הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
"נסי שוב"
 
נועה ברודצקי קצה בעבודות המלצרות לסוגיהן והחליטה להתמסד, כלומר להיות פקידת קבלה בחברת היי טק, אבל שם גילתה שהחוזה עליו היא חתומה אינו ראוי למאכל אדם
מאת נועה ברודצקי | 28.06.2008
 
340 ₪ שהרגישו כמו מיליון דולר
תצלום: מתוך אתר קו לעובד

לאחר קורס ברמנים, מהר מאוד התנפץ לי החלום הבנאלי שכולל להיות ברמנית מגניבה בתל אביב ולעשות אלף ש"ח בערב וכך לממן לימודים, דירה, רכב וחיים. ברגע שהפאבים המוכרים בעיר ביקשו ממני  קורות חיים והסתכלו על הראסטות שלי בעין לא יפה, הבנתי שעלי לפנות לפאבים קצת יותר שכונתיים, אלו עם הלקוחות הקבועים.

ברגע שהבנתי שאני סנילית מדי ולא אזכור את כל אותם יושבי פאב ותיקים על המשקאות הקבועים שלהם, הבנתי שגם לשכונתיים אני לא מתאימה. אז ויתרתי על העונג בלחפש חניה, אחרי תחנונים לרכב מאמא והשלמתי עם העובדה שכרגע אני גרה בכפר סבא הקטנה, וברמנית אני לא אהיה.

כך יצאתי למסע חיפושים אחר עבודה ממסדית ומצאתי את עצמי יושבת מאחורי שולחן כפקידת קבלה בחברת הייטק. בתחילה העבודה הייתה נוחה. חפיפה בת שעתיים בלבד, ואני כבר מוסמכת לבהייה בת שמונה שעות במסכים. משמרות הלילה שקטות, ולכן אפשר ללמוד או יותר נכון להשלים את כל חסך הסדרות החדשות שבמצב רגיל אין לי זמן לצפות בהן.

המדים מכוערים אבל בהחלט חוסכים את הדילמה של מה ללבוש לעבודה כל פעם מחדש, ומבטלים לגמרי את האופציה של פיג'מה. והאוכל? האוכל הוא של הצווארון הלבן - קייטרינג ברמה אחרת.
עברו חמישה חודשים והציעו לי עבודה טובה יותר.על מנת לקבל סכום לא מבוטל של 340 ₪, שנלקח מהמשכורת הראשונה שלי, היה עלי להחזיר את המדים. נסעתי לשם כך לזארה ברמת אביב וכמובן שגירשו אותי מהחנות. אז הבנתי שאולי הסכום שנלקח מהמשכורת היה קצת מוגזם ביחס לשווים, ונסעתי לבסיס האם להחזירם. הפקידה שאלה אותי אם סיימתי את עשרת החודשים, שהתחייבתי להשלים בחוזה העבודה.עניתי שלא. בפני פוקר היא לקחה את המדים לחדר הסמוך, חזרה עם טופס ריק מתאים. ורק אחר כך אמרה שאינני זכאית להחזר על המדים, שכן לא עמדתי בחוזה . וכעת, עלי לפנות למנהל המתקן שלי.

לאחר שבוע שלם אחד ושתי תזכורות ממני - המזכירה סימסה שהבוס, אופיר, לא מאשר את ההחזר. התקשרתי ישירות לאופיר- צליל חיוג, אין תשובה. יום לאחר מכן, התקשרתי בשנית – שוב צליל חיוג, אז הפעם השארתי הודעה בטון נעים ומבקש הסברים. יומיים אחר כך התקשרתי שוב והחלטתי שעדיפה הודעה קולית בטון טרוד יותר. רצה הגורל ונאלצתי להתקשר בפעם המיליון ולהשאיר הודעה עצבנית ולדרוש החזרים מיד. אין קול ואין עונה. אז פניתי למזכירה שלו שהשיבה בפליאה גמורה : "הוא לא חזר אלייך? נסי שוב". ובכן, אכן ניסיתי - התקשרתי אליו ושוב צליל חיוג ושוב אין מענה, אז שלחתי SMS.

טיפת מוטיבציה

בינתיים שלחתי מייל לקו העובד. גוללתי בפניהם את פרטי המקרה. לאחר שבוע – התקשרתי שוב, צליל חיוג, והפעם הוא ענה ואמר שעזבתי למרות שחתמתי על החוזה. לכן, אין לי מה לבוא אליו בתלונות ושהוא בכלל עשה לי טובה שלא החליט לקנוס אותי ב - 600 ₪."אם את רוצה לפתוח את זה - אין בעיה. אני אפתח את זה לכל הכיוונים", אמר בטון שהיה בו איום סמוי. "פתח!" עניתי בטון בטוח במחשבה הססנית. שבועיים נוספים לא שמעתי ממנו או מהמזכירה שלו.

ביום בהיר אחד, המזכירה התקשרה- "נועה האם פנית לקו העובד?" אמרתי שכן- רציתי לברר פרטים ."בסדר גמור- אין בעיה בכלל, אה ואגב הצ'ק יחכה לך מחר פה במשרד. רק לפני שאת באה תוודאי שאני פה" ענתה. קפצתי, אמרתי שלום מנומס, ורציתי לקחת את הצ'ק. היה תנאי נוסף, מתברר, לקבלת הכסף שנלקח ממני - חתימה על עוד חוזה. בחוזה זה ישנה הצהרה שסיימתי כל פעילות עם החברה, היא לא חייבת לי דבר ובנוסף אני מחויבת לשמור את החוזה הנוכחי בסודיות! בזמן החתימה חשבתי על כמה דברים לא חוקיים בהתנהלות החברה הזו, שאוכל בקלות לגלות דרך הקו לעובד. לדוגמה : האם הם יכולים לחייב אותי לקחת כסף על ימי חופש שמגיעים לי בתום החוזה, במקום לאפשר לי לחתום על יום חופש. אבל האמת היא שלא היה לי זמן, כוח וטיפת מוטיבציה להתעסק בזה יותר מדי, אז ויתרתי.

בסופו של דבר הייתי מאוכזבת מהעבודה הבטוחה והממסדית שלי. לא רציתי להיות תלויה בטיפים, מכירות ובמורת רוחו של הבוס. וכמובן שרציתי שהמשכורת תמשיך להיכנס לבנק כמו שעון, ולא תסתובב לי בתיק במזומן ותחכה להתבזבז. יצא שהתבדיתי. גם העבודות הבטוחות הממסדיות, אלו שאמורות לעבוד על פי חוק, לא עושות זאת.

רק לאחר שעשיתי שריר באמצעות הקו לעובד קיבלתי את מה שמגיע לי. אלה היו בסך הכל 340 ₪, אבל הרגישו לי כמו מיליון דולר. מלבד הניצחון העקרוני, שהוא בפני עצמו תמיד כיף, טוב היה לגלות שעדיין יש מי שדואג לצווארון הכחול.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©