הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בעיניים עצומות
 
הגרסה הקולנועית ל"סקס והעיר הגדולה" עוסקת יותר באהבה מאשר בסקס, וזה שובר את הלב. זהירות ספוילרים
מאת שרון חסון | 16.06.2008
 

סרט על כלום. "סקס והעיר הגדולה"
 
אם מישהו מכם אוהב את הסדרה "סיינפלד", הוא יבין למה אני מתכוונת כשאני אומרת שהסרט "סקס והעיר הגדולה" הוא על כלום. לא במובן הרע של המילה. להיפך - במובן הטוב. סרט שלא דורש מחשבה עמוקה מדי על החיים,  או לשבת בריתוק מול המסך ולעקוב אחר כל שנייה. הדבר היחיד שהוא כן דורש זה לזרום. לחיות את החיים. לחיות אותם בצורה הנכונה. ונכון, כבר כתבתי שהוא לא דורש מחשבה עמוקה וחופרת על החיים, ועדיין - אני יושבת ומוצאת את עצמי כותבת עליו.
 
ובכן, כנראה שאני לא ממש הדוגמה הקלאסית לאדם נורמלי וזורם שרואה את החיים כפשוטם. לכל דבר יש ניתוח, יש ראייה עמוקה ומעניינת.
האמת, אהבתי את הסרט. אהבתי אותו מאוד. למרות שהוא היה כמעט שעתיים וחצי על חיי היומיום של קארי, סמנת'ה, שרלוט ומירנדה. שום דבר דרמטי, שום דבר מיוחד.

אמנם הדמויות עוברות דברים דרמטים בחייהן - קארי כמעט מתחתנת, מירנדה כמעט מתגרשת, סמנת'ה עוזבת את החבר שלה לאחר שהבינה שהיא יותר חשובה לה ממנו, ושרלוט... ובכן, שרלוט מאושרת מחייה עד כדי שעמום (שלנו, כמובן. לא שלה).
האלמנטים הדומיננטים בסרט הם כמובן אופנה ואהבה. בניגוד לסדרה, שבה האלמנטים הדומיננטיים היו אופנה וסקס. פתאום הבנות התבגרו. יש אהבה. והאהבה, קשה להודות, חזקה מהכול. אפילו סמנת'ה נפלה ברשתה. בסוף התברר לנו שזו אהבה עצמית. אבל זה מה יש.

קארי כמעט התחתנה עם "מר ביג". כמובן שכל מעריץ מושבע של "סקס והעיר הגדולה" ייצפה שבסרט קארי תתחתן עם "מר ביג". זה חייב לקרות. אם לא, אז למה עשו את הסרט? ממש כמעט. אבל הוא לא היה מסוגל לעשות את זה. ומתי? בדיוק בשנייה שלפני. קארי הגיעה לכנסייה, לבושה בשמלת כלה מרהיבה ביופייה, עם נוצות טורקיז על שיערה האסוף. ממש כמו נסיכה. מאושרת מתמיד, סומכת, בוטחת. לא מצפה לשום דבר נורא. עד ש... הוא לא הגיע.

נופלת בקסמיו

היא התקשרה אליו - והוא ענה: "אני לא מסוגל לעשות את זה". המבט על פניה של קארי בשנייה הזו גרם לי לרצות לחצות את המסך שמולי ולהחזיק אותה ולתמוך בה. פשוט להיות שם לצידה. ובכן, היא לא נזקקה לי, כמובן, מאחר ושלושת חברותיה הנאמנות ממלאות את תפקידן כראוי. מעורר קנאה לראות איך החברות ביניהן עובדת, מתקתקת ומניבה תוצאות לא רעות בכלל.

אחרי כמעט שנה שקארי לא יצרה קשר עם "מר ביג", ושהיא הרגישה כי איבדה את שמחת החיים שלה, היא לא בטוחה אם תחזור עוד לצחוק. לא בטוחה לגמרי שעדיין "יש לה את זה". אחרי שארזה את חיי האושר והעושר בתוך ארגז, והכניסה אותו לבוידעם יחד עם הרגשות שלה, אחרי שכמות הדמעות המסופקת לה נוצלה כבר בחודש הראשון, היא פוגשת אותו שוב. נופלת בקסמיו ומסכימה להתחתן איתו. שוב. וברגע הזה, ממש ברגע הזה, שאלתי את עצמי את השאלה הכי פשוטה ולא פשוטה שיש: איך?

הלב שלה הפסיק לחיות לתקופה של כמעט שנה. והיא החליטה, בשבריר שנייה, להחיות אותו שוב, עם כל הסיכונים שכרוכים בכך. היא אפילו לא התחבטה, לא היססה לרגע. שוב, היא בטחה בו בעיניים עצומות. שוב, היא הגישה לו את ליבה על מגש של כסף. שוב, היא הסכימה להיסחף, להיחשף, למרות כל הסבל שעברה.
 
זה בהחלט גורם לחשוב ולהאמין שהאהבה חזקה מהכל. עד כמה שזה נשמע מפחיד, האהבה גורמת לנו לעשות דברים שאולי יום אחד נחשוב שאנחנו מצטערים עליהם. האהבה גורמת לנו להתעלם מהכל - מהעבר, מהעתיד ולראות רק את ההווה - טוב לי עכשיו וככה אני רוצה שזה יהיה, לא אכפת לי במה זה כרוך, לא אכפת לי מה היה, אני פשוט לא חושבת יותר מדי, כי טוב לי. טוב לי. אני מאוהבת. בהחלט מסוכן, אבל... מה עוד נותר להגיד? אהבה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©