הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בדאגה קלה
 
האב הגאה של ערוץ מוסיקה 24 שמח שהילד שלו לקח את השליטה על הפלייליסט מגלגל"צ, הופתע שהצליח תוך חצי שנה לעקוף ברייטינג את MTV, וחושב שתופעת הקאברים במוסיקה הישראלית מאוסה. שנה אחרי שעזב את תפקידו כעורך הראשי יואב קוטנר בראיון ל"הזיקית"
מאת אירית אוליצקי | 20.07.2008
 
בשבוע שבו מציין ערוץ מוסיקה 24 חמש שנים להקמתו, נדמה כי הדרך הטובה ביותר להבין את מה שעבר הערוץ מאז ועד היום, היא לדבר עם האב הגאה שלו, יואב קוטנר. אפילו היום, כמעט שנה לאחר שעזב את הערוץ, אין מי שמזוהה יותר עם הקמתו ועם השינויים הגדולים שחלו במוסיקה הישראלית מאז. "אין כיום כמעט דיסק חדש שיוצא בארץ שאינו מלווה בקליפ", מונה קוטנר את הישגיו הגדולים של הערוץ, "ערוץ 24 עשה משהו חשוב מאוד למוסיקה הישראלית. לפני כן, השליטה בתכנים חדשים הייתה בעיקר בידי גלגל"צ. הקמת הערוץ נתנה ביטוי להרבה אמנים שלא היה להם מקום בתקשורת".

קוטנר (54), הוא בין המזוהים ביותר עם מוסיקה ישראלית. מאז ימיו הראשונים כשדרן בגלי צה"ל, נחשב לאחד הכוחות הגדולים ביותר ברדיו. עד היום הוא מקפיד לתת בימה לאמנים מוכשרים חדשים ואלטרנטיביים, כמו גם לאגדות הרוק הישנות והטובות. גם הטלוויזיה אינה זרה לו. עוד מהימים שהיה כאן רק ערוץ אחד הוא הגיש את פינת המוסיקה של התוכנית המיתולוגית "זהו זה", ולאחר מכן ערך והגיש בערוץ 2 הניסיוני את "קול הפופ" ו"קול הרוק". הוא גם אחראי לסדרה הדוקומנטרית, "סוף עונת התפוזים", שהייתה שיעור חשוב בתולדות הרוק הישראלי. בנוסף, במסגרת עברו המוסיקלי המפואר, הייתה גם חברות בכמה להקות בתור זמר ונגן כלי הקשה, ושיתופי פעולה עם אמנים מוערכים כמו מאיר אריאל ויזהר אשדות.

"מעדיף לשדר מוסיקה, יותר מאשר להשקיף על הכל מלמעלה". יואב קוטנר
 

הדרך שעשו מקימי הערוץ לא הייתה קלה. כבר בשלבים הראשונים עמדו בפניהם אתגרים רבים. הראשון, היה הקמת של מסד נתונים
, ארגון בסיס כלשהו שאיתו אפשר לעבוד. מסביר קוטנר "הקליפים שנוצרו בארץ לפני הקמת הערוץ היו באיכות סאונד ותמונה גרועות, והיה צריך לשפץ אותם. באתגר זה הם עמדו בהצלחה, "תוך שנה הכפלנו את כמות הקליפים פי חמישה והגענו ל-2000".

האתגר השני היה "להכניס את הערוץ לתודעה". בנוסף לשינויים בשוק המוסיקה המקומי, באותה תקופה התרחשו גם כמה שינויים גדולים בתקשורת העולמית. אחד מהם עבור ערוץ מוסיקה 24 היה עלייתו לאוויר של אתר יו-טיוב, המשדר קליפים מכל העולם. קוטנר: "עד אז לראות קליפ בטלוויזיה היה משהו שונה ומיוחד והמטרה הייתה קידום שירים ואלבומים. בזכות היו-טיוב, אנשים יכלו לצפות בקליפים גם באינטרנט מתי שנוח להם" עובדה זו הפכה את מאבק ההישרדות של הערוץ לקשה יותר, והיה צורך ליצור ייחודיות מסוימת שבאה לידי ביטוי בפלייליסט המקורי של הערוץ "הערוץ משלב אמנים ידועים ואהובים עם אמנים אלטרנטיביים. ראינו זאת כאתגר, לבחור בדברים הפחות ברורים".

