הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הניצוץ של בו דידלי
 
בשבוע שעבר הלך לעולמו המוסיקאי, היוצר והגיטריסט בו דידלי, שהיה אחד האבות של הרוק'נרול והשפיע על עשרות אמנים גדולים. גיל מטוס מספר מדוע כולנו מכירים אותו טוב יותר מכפי שנדמה לנו
מאת גיל מטוס | 13.06.2008
 

היה ידוע כגיטריסט בחסד. בו דידלי
 
אל היוצרים הגדולים והחשובים ביותר אנחנו לא תמיד זוכים להחשף. לכן העובדה המצערת שהשם בו דידלי, לא מצלצל כמוכר להרבה אנשים אינה מפתיעה. אך האמת היא שהיוצרים הגדולים זוכים למעמד גבוה יותר מאלה שמרוויחים את אור הזרקורים. הם אינם מצליחים להיצרב היטב בתודעת ההמון, לרוב יהיו אלה שמשפיעים דווקא על קשת רחבה של אמנים שקוטפים את פרחי התהילה. היתרון הוא שהיצירה שלהם בכל זאת נשמרת ושורדת דרך גופים שונים. כך שגם מי שלא שמע אפילו שיר אחד של בו דידלי, מכיר אותו טוב יותר ממה שהוא מדמיין.

אפשר לשמוע את דידלי דרך קולו של ג'ים מוריסון בהופעות, כשהוא שאג משפטים כמו: "תגידי לי את מי את אוהבת"?, או דרך להקת
 The Animals  שסיפרה את סיפורו של דידלי ושל סצנת הרוק'נרול בשיר The Story of Bo Diddley. המקצב של דידלי פורץ החוצה דרך שירים של דיוויד בואי, U2, "רובים ושושנים" ואם תרצו גם דרך ה"ניו יורק דולס" ו"הקלאש", וזהו רק קצה הקרחון.

בשבוע שעבר הלך דידלי לעולמו בגיל 79 בביתו שבארצ'ר, פלורידה
, כתוצאה מאי ספיקת לב. הוא השאיר אחריו קריירה ענפה שנמשכה כמעט שישים שנה והניבה למעלה מעשרים אלבומים ושיתופי פעולה רבים עם אמנים כמו: Howlin' Wolf, Muddy Waters, Chuck Berry, Ronnie Wood (האבנים המתגלגלות) ואף עם The Grateful Dead. דידלי נולד ב-1928 בעיירה במיסיסיפי תחת השם: Ellas Otha Bates. הוא אומץ על ידי בת דודה של אמו ובגיל שבע עבר יחד עם המשפחה לשיקגו. כנער צעיר חובב מוסיקה הוא למד לנגן בכינור, אך חלם להיות גיטריסט, בעיקר בהשפעת הבלוז של הזמר John Lee Hooker, שמאוחר יותר הושפע גם הוא מדידלי ואף חידש אחד משיריו.

תחילת הקריירה המוסיקלית שלו כללה הופעות ברחוב ובפארקים עם חברים בעיקר. בשנת 1951 הוא אימץ את שם הבמה בו דידלי והחל להופיע במועדונים בדרום שיקגו עם רפרטואר שהושפע בעיקר מהמוסיקה של ג'ון לי הוקר ומאדי ווטרס. ישנן כמה סברות לגבי מקורו של השם בו דידלי. המעניינת ביותר גורסת כי מדובר במשחק מילים ל- Diddley Bow - כלי מיתר אפריקאי מסורתי בעל שני מיתרים, עליו פרטו עבדים שחורים שעבדו בשדות הכותנה. ב-1955, לאחר כמה הקלטות של גרסאות דמו, הוא הקליט שני שירים, שאחד מהם - I'm man הפך במהרה ללהיט גדול של רית'ם אנד בלוז.

אחד האלמנטים המזוהים ביותר עם בו דידלי הוא המקצב הייחודי שמלווה רבים משיריו. מקצב שקשה לתאר במילים, אך אם מנסים בכל זאת, התוצאה תהיה: "
bomp, ba-bomp-bomp, bomp-bomp". מקורותיו של המקצב הם בהופעות רחוב בהן האמנים השתמשו בכל איבר אפשרי בגוף כדי לייצר אותו. למרות שבימינו המקצב של דידלי עשוי להישמע כמשהו טריוויאלי או לא מספיק מתוחכם, חשוב לזכור שבשנות החמישים הוא נחשב כפורץ דרך. למעשה, הכרומוזומים של ז'אנר הרוק עדיין מורכבים גם מגנים של המקצב הפשוט הזה, שממשיכים לחבור לגנים אחרים ולייצר דברים חדשים, כחלק מהאבולוציה המוסיקלית.

