הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הו מיי גוד
 
אחרי שבזבזה את רוב הכסף בשופינג בטיימס סקוור, הגיעה דנה מיארה מוקדם בבוקר ל"ברודווי" כדי לרכוש כרטיס מוזל ל"לא רק בלונדינית" שהתגלה כמחזמר בנות שטחי אבל מהנה ומושקע
מאת דנה מיארה | 29.04.2008
 

קסם חדש לדמות. לורה בל באנדי
 
מן הידועות הוא שכל מה שנמצא בחו"ל נראה מגניב יותר, שונה וקסום. כמי שנמצאת פעם בחודש בניו יורק, החלטתי שלמרות שאני לא סובלת הצגות ומחזות זמר (המחזמר היחיד שנהניתי ממנו בחיי היה "דוד" של "השכנים של צ'יץ'" בתקופת בית הספר, פעם בחודש) אבקר פעם בחודש בברודווי. 

אגב, למקרה שתהיתם והתחלתם לחפש את השם שלי בגוגל - אני לא מיליונרית (עדיין) אלא דיילת אוויר, ומתוקף תפקידי מבקרת פעם בחודש בניו יורק. אין מה לעשות, מישהו חייב לעשות את העבודה השחורה.

בביקור הראשון שלי בניו יורק הייתי עם שתי חברות. כיאה לשלוש בנות, כבר ביומיים הראשונים קרענו את העיר (בקניות). לכן, הגענו לברודווי כבר די מתוקצבות. בואו נאמר שאם היינו צריכות לשלם מחיר מלא זה היה גורם לנו גם לצום יום וחצי. למזלנו, למחזמר "לא רק בלונדינית", זה שמבוסס על הסרט הכול כך אמריקאי, ניתנה הנחה לסטודנטים שמגיעים לרכוש כרטיס מוקדם מאוד בבוקר ההצגה. קפצנו על ההזדמנות, כיוונו שעון ועמדנו בקור בתור.

המחזמר נשאר נאמן מאוד לסרט בכל הפרטים מלבד הצוות והדיאלוגים שהיו מזומרים. למי שלא זוכר או לא ראה, הסרט מספר על אל וודס, בלונדינית עשירה, מפונקת ומוצלחת עם חיים מושלמים. ביום בו אל חושבת שבן זוגה המוצלח והחתיך עומד להציע לה נישואין, הוא למעשה זורק אותה והולך ללמוד משפטים ב"הרווארד", בטענה ש"היא לא מספיק רצינית". אל מחליטה לזכות בו בכל מחיר, מתקבלת גם היא ל"הרווארד" ומגיעה כדי להוכיח לו (וסליחה על הקלישאה) שהיא לא רק בלונדינית. מה אני אגיד? למרות שמדובר במחזמר בנות שטחי ואמריקאי, למרות שהם לא הפסיקו לשיר ושממש כאב לי הלב על הכלב המסכן (ברוזר) שישב לו בחיקה של הכוכבת כשהיא רצה, קופצת ועושה פירואטים - נהניתי.

יכול להיות שכשרואים מחזמר באנגלית, כשהצוות כולו תוצרת חוץ, הכול נראה טוב יותר. התפאורה הייתה מושקעת, הצוות היה מקצועי להפליא, כל אחד מהשחקנים שר, רקד ושיחק בצורה הכי מקצועית שיש, כך שגם הטקסטים, שלא היו שנונים במיוחד ולוו בהרבה "oh my god!!!"היו מהנים לצפייה. גם הקהל האמריקאי, שלהפתעתי לא הורכב מרוב של בחורות צעירות, פירגן ושיתף פעולה.

השחקנית הראשית, לורה בל באנדי, זכתה בפרס "טוני" על הופעתה. די קשה להיכנס לנעליים של ריס וויתרספון, וודס המקורית, אך כבחורה אנרגטית, מוכשרת ורזה להפליא, היא  הצליחה להכניס קסם חדש לדמות. היא שרה בקול מתקתק, רוקדת בגמישות, מחייכת וקופצת, ומעל לכל  - מלאה פלפל. באחד הריקודים שלה נפלה לה הפאה הבלונדינית. היא המשיכה בריקוד, חייכה, ולבסוף הרימה את הפאה, צחקה ואמרה "So much for being legally blond, ha?". היא פשוט יצאה גדולה מהתקרית הזו.

ולכן, לבחורות שביניכן, אם מזדמן לכן לקפוץ לניו יורק, בין הקניות והג'אנק פוד, זוהי אחלה דרך לשרוף שעתיים.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©