הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נטולי מרץ
 
חבל שמרצ נדחקת אל תהום הנשייה הפוליטי. לאן נעלמו הרעיונות החברתיים והרוח הלוחמנית של הפוליטיקאים ההגונים?
מאת ירון קלנר | 31.03.2008
 

לאף אחד לא היה כוח להקשיב לו. ביילין
 
מזל שביומן שישי טרחו לשדר כתבה על הפריימריז במרצ, עוד יכול היה להיווצר מצב שהמועמדים עצמם היו שוכחים להצביע. רן כהן, חיים אורון וזהבה גלאון התחרו על התואר של יושב ראש המפלגה, לא ברור מה זה נתן להם וגם לא ברור כל כך איך הידרדרה המפלגה ממעמד בכיר בפוליטיקה הישראלית לקצה תודעתו של הבוחר הישראלי.

הבעיה היא לא במרצ עצמה, אלא בדימוי השלילי שלה. המצע שלה נראה מצוין, ולעיתים קיים דמיון בין רעיונותיה לאלה של חברי מפלגות וקבוצות הזוכות לתמיכה ציבורית רחבה, כמו תנועות איכות הסביבה למיניהן, הגמלאים, מפלגת שינוי בזמנה, מפלגת העבודה, קדימה, ולמען האמת פה ושם גם הליכוד. למעשה אנשים רבים יכולים היו להישבע אמונים למצע שלה, אך השם מרצ המתנוסס מעליו מרתיע אותם.

אולי צודקת זהבה גלאון בדבריה על הצורך במפלגה לוחמנית, אולי רק כך תתעורר מרצ מתרדמתה הציבורית. לאף אחד לא היה כוח להקשיב לטיעונים של יוסי ביילין, לאף אחד לא יהיה כוח להקשיב לחיים אורון או לרן כהן. צעקות מעל בימת הכנסת, צעקות אל מול כל מיקרופון פתוח, ככה משחקים היום בפוליטיקה הישראלית וככה בדיוק משחקת זהבה גלאון. הרי אף אחד ממילא לא יקרא את המצע. אנשים לא אוהבים שמדברים אליהם במשפטים מורכבים. הם רוצים נביחות, נהמות, קללות של ליברמן לח"כים ערביים, מהלומות מילוליות בין ראש הממשלה לראש האופוזיציה. כן, גלאון בהחלט יכולה הייתה להוביל את מרצ קדימה.

היא לא מפלגת שמאל קיצונית, היא לא מציעה רעיונות מהפכניים או אפילו מרחיקי לכת. הרעיונות של מרצ בשנות התשעים חלחלו לסוג של קונצנזוס, בדיוק כמו שהרעיונות של הימין הקיצוני חלחלו מהצד השני. את הדגלים שלה היא לא יכולה להרים בגאווה, כל עוד מפלגות המרכז משחקות עם אותם רעיונות בדיוק. בעוד שהצד הימני של המפה הקצין כל כך, והחל לזרוק אבנים בכפרים ערביים, מרצ עדיין לא איבדה את הראש שמאלה ברמה דומה. היא עדיין לא מציעה לסגת לגבולות 48' או מה שלא תהיה המקבילה הרעיונית הקיצונית לכך.

מדובר במפלגה משעממת ולא רלוונטית. לא משנה כמה מרץ ניסו להזריק בה המועמדים הנמרצים, אשר מלאים בכוונות טובות ומהווים, באופן יחסי, דוגמה  לפוליטיקאים ישרים והגונים. בג'ונגל הפרלמנטרי, שם בירושלים, זה ממש לא מספיק. אמנם אורון קיבל מחמאות לאחר זכייתו, בדבר היותו פוליטיקאי הגון ואדם ישר, אך למעשה ניתן להבין שאין אלו מחמאות כלל.

לעד יהיה הנושא המדיני הדגל העיקרי שתניף מרצ וזה בעוכריה. חמשת המנדטים שלה לא ישמיעו את קולה המדיני, מה שבהכרח יוביל להערכה נמוכה כלפי חבריה וחוסר הצלחה נוסף בקלפי. על מרצ להתרכז בנושאים חברתיים, בחופש מדת, במצוקות הפריפריה, באיכות הסביבה ובניקיון הכפיים. אנשיה הגונים ומוכשרים מדי בכדי להיעלם בתהום הנשייה הפוליטי, אך הכיוון אליו הם צועדים איננו מבטיח.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©