שירים כמו: 
Hey Bo Diddley , Who Do You Love  ועוד רבים אחרים של דידלי מבוססים על אקורד אחד בלבד. במצב כזה, מה שיוצר את הריגוש הוא דווקא המקצב ולא ההרמוניה, שלרוב מסבירה את הריגוש והעוצמה המוסיקלית. דידלי ידוע גם כגיטריסט בחסד, שאחד מסימני ההיכר שלו היה הגיטרה החשמלית המרובעת והקטנה, שאפשרה לו לקפוץ על הבמה ולהשתולל בזמן שהוא פורט. הוא פיתח כמה טכניקות נגינה ואפקטים שגרמו לגיטרה להישמע טוב יותר, ולפעמים אף לפצות על העובדה שהשיר מורכב מאקורד אחד או שניים בעזרת סאונד מעניין.

הפלישה הבריטית

בין שנות החמישים לשנות השישים הוא הקליט למעלה מ
-11 אלבומי אולפן, הופיע בתוכניתו של אד סאליבן ויצא לסיבוב הופעות בבריטניה ב-1963, יחד עם Brothers Everly ו- Little Richard. דידלי היה אחד האמנים הראשונים שהקימו אולפן הקלטה ביתי. לפי מקורות פמיניסטים, הוא גם היה אחד המוסיקאים האמריקאים הראשונים שצירף נשים ללהקתו. למרות הפוריות שלו כיוצר, מאמצע שנות השישים הוא התקשה ליצור שירים שהשתוו ללהיטים הקלאסיים שלו מתחילת הדרך כמו: Diddley Daddy ,Mona, Road Runner . הפלישה הבריטית הראשונה תרמה לקריירה שלו בכך שהעלתה את המודעות לגביו והפכה אותו לאייטם מבוקש להופעות חיות.

בשנות השבעים הוא התארח במופע של "הרולינג סטונס" ואף הופיע כמופע פותח ללהקת "הקלאש". אך לצד תרומתה, הפלישה הבריטית גם פגעה בקריירה המסחרית שלו בכל מה שנוגע להקלטת אלבומי אולפן חדשים. מאמצע שנות השישים הוא התקשה לכתוב ולהקליט חומר מקורי
, והתבסס בעיקר על שחזורו של החומר הישן ואלבומי הופעה רבים שראו אור. על אף העובדה שעיקר הצלחתו המסחרית של דידלי הייתה בשנים הראשונות של פועלו והתבססה על מספר לא גדול של להיטים, הוא עדיין נתפס בתודעה הקולקטיבית כאמן חלוץ וגאון, אשר השפיע רבות על עולם הרוקנ'רול והרוק שהתפתח כפי שאנו מכירים אותו כיום.

אחד מנכדיו של דידלי תיאר ל
"רויטרס" את רגעיו האחרונים, וסיפר שלפני מותו התנגן ברקע שיר גוספל נעים בשם Walk Around Heaven ובמילותיו האחרונות אמר דידלי שהוא הולך לגן עדן. כשבוחנים את עולם המוסיקה במונחים אבולוציוניים ניתן לעשות הקבלה מעניינת לעולם הזואולוגיה. כשם שכל יצור חי וצומח שהתפתח בעולמנו הוא מכונת שרידה שנועדה לשמר גנים, כך גם ז'אנרים מוסיקליים הם מעין מכונות שרידה של אלמנטים קטנים וקדומים שיכולים להתקיים גם ללא מסגרת הז'אנר.

אפשר גם להרחיק לכת ולחפש את המקורות של המקצב של דידלי שטבוע במוסיקה של ימינו בצורה כה טבעית. אך הרעיון היפה הוא שהניצוץ, האלמנט הזה הוא מעין יחידה קטנה שהברירה הטבעית מעניקה לה עדיפות כלשהי. כך שהניצוץ של דידלי יעבור
וישרוד זמן רב בגופים אחרים, בז'אנרים שונים.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©