הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבלוף של הקשים להשגה
 
אוי כמה נמאס מהטרנד של לדחות סיפוקים, של לחכות 48 שעות אחרי הדייט, של לספור שעה וחצי מאז שנשלח ה - sms עד שמותר לענות עליו
מאת לירן בן יעקב | 16.07.2008
 

הוא ישב והסביר לי את כל תיאורית ה"איזי קאם איזי גו", כי אני יקרה לו וכי ברור שאני לא מבינה איך אתם חושבים. "אתן אחרות" הצטדק, "אבל גם בהקשר הזה, תסכימי איתי שכשמתאמצים אז הכול כיף יותר". הבטתי בו, יודעת שהוא רוצה רק בטובתי, שהוא באמת מנסה להסביר ולתקן, ועניתי: "גורנישט. אין מצב".

מתי בדיוק כולם הפכו להיות כל כך חזקים בדחיית סיפוקים? מתי קרה שלא רוצים את הכול כאן ועכשיו? כשאני מתחילה דיאטה, אני רוצה להיות רזה מחר. כשאני יוצאת לדרך, אני רוצה כבר להגיע. כשאני מחליטה לנקות את הבית, אני ממש רוצה כבר לסיים. וכשאני מצלצלת, אני רוצה שתענה. כשאתה מצחיק אותי, אני רוצה לצחוק צחוק מתגלגל, וכשאתה מזמין אותי, אני רוצה לבוא.

מצלצלים לגלגל"צ על פקק תנועה שאורך שבע דקות, אבל מחכים שבוע כדי לגעת
 

כל העניין הזה של "להתאפק" פשוט זר לי. אנחנו לא מסוגלים להמתין דקה על הקו עם מוצארט, אבל לחכות יומיים לטלפון זה הגיוני? אנחנו צופרים ומצלצלים לגלגל"צ על פקק תנועה שאורך שבע דקות, אבל מחכים שבוע כדי לגעת. אנחנו מתרתחים אם לאינטרנט לוקח שלוש שניות יותר לפתוח עמוד, אבל לוקח לנו שלושה חודשים להתמסר. מה הקטע?

נכון, אני יודעת שהרבה פעמים נהנים גם מהדרך. רוצים להרגיש כל ליקוק מהגלידה, ברור. אבל לא השתכנעתי ש'איתנו' זו החוקיות. מצד אחד אנחנו צריכים את הזמן ללמוד 'אותנו', להיות אמיצים מספיק לומר 'אנחנו' ולהודות ב'ביחד'. אבל מצד שני אנחנו עסוקים בלסנן, בלחכות שעה וחצי עד שזה יהיה הגיוני להחזיר sms, בלספור 48 שעות מהדייט הראשון, 28 שעות מהדייט השני ושמונה שעות.. לא, שמונה שעות זה מהר מדי. תמיד.

תרבות ה"שחקו אותה קשים להשגה" נוראית. אם נפרק את זה רוב הסיכויים שנעלה על זה, שמי שבאמת היו קשים להשגה פשוט לא היו מעוניינים. וכל היתר פשוט תיפקדו לפי צו השעה. הלכו בתלם, זרמו עם העדר או הקשיבו לעצה אחת יותר מדי. והצד השני, הוא לא השתכנע. די. חייבים להפסיק עם זה. בינינו, זה לא עובד יותר. חשפנו את התרמית. והאמת? אנחנו רוצות שתצלצל. האמת? אנחנו רוצות שתעריץ. האמת האמת? אנחנו כן רוצות, כאן ועכשיו, ואם אפשר גם מהר וטוב. ואם אנחנו כבר כנים, יש לי הרגשה שגם אתם. דחיית סיפוקים זה פאסה. אפשר להתקדם לטרנד הבא? תודה על שיתוף הפעולה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. תחשבי על זה ככה
שרון 13.12.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©