הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ספר בעטיפת שוקולד
 
שבוע הספר העברי נערך השנה בסימן ילדים ונוער. בשעה שבירידים עושים הכול כדי לפתות את דור האינטרנט לקנות, המבוגרים מתרפקים על הספרים שעיצבו את ילדותם. פרויקט
מאת נתאלי פרחי | 02.06.2008
 

אהבה למילה הכתובה. דוכן בכיכר רבין
תצלום: נתאלי פרחי
אומרים שאוצר המילים של חברה יכול ללמד על הלכי הרוח בה, הנורמות והערכים שלה. לאחרונה קראתי שלאסקימוסים יש מעל ל-15 ערכים במילון לציון המילה "שלג". מה זה אומר עליהם? כנראה שיש להם פשוט הרבה שלג והם צריכים יותר מילים כדי לדבר עליו. מבדיקה פשוטה במילון מתברר שבשפה העברית ישנם קרוב למאה צירופים וביטויים עם המילה "ספר". מה זה אומר עלינו? שאנחנו עם שאוהב ספרים, וניתן לראות זאת ממש בימים אלו. כי רק מדינה, שתושביה מכונים, בין השאר, "עם הספר", יכולה להקדיש מדי שנה שבוע ימים כדי לחגוג את פרי יצירת שפתה - הספר העברי.

שבוע הספר העברי מצוין השבוע (28.5-7.6) ברחבי הארץ במסגרת חגיגות ה-60 למדינה ותחת הסיסמה: "כולנו ילדים של הספרים". כמובן שגם מי שאינם ילדים יוכלו להעביר שעות של הנאה בירידים, אך המטרה השנה היא לנסות ולקרב קצת את דור ילדי האינטרנט והסלולארי אל עבר המילה המודפסת והכרוכה. פרט לספרי ילדים, ניתן למצוא באירועי שבוע הספר שלל אטרקציות לילדים, כגון: סדנאות יצירה, תיאטרון בובות, הצגות ילדים, מפגשים עם סופרי ילדים, אמני רחוב ועוד.

כשאני הייתי ילדה, הספיק לי פשוט להריח את דפי הספרים הטריים, שזה עתה יצאו ממכונת הדפוס, כדי שארצה לקחת עימי הביתה ספר חדש. היום צריך להתאמץ קצת יותר כדי לגרום לילד שבע גירויים להעדיף ספר על פני משחק מחשב או סדרת טלוויזיה. כנראה שזו הסיבה ששבוע הספר השנה מלא בפעילויות  לילדים, שאינן בהכרח קשורות לקריאת ספרים.

ירידי שבוע הספר מתקיימים בכל חנויות הספרים ובירידים פתוחים בערים הגדולות. הגדול והמרכזי נמצא כמובן בתל-אביב, שחזר השנה לכיכר רבין, לאחר שש שנים בפארק גני יהושוע. כול מי שהספיק לבקר ביריד בתל-אביב יכול היה להבחין במאמציהם הרבים של מארגני האירוע לגרום לילדים הבאים בשעריו להיסחף בחוויה של קריאת ספרים. המאמץ ניכר עד כדי כך, שנוסף לכל אותן פעילויות לילדים, אומץ אמצעי הפיתוי הוותיק ביותר: השוקולד. ברחבת הכיכר ניצב דוכן ענק בו חולקו מעדני שוקולד חינם לבאי היריד ואין פלא שהיה זה הדוכן העמוס ביותר. אולי אם היו מצרפים את המעדן לכל קניית ספר, ניחוח המסחור שאופף את היריד בשנים האחרונות היה נסבל קצת יותר.

ואם כבר הועלתה סוגיית המסחור, זו הפכה להיות מושא הביקורת המרכזי כלפי שבוע הספר בשנים האחרונות. מספיק לראות את רשימת החברות, שאינן הוצאות ספרים, אשר הציבו דוכנים בירידים כדי להבין שיש דברים בגו. החל מבית קפה של "נסקפה – תרבות", "נסטלה" ועד לביתן של מותג אביזרי המטבח "ניקול". רק שאת החיבור בין קפה לספרים אני עוד יכולה להבין. לעומת זאת, את הקשר בין שבוע הספר לנייר סופג למטבח, טרם הצלחתי לפצח.
אבל ניחא. זה די מובן שבחברה צרכנית כמו שלנו גם תרבות צריך לשווק וגם הספר העברי צריך קידום מכירות. מבחינתי, כל הפעילויות המסחריות הללו הן זניחות כי המטרה שלשמה מגיעים רוב באי היריד הם הספרים. עבורם ההנאה הכי גדולה היא השוטטות בין הדוכנים והניסיון להכיל את היצע הספרים הרב עד כדי בלבול הפרוש לפניהם. את ההנאה הזו בדיוק מנסים השנה בשבוע הספר להעביר גם לדור הצעיר. 

עלייה לרגל

בכיכר רבין ניתן למצוא גם את אוהל "עולם תקרא תצליח". באוהל מתקיימים מפגשים עם סופרי ילדים ונוער שיספרו את סיפוריהם המפורסמים ומה שמאחוריהם. אני לא יודעת כמה ילדים או בני נוער יגיעו למפגש עם א.ב יהושוע, אלי עמיר, נורית זרחי או גלילה-רון פדר עמית, אבל אני מכירה הרבה מבוגרים שישמחו לחזור אחורה בזמן לימי "אל עצמי", "תרנגול כפרות" ו"המאהב", פשוט כי אלה היו הספרים שליוו את שנות התבגרותם. כך לפחות היה המצב כשהסופרים יהודה אטלס ופוצ'ו התארחו ביריד השבוע. הרבה מהנוכחים באוהל היו מבוגרים ללא ילדים, שנהנו לא פחות.

נראה שיותר ממפגשים של סופר עם ילדים אוהבי ספרים, היו אלו מפגשים של סופר עם הילדים שקראו את ספריו וגדלו להיות מבוגרים ואוהבי ספרים גדולים עוד יותר. כך או כך, לפגוש את הסופר שכתב את אותן מילים שקראת ואהבת ונחרטו בזיכרונך כשהיית ילד, זו תמיד חוויה מיוחדת. גם אם המפגש נערך בחסותו של בנק הפועלים.

גם מי שלא אוהב אירועים הומים והמוניים, ומעדיף לבחור את ספריו בחנות ספרים שקטה וממוזגת, ביקור באחד מירידי שבוע הספר הוא חובה. אם לא בשביל מפגשים עם סופרים או הנחות ומבצעים, אז לפחות בשביל אותה אווירה קסומה שמאחדת את כל מי שנמצא סביבך באותה כיכר. בשביל להרגיש שגם אתה חלק מאותה אהבה למילה הכתובה ובשביל לקחת חלק בסוג של עלייה לרגל בחג הספר העברי. כך מתחילה מסורת. כך מתחילים הרגלים, וכך גם סוחפים את הילדים הקטנים באהבה לספרים.

עוד טורים בפרויקט שבוע הספר 

המשאלה של החבר שלי
לצייר סיפור דמיוני
דבש על הידיים

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©