הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא שופטים ספר על פי כריכתו
 
דנה מיארה לא ציפתה להזדהות עם גבר מדוכדך בגיל המעבר, אבל פול אוסטר הפתיע אותה עם "שגיונות ברוקלין"
מאת דנה מיארה | 22.03.2008
 

הבלתי אפשרי לצד הבנאלי
עטיפת הספר
אחד מהפטישים המתורבתים שלי הוא קנית ספרים. אני באמת אוהבת לעבור בחנויות, חדשות או יד שנייה, ולברור לי ספר מבין התקצירים או שמות הסופרים . כמובן שיש לי 17 ספרים לפחות שמחכים בבית, אבל לבחורה אין אף פעם יותר מדי רכוש, נכון?

לכן, בעוד אני משוטטת לי בחנות ספרים, גיליתי ספר חדש יחסית של פול אוסטר ומיהרתי לרכוש.
התקציר על כריכתו האחורית של "שגיונות ברוקלין" נראה פסימי למדי. הגיבור, נתן, הוא גבר בודד וחסר מזל, שהחיים לא בדיוק חייכו אליו והביאו אותו למצב שכל מה שהוא רוצה זה לחזור לברוקלין ולמות שם - לבד. למען האמת, ממש לא התחשק לי להיכנס לספר מדכא ומונוטוני שיסחף אותי איתו ויגרום לי לתהות על משמעות החיים. יחד עם זאת, מניסיון העבר שלי עם ספריו של אוסטר, דוגמת "הטרילוגיה הניו יורקית" ו"מר ורטיגו", ידעתי שצפויה לי בפנים הפתעה ושהמקרה המתואר יתפתח לכיוון לא צפוי. לא ידעתי שכשאסיים את הספר הדקיק הוא יהפוך להיות הספר האהוב עלי ביותר שכתב אוסטר.

אותו נתן, בוגר גירושין מכוערים למדי שהגיעו קצת אחרי החלמה ממחלת הסרטן, מנסה ללא הצלחה לקבל מעט אהדה מבתו, שמסרבת לענות לשיחותיו. מדמותו העגומה של הגיבור, שמחליט לתעד בספר את חייו העגומים עוד יותר, בוקע לא פעם גם קולו הציני, המשעשע ולמוד הניסיון של אוסטר. כך הצליח גבר ערירי, לא נאה במיוחד ובגיל המעבר לכבוש ולשעשע אותי ובאופן מוזר אך קסום, לגרום לי להזדהות אתו.

הספר מכיל בתוכו מגוון של ניגודים שכנגד כל הסיכויים מצליחים לחבור ליצירה מרתקת, מצחיקה, שנונה ומרגשת גם יחד. אותם ניגודים מתבטאים בדמויות השונות, ברגשות המעורבים אותן הן יוצרות על ידי משיכת החוטים העדינה והגאונית של המחבר לאורך כל הסיפור, שמתמרנת את הקורא ומביאה אותו בדיוק לאן שאוסטר רוצה. גם לי, בחורה די צינית, התרחישים הכי בלתי אפשריים מצליחים פתאום להיות מוכרים.

מאבק כוחות פסיכולוגי

נוכחתי לגלות שלפעמים התוכן הוא שולי וגם סיפור עם פוטנציאל להיראות כמו טלנובלה, יכול להיות הכי אמיתי, רציני וקרוב אלי, עם קצת טקטיקה וכתיבה נכונה.
אוסטר פורס בפני הקורא דמויות צבעוניות, שונות ומשונות, שמתוארות בצורה תמציתית אך קולעת ומצליחות לקבל נפח וליצור רגש אצל הקורא. ממני הוא הצליח להוציא לא מעט תגובות קוליות כשישבתי וקראתי לבד.

בניגוד לספרים אחרים, בהם יותר מדי דמויות עלולות לגרום לי ללכת לאיבוד ולא להצליח להתחבר באמת לאף אחת מהן, מצאתי את עצמי נקרעת בין אורורה, אחייניתו הקטנה והעקשנית של נתן לבינו, במאבק כוחות פסיכולוגי משעשע שהם מנהלים.
לצד תרחישים בלתי אפשריים הספר יוצר גם לא מעט רגעים סתמיים ובנאליים, שמצליחים לדבר אל כל קורא וליצור אצלו רגש אמיתי. גם תפזורת הסיפורים שבדרך כלל הייתה מוציאה ממני גיחוך, נשזרה לבסוף, כשכל אחד מקצוות החוטים מוצא את מקומו הנכון.

אוסטר בחר לכתוב את הספר בשפה פשוטה ועממית. את דמויותיו הוא מצייד בלקסיקון עכשווי והמוני, שהופך את הספר לקולח ונגיש יותר, בניגוד לקלאסיקות מופת וסופרים נשכחים אותם הוא מרבה להזכיר באמצעות דמותו של טום, אחיינו האהוב של נתן, אקדמאי מבריק שעובד כנהג מונית ממורמר. למעשה, אוסטר עורך מין מחווה לכל אותם אמנים שכנראה היו לו מורי דרך, ומזכיר לקורא שחי בעידן המחשב תרבות מהי.

הספר קליל אך עם פן עמוק, מצחיק ומשעשע ויחד עם זאת גם מרגש. וכל זאת באריזה קטנה וצנועה של כ-290 עמודים קטנים ובלתי נשכחים. בעיני הוא יצליח לרתק כמעט כל אחד ולהפתיע בייחודו.

מומלץ בחום.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©