הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זה נגמר בבכי
 
למרות מלחמה חסרת פשרות, נהג אהוד אשרי לומר לחבריו "יש לי עוד כמה תפקידים חוץ מלהיות חולה סרטן". אך המחלה ניצחה, והביאה אל קיצה קריירה משובחת של עיתונאי, סופר, עורך ומרצה
מאת אירית אוליצקי | 10.03.2008
 
יושר, מצפון ומקצוענות. אשרי ז"ל
תצלום: רלי אברהמי
שבוע עבר מאז התבשרנו על מותו בטרם עת של עיתונאי חשוב ומרצה מוערך בבית הספר לתקשורת במכללה למנהל, אהוד אשרי ז"ל. במסדרונות בית הספר, תלויות כמה מודעות אבל המעידות על ההשתתפות הצנועה של סגל המרצים והסטודנטים בצער חבריו וקרוביו של אשרי. לא ניתן לראות את תחושת האובדן העמוקה ששוררת בקרב אלו שהיו בני מזל והכירו אותו מקרוב יותר. אלו שעבדו איתו, ששוחחו איתו ולמדו ממנו מרגישים מאוד את חסרונו.

מעבר למילות ההספד שרגילים לשמוע כאשר מלווים אדם בדרכו האחרונה, הקרובים לאשרי מרבים לספר על דבר אחד שבלט אצלו, הדבקות הבלתי מתפשרת באמת שלו. "הוא לא היה איש של מחנה אחד, הוא היה מטעם עצמו" מדייק ירין קימור, עיתונאי, במאי וחברו הקרוב של אשרי. מה שכיוון את מעשיו של אשרי ואת חשיבתו הם, לדבריו, יושר, מצפון, מקצוענות עיתונאית וצניעות בצד רוחב יריעה.

את הצניעות הכירו היטב גם במקום שבו לימד. כמו שמעיד ד"ר יגאל משיח, שבמסגרת בית הספר לתקשורת, העסיק את אשרי כמרצה, "המילה 'אני' לא הופיעה אצלו בטקסטים שכתב, ולא במקרה" הוא מציין "והסטודנטים אהבו מאוד ללמוד אצלו". האהבה מתברר הייתה הדדית. "בלימוד הייתה יצירה, והוא אהב לעקוב אחר ההתקדמות שלהם" מוסיף קימור. יחד עם זאת, כשאשרי היה צריך ללמד, הוא היה סובל: עצם העמידה מול התלמידים הייתה לו קשה, למרות שלא היה תלוי בפידבק".

כישוריו הנדירים של אשרי כעיתונאי נבעו, לדעת קימור, "מיכולתו הבלתי רגילה להבין ולראות מצבים אצל אחרים. עד כדי כך שבשבילי אודי הפך "סוג של גורו". קימור מספר כי הרבה להתקשר אליו, להתייעץ עימו ולהשתמש בידע הרב שהיה לו. "הוא תמיד ידע על כל מה שקורה מאחורי הקלעים בעיתונות. "בלי להיות קשור למחנה. "המחנה של אודי" הוא מבהיר, "היה מחנה של חוכמה ושנינות וראייה עמוקה. כיום, העקרונות הללו, בהם דבק אשרי לאורך כל הדרך, הוחלפו בשטחיות שמקורה בתרבות הרייטינג, תרבות שהרבה לבקר. הוא היכה בנושא זה ללא רחם".

פקק שמפניה

לצד הפן המקצועי החברים שלו הכירו את אשרי האחר, הרגיש, הנחמד, החברי. ביטוי חזק ביותר לכך היה האופן המיוחד בו נלחם במחלת הסרטן, אשר בסופו של דבר הכריעה אותו. הוא לא נכנע למחלה עד ימיו האחרונים. "הוא המשיך לכתוב ולהיפגש עם אנשים עד לרגע האחרון כמעט", מספר קימור. כאשר עלה בשיחה מצבו הרפואי, היה מתחמק ודורש לדבר על "החיים עצמם", כלשונו. "יש לי עוד כמה תפקידים חוץ מלהיות חולה סרטן" נהג לומר. ד"ר משיח: "הוא נאבק בסרטן בהרבה גבורה ואומץ לב אבל הקפיד על העדר מוחלט של דרמטיות". ד"ר משיח מספר כי אשרי חשש שלא יצליח ללמד, ולכן עוד בסמסטר הקודם ביקש שימצאו לו מחליף.

גם המראה שלו היה מיוחד במינו. "היה בו משהו מעט מפחיד", מעיד קימור. "כמו מפקד בכיר הוא יצר ריחוק בינו לבין אנשים. הייתה בו המון רצינות שנראתה מאיימת". ובאותה נשימה הוא מוסיף כי מאחורי אותו פרצוף הסתתרו הומור ורגישות אשר מעטים זכו לראות. "דווקא הסטודנטים ראו את הבן אדם שבו. הייתה זכות גדולה ללמוד אצלו כי יש מעטים כמוהו שמשלבים מקצועיות מסורתית עם יצירתיות עכשווית".

