הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עשבים שוטים
 
ההגליה לפינה נידחת של הסדרה "כוונות טובות" ליום שישי בלילה היא החלטה אומללה של "רשת". הסדרה שעוסקת בכאבים האמיתיים שלנו בסכסוך עם הפלסטינים, ובחיפוש אחר דרכים להידברות במישור האנושי, לא הייתה צפויה להביא רייטינג של בונבוניירה
מאת סופי אבישי | 25.07.2008
 
לכל בית השכול שלו. חורי ופיטוסי
 

"התשוקה שלי זה לקום בבוקר ולראות רייטינג יפה", כך התבטאה דמותו של אמנון וולף, עמנואל, בפרק הראשון של "כוונות טובות". כשהיוצרים, אורי ברבש ("טירונות", "מילואים") ורונית ויס-ברקוביץ' ("מרחק נגיעה"), בחרו להציג את צד הזכיינית "רשת" בסדרה, הם בטח לא שיערו עד כמה הדמיון יתקרב למציאות.

בשבוע שעבר החליטו ב"רשת" להפסיק את שידורי "כוונות טובות" במשבצת הקבועה שלה לטובת סדרת הרכש החדשה - "עד החתונה". הדרמה, שהתיימרה לקרב אותנו עוד צעד אחד אל הדו קיום, עברה משידור ביום רביעי ב-22:00 לשעה השוממת, 22:40, ביום שישי. המעבר הפתאומי, שנעשה במרחק של שני פרקים מסיומה, הביא לצניחה אדירה ברייטינג. את ערב הבכורה שלה פתחה הדרמה עם 15.6% ובהמשך ירדה ל- 13% בקירוב. המעבר ליום שישי ובוודאי חוסר הידיעה בציבור על כך, הניב רייטינג נמוך של 6.6% בלבד. אלו שפספסