הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ריקוד המושחתים
 
כל פוליטיקאי והשמוליק לוי שלו. המעטפות של טלנסקי, העמותות של ברק והמיליונים של הירשזון הן דוגמאות בולטות להמחשת הריקבון המוסרי שפשה בממשל
מאת ירון קלנר | 07.07.2008
 
מיליוני דולרים במזוודות
תצלום: SXC

שמוליק לוי לא יכול היה להגיע בעיתוי טוב יותר. בין אם נשלח למשטרה על ידי טל זילברשטיין, יועצו האסטרטגי של אהוד אולמרט, ובין אם הוא באמת רק רצה לנקות את מצפונו, כלשונו, הציב לוי נקודת מבט חדשה בפני החברה הישראלית האחוזה בקדחת בחירות. אזרחי ישראל, הוא אמר בפשטות, שימו לב עד כמה מלוכלך זה הולך להיות.

מראיונותיו של לוי באמצעי התקשורת עולה תמונה מכוערת במיוחד בכל הנוגע לפעולותיו במסגרת מפלגת העבודה בבחירות 99' בהן ניצח אהוד ברק - תקיפתו של אמנון ליפקין שחק במסווה של פעילי ליכוד, אלימות כלפי פעילי מפלגות יריבות, העברה לא חוקית של כסף, ופעילות של מאות עבריינים עם מיליוני דולרים במזוודות. סיפוריו של לוי נשמעים דמיוניים, אך גם אם חלק קטן מהם אמת, הרי שצדק זילברשטיין, ששימש באותן בחירות כיועצו של ברק, כשאמר בראיון לרזי ברקאי שלברק אין ממש זכות לדבר על מוסר. כדי להיות מדויקים, יש לציין שאולמרט בכבודו ובעצמו יכול ללמוד ממנו טריק או שניים.

המעטפות של טלנסקי, העמותות של ברק, המיליונים של הירשזון - אלו רק הדוגמאות הבולטות להמחשת הריקבון המוסרי שהתפשט בממשל. לכאורה, השלטון הנוכחי נראה כאחד המושחתים שידעה המדינה, והבחירות נראות כבלתי נמנעות. אכן, המאבק בשחיתות הוא מן המאבקים הציבוריים ואף המרשימים ביותר שנערכו בישראל אי פעם, אך למרות הדחף הבריא להילחם בהתנהלות המאוד לא תקינה של הנבחרים, יש לזכור שהמושחתים לא פועלים בחלל ריק.

שיטת הפריימריז עצמה זכתה בשנים האחרונות לביקורת שניתן לתארה ככמעט קטלנית. היא מחייבת את המועמדים להשקיע סכום עצום של כסף כדי לשרוד במרוץ, ומכיוון שהחוק אוסר על כך, הם נאלצים להפר אותו. כמעט ואין להם ברירה אם ברצונם לשמור על סיכוייהם להיבחר. כך גם הבחירות עצמן, ללא כסף לא יהיה סיכוי. כמובן שלפני שתועלה השיטה על המוקד, יש להפנות את הביקורת כלפי המתמודדים, כיוון שהרצפה אולי עקומה, אך אף אחד מהם לא התבייש למעוד.

יחפשו מועמדים שסרחו

בהנחה שלוי לא החליט מיוזמתו לפתוח את הפה דווקא עכשיו, אלא התבקש על ידי זילברשטיין, זו רק עדות מחזקת לרמת השחיתות השלטונית והריקבון המערכתי. העובדה שיועצים ופעילים פוליטיים שומרים מידע פלילי בליבם, ומחכים ליום בו יוכלו לפעול מול הפוליטיקאים ששלחו אותם מלכתחילה, גורמת לנורמטיביות עצמה להתחלחל.

אין שום סיבה לחשוב שבבחירות הבאות ישתנה דבר מה. עם כל הסלידה מהמעשים הנפשעים והמבחילים, עם האמירה הערכית והחד משמעית בדבר חוסר מוסריותם של המעשים, אין סיבה להאמין שזה משנה אם הבחירות ייערכו כבר השנה או רק במועדם המקורי. הבחירות בסך הכל יובילו לרוטציה הקבועה בין מושחת א' למושחת ב'. רק באמצעות תהליך מהותי וסבלני יהיה ניתן לחולל שינוי. בינתיים יש לקוות שבפרקליטות לא יסתפקו בשליחתו לכלא של עומרי שרון, וימשיכו לחפש מועמדים שסרחו. זה, בגיבוי הציבור והתקשורת, יכולים להוביל את תהליך הניקיון היסודי שיש לעשות בפוליטיקה הישראלית.

בינתיים, לא יהיה חדש תחת השמש. הרי כבר היום המועמדים לתפקיד ראש הממשלה ידועים, ולצער כולם, לכל אחד מהם יש את השמוליק לוי שלו.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. כל מילה זהב
טרול המילניום 08.07.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©