עבור קימור, אשרי היה קודם כל חברו הטוב ביותר במשך יותר משלושים שנה. הם הכירו בצבא, כששירתו בגולני. קימור מספר כי במסיבת השחרור שלו נפצע אשרי בעינו מפקק שמפניה, ונאלץ לעבור ניתוח. בעקבות הפציעה, הוא איבד את עינו, ומאז הולבשה לו עין מזכוכית. המראה החדש תרם לדמותו של אשרי שהרתיעה מצד אחד, והייתה פגיעה כל כך מצד שני.

את ספרו הראשון "זה ייגמר בבכי" בחר אהוד אשרי לסיים כך :

"זה נורא עצוב," הודעתי לה. שתדע.
"גם לי," ענתה והביטה אל הים. "דווקא מתאים. כשעצובים הולכים לים".
"לכן הים מלוח," השלמתי את השורה "אמא שלי תמיד אמרה שזה ייגמר בבכי".
יהי זכרו ברוך.


למי שלא מכיר ובעיקר למי שמתגעגע, הנה כמה פניני חוכמה הכתובות על פי אותה "מקצועיות מסורתית" ו"יצירתיות עכשווית".

אהבה עצמית

"...צריך הרבה ציניות כדי לזווג בין מצעד מפורסמים ראוותני לבין מבצע לביעור המצוקה, לעשות מזה עסק בידורי - מסחרי ועוד לקרוא לזה 'מעשה טוב'. מה יהיה האיחוד המרגש הבא? בין בחירת מלכת היופי להתרמה למען ילדים בסיכון? שלא לדבר על האבסורד שבו תוכנית שמציגה את ראש הממשלה כמועמד לאיש השנה, מפגינה באותו זמן סולידריות עם קורבנות מדיניותו." (מתוך "לתת באהבה עצמית" "הארץ" 22.9.06)

מלשינון הסלבס

"הרכילאים לא מסתירים איזה מידע הם מחפשים - סלבס 'בשעת מבוכה', 'סלב שפלירטט', 'סלב על חם', 'סלב עצבני'. בקיצור, מה שיותר צהוב. בעצם הוקמה פה רשת מודיעין ארצית, שתפקידה לתפוס מפורסמים בקלקלתם ולבייש אותם בפומבי. ב'רייטינג' אפילו רומזים שאפשר לעשות מזה עסק. אפשר לקרוא לזה 'תשלום הוצאות'. אין לי שום דבר נגד רכילות וודאי שאיני קונה את המחאה המתחסדת של קורבנותיה, אבל בין זה לבין פיתוי אזרחים לנהל מעקבים מצולמים יש מרחק גדול. אולי זה כשר, אבל זה מסריח, בעיקר אם יש תמורה כספית למידע. כמו בזנות, העבירה היא לא במעשה אלא בשידול". (מתוך "מלשינון הסלבס" "הארץ" 18.3.06)

בין אולמרט לקטש

"... קשה למצוא ביטוי מדויק יותר לנהמת הבטן הפופוליסטית שמתגלמת בפעילותם של ארגוני המחאה נגד אולמרט. בשבילם המדינה היא כמו קבוצת כדורסל שחייבת לנצח בכל משחק; ראש הממשלה הוא המאמן שאמור להוביל אותה לאליפות; הם האוהדים השרופים שתובעים את פיטורי המאמן אחרי שהוציא רק תיקו במשחק העונה. הוא חייב לשלם בראשו בגלל אותו משחק מראשית כהונתו, בלי קשר לתרומתו הכוללת להצלחות הקבוצה מאז. מבחינתם, אין משמעות אחרת למושג 'אחריות אישית'.

... שגיאותיו של אולמרט נבעו מחוסר ניסיון שהוביל להסתמכות יתר על הפיקוד הצבאי העליון. הן נופלות בהרבה מטעויותיהם של המועמדים העיקריים להחליפו, בנימין נתניהו ואהוד ברק, בזמן כהונתם בראשות הממשלה. בהרבה מובנים הכשיל הרמטכ"ל הכריזמטי את ראש הממשלה הטירון (אף שאולמרט נזהר מאוד מלהשתמש בנימוק הזה). בכל מקרה, אחריותו לא מוכרחה להתבטא דווקא בהתפטרות. היא יכולה להתממש גם בתיקון המעוות. השיקול הקובע הוא טובת המדינה ולא הענשת ראש הממשלה". (מתוך "בין אולמרט לקטש" הארץ" 13.1.08).

השתתף בהכנת הכתבה : גיל מטוס
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. עצוב.. יהי זכרו ברוך.
רון 12.03.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©