן מיומנויות.

לשם כך לאורך תקופה ממושכת עבדו החוקרים עם כמה אנשים, שהגיעו להישגים מצוינים בתחומם, ביניהם, מילטון אריקסון - רופא ופסיכותרפיסט - פריץ פרלז - ממציא שיטת הגשטלט הטיפולי ווירג'יניה סטאיר - מומחית לטיפול משפחתי. לאחר ניתוח ומחקר של הנתונים, יצרו את "מודל התקשורת של אנ אל פי", שהתרחב והתפתח עם הזמן.

כיום הידע של ה–אנ אל פי כולל תחומים רבים, שמטרתם ליצור שינוי חיובי במהירות וביעילות. הכלים הרבים מאפשרים למשתמש לאסוף נתונים על אדם העומד מולו, לבחור בכלים הטובים ביותר ליצירת אווירה של אמון ולעבודה עם אדם נוסף, כדי להשיג את השינוי הנחוץ. באם מדובר בלעשות משהו ביעילות גבוהה יותר, לקלוט מידע במהירות או לשמר אותו וכד'. לשיטה שימושים רבים במגוון תחומים, כך מספר ליאור ברקן, מומחה ב- אנ אל פי : "הכלים של ה-אנ אל פי יכולים לסייע למנהלים הרוצים להניע את עובדיהם בצורה מיטבית, לאנשי מכירות הרוצים לשכנע את הלקוח לקנות ולמדריכים ולמרצים, שרוצים שהמסר שלהם ייקלט בצורה היעילה ביותר.

שדרוג משמעותי

למעשה כל אחד מאתנו יכול להשתמש בהם בתקשורת היומיומית שלו עם בן הזוג, המשפחה והחברים". עפרה רמתי, מנהלת הדרכה במוסד ציבורי ומנחת קבוצות ועוסקת ב-אנ אל פי, מציינת כי השימוש בכלים של אנ אל פי הוא בגדר שדרוג משמעותי, משום שהיא מבינה את הלומדים ומזהה את צרכיהם טוב יותר. כמו כן, העברת התכנים קצרה ובהירה ושמירת הריכוז של הכיתה פשוטה וקלה משהייתה טרם השימוש ב-אנ אל פי.

אמיל קפון, מומחה, מדריך ויו"ר האגודה הישראלית ל- אנ אל פי, עוסק בתחום 12 שנה ומעביר סדנאות בנושא זה. "אחד הדברים החשובים ביותר, כדי להשפיע על אדם, היא יצירת כימיה אתו, ואחד הכלים היעילים בהם ניתן להשתמש הוא חיקוי. אנשים מטבעם אוהבים בני אדם הדומים להם, הן בהתנהגות הפיזית והן בהיבט המילולי. לכן, ניתן להשתמש בחיקוי של תנוחת הישיבה, של תנועות הידיים, של ז'רגון".

קפון מספר גם על כלי שנקרא עגינה: "מטרתו היא ליצור כפתורים-חמים אצל אדם כך שברגע שנלחץ עליהם, נגרום לו לחוש תחושה מסוימת או להביאו למצב אותו יצרנו קודם. דוגמה טובה לכך היא מרצה הנכנס לכיתה לאחר הפסקה, ומוחא כפיים בחוזקה. אם הוא הכין את העוגן נכון הפעולה הזאת בלבד תביא את התלמידים למיקוד ותשומת לב. זה נקרא עוגן בצורת צליל, שמסמן לתלמידים מה מצופה מהם, והנו "כפתור חם המפעיל מנגנון".

כלי נוסף שיכול לסייע לכל אחד מאתנו הוא "שבירת תבנית". כמה פעמים במהלך שיחה נתקלתם במצב בו הדובר, שנניח שהוא בעל יכולות רטוריות גבוהות, משתלט על השיחה לפי רצונו? במצב כזה ניתן לבצע שבירת תבנית על ידי הצגת שאלה הסוטה מהנושא או פעולה של הסחת דעת, כמו בקשה לפתוח חלון. הדבר יגרום לשבירת התבנית של הדובר, אותה נוכל לנצל ולהוביל לפי רצוננו. "זהו כלי שניתן להשתמש בו גם לשיפור מצב הרוח. אדם שמצב רוחו רע, יהיה שפוף, מבטו מוטה כלפי מטה ודיבורו בדרך כלל איטי וכבד. על ידי שבירת תבנית זו ושינוי היציבה, כמו הרמת הראש והמבט, תתרום לשיפור מצב הרוח", מסביר קפון.

רבים שניסו להתחבר אליו נרתעו בשלב כלשהו
 

ט' סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה מתארת את תחושת ה"בלק אאוט" במבחנים : "למדתי הרבה והגעתי למבחן, כשאני שולטת היטב בחומר אבל תמיד בדקות שלפני המבחן מחלחלים בי הרהורים אודות השאלות ואני נתקפת בלבול ולפעמים מרגישה ממש כאילו החומר כולו נמחק לי מהראש". כדי להתמודד עם הבעיה שלהעמסת יתר על המוח, שגורמת לחוסר הזיכרון הזמני, ניסתה ט' להשתמש בכלי שבירת התבנית של שיטת אנ אל פי : "בחרתי במודע לא לחשוב בכלל על החומר למבחן בדקות שלפני. העסקתי את עצמי במחשבות אחרות וניסיתי לרכז אותן במשהו ספציפי. אין ספק שזה עוזר, וכיום אני מגיעה למבחנים יותר מרוכזת, ובהרגשה בטוחה יותר".