הערוץ הוגדר מראש כמיועד לצעירים ובני נוער, ש"יושבים בבית שעות ורואים קליפים". באמצעות בחירת התכנים המקורית, ניסו קברניטי הערוץ להכיר לנוער מוסיקה חדשה. אך האם נוסחת העריכה הזו הצליחה לסחוף אחריה את הצופים? "לנוער אין ברירה. מי שצופה בערוץ נחשף גם למוסיקה אלטרנטיבית" עם זאת, לא מדובר בנוסחה מושלמת. "הטעות הייתה לשלב את הכל יחד. אנשים מעדיפים הגדרות. הם רוצים לדעת מה הם מקבלים, וכך הם יכולים להחליט אם לראות או לא".

יחד עם זאת, מאז הקמתו זכה הערוץ להערכה רבה בקרב האמנים. התפיסה הייתה שסוף סוף יש בית למוסיקה שלהם גם בטלוויזיה. יתרה מזאת, כפי שמספר קוטנר, "בכל תוכנית שהיינו עושים בערוץ, שהייתה יותר מסתם קליפ, אמנים היו עומדים בתור כדי להשתתף". כשהחל הערוץ את שידוריו, מיד השוו אותו לערוץ המוסיקה הבינלאומי הפופולרי, MTV. קוטנר לא מסכים עם ההשוואה. "רצינו להקים ערוץ ישראלי, שישדר רק מוסיקה ישראלית. קיווינו להיות יותר מMTV ותוך חצי שנה הצלחנו להגיע למצב שבו הרייטינג של ערוץ המוסיקה היה גבוה יותר". הוא מעדיף את ההשוואה ל"MTV של פעם", כשהדגש היה על מוסיקה ולא על סדרות ריאליטי, כמו היום.

לעבוד בלי גבולות

היום גם ערוץ המוסיקה לא מתמקד רק בשידור קליפים. במסגרת המאבק על הרייטינג, נוספו ללוח השידורים שלו תוכניות כמו "רעש", ו"חידון האשליות" שעוסקות במוסיקה רק כדרך אגב. כמו כן, הערוץ, שהוגדר כערוץ מוסיקה ישראלית, החל לשדר גם קליפים מחו"ל. קוטנר אמנם מצטער על כך אך מקבל זאת בהבנה ומדגיש: "זה בהחלט מקובל, כל עוד המוסיקה באנגלית לא עולה על חמישה אחוזים מכלל השידורים ושאר התוכניות לא מחליפות לגמרי את המוסיקה".

באוקטובר 2007 עזב קוטנר את ערוץ המוסיקה לטובת רדיו תל אביב - 102FM. את עבודתו בערוץ הוא מסכם כניסיון מעניין של ניהול גוף תקשורתי אך מציין כי הוא מעדיף לשדר מוסיקה, יותר מאשר להשקיף על הכל מלמעלה. אחת הסיבות לעזיבתו הייתה הרצון לעבוד בלי הגבלות. "הרגשתי שבמוסיקה הישראלית יש הרבה יותר ממה שרואים בקליפים. עולם הקליפים הוא עולם די מוגבל מכיוון שהפקת קליפ יקרה מאוד, ולכן, חלק זעיר מאוד מכל המוסיקה שעושים בארץ מגיע לערוץ".

לדעתו כל הזרם המרכזי של המוסיקה מוגבל. כך למשל, תופעת הקאברים הבולטת מאוד בזמן האחרון היא בעיניו תופעה מאוסה. "אני לא מבין מה הטעם", הוא מכריז. בחירת השירים המועמדים למחזור, נעשית לדעתו ללא קו מנחה. מאוד מאכזב שדווקא את החלק הקטן הזה של המוסיקה הישראלית בוחרים להראות בתקשורת".

אז "הילד הקטן" של האב הגאה למד ללכת ואף פתח בדרך חדשה. וקוטנר, האב ששחרר אותו לדרכו עומד כעת בצד ומסתכל עליו "מעט בדאגה". הוא מביע תקווה שהערוץ ימשיך להוות במה למוסיקה הישראלית ושלא ייכנע לרייטינג ויניח לתכנים שוליים להשתלט עליו.

לנו נשאר רק לחכות ולראות מה יהיה.
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©