משתמשת נוספת בכלי ה-אנ אל פי היא ד', מזכירה במשרד עורכי דין ואם לילד קטן, שהתלוננה כי בנה סובל מהפרעות קשב והתנהגות. הבעיה המרכזית, לדבריה, הייתה בבית הספר: "לילד היה קשה להתרכז בלימודים, הוא הרבה להפריע בשיעורים, הישגיו היו נמוכים, והדבר גרר אחריו באופן טבעי יחס לא אוהד מצד המורים". בעיות ההתנהגות הקשו על בנה ביצירת קשרים חברתיים עם ילדים בני גילו. לכן היא נאלצה לבלות עמו שעות ארוכות ונגזלו ממנה כוחות נפשיים עצומים: "ילדים רבים שניסו כן להתחבר אליו נרתעו בשלב כלשהו, כאשר הוא הגיב אליהם בתוקפנות.  גם לי היה קשה לדבר אליו ופעמים רבות הרגשתי שאני מדברת אל הקיר, מנסה להטיל עליו מטלה אבל הוא מתעלם ועושה דברים אחרים".

מגלים את אמריקה

כיום נהוג לטפל בילדים עם תופעות כאלה באמצעות תרופות, אולם ה-אנ אל פי מנסה לסייע בדרכים אחרות. "תחילה הסברתי ל-ד' את הבעיה" מספר קפון, "שרוב בני האדם משתמשים באופן טבעי במערכת ייצוגית עיקרית אחת כמו ראייה, שמיעה או תחושה, בעוד שילדים כמו בנה משתמשים בו זמנית בשתי מערכות ייצוגיות, ראייה ותחושה, כיוון שקיים אצלם חסך במערכת השמיעתית-מילולית. התופעה יוצרת מצב של קליטת מוגברת של מידע באמצעות חוש הראייה. האינפורמציה הופכת לאנרגיה הדורשת מוצא, והדרך היחידה, לאור החסך ביכולת הביטוי המילולית, היא לפרק את האנרגיה באמצעות עשייה ותנועה, שעלולה גם להוביל לתגובות פיזיות אלימות".

הפתרון שניתן ל- ד' הוא לדבר עם הילד בשפה בה הוא יבין תוך שילוב אלמנטים למערכות הייצוגיות שלו, על מנת שיוקל לו. למשל כשתרצה שילך לישון, היא תעשה שימוש במשפטים כמו "ראה את עצמך הולך למיטה עכשיו, תרגיש את השמיכה מכסה אותך" שמכוונים למערכות הייצוגיות של ראייה ותחושה. במקביל התבקשה ד' לדבר המון עם הילד ולדובב אותו, כדי לגרות את המערכת הייצוגית החלשה ולפתחה. תוך זמן קצר חל שינוי חיובי בתקשורת של ד' עם בנה, ובהבנה שלה אותו, ללא שימוש בתרופות כלשהן : "הרגשתי איך התקשורת בינינו השתפרה, ונהיה לי קל הרבה יותר לדבר אליו ולגרום לו לעשות דברים. כיום אני צריכה להשקיע פחות אנרגיות שלא לדבר על כך שהרבה יותר כיף לנו בשעות בהן אנו מבלים יחד".
עכשיו, אחרי שלמדנו איך ליצור כימיה עם כולם ולצאת ממצבי רוח רעים, השאלה החשובה מכולן היא – איך זה ישפר את הציונים שלנו.

לשם כך מספק קפון את הטיפ המנצח: "לכל אחד מאתנו יש את טכניקת הלמידה שלו. לרוב כאשר אנו לומדים נושא מסוים בעל פה, עלינו לשמוע אותו, ולכן נקריא לעצמנו או נכתוב אותו. חשוב לדעת שלרובנו התפיסה החזותית היא הטובה יותר והמהירה יותר, ולכן כדי לזכור משהו יהיה לנו קל יותר ליצור את המידע בתוך תמונה מוחשית בתוספת צבעים, רקע וכדומה. כך אם תרצו לזכור שקולומבוס הספרדי גילה את אמריקה ב-1492, והגיע בספינה סנטה מריה, נסו לדמיין תמונה בה קולומבוס ניצב על החוף, תוקע בחול את הדגל הספרדי בצבעי אדום וצהוב שעליו רשום 1492, כשברקע ספינתו הגדולה, כשעל דופנה חרוט באותיות גדולות בצבע בוהק סנטה מריה".

אמנם הדברים נראים פשוטים, שהרי לטענת המומחים כל אחד יכול ללמוד ולהגיע לתוצאות מרשימות, אולם הדבר מצריך למידה והרבה תרגול ואימון. הנושא נלמד על ידי  הדרכות אישיות או בסדנאות המונות מעט אנשים. קיימות סדנאות בסיס וסדנאות המשך למתקדמים בהן מעמיקים ומפתחים יותר את המיומנויות האישיות. ואל תשכחו שבפעם הבאה שמישהו מבקש שתסתכלו לו בעיניים או סתם שתפתחו חלון, אל תהיו בטוחים שכוונותיו לגמרי תמימות.

לפרטים נוספים : NLP

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. תגובה לכתבה
מאיה לויתן 14.03.2008
 
 
2. נשמע....
במבה במלכודת 20.05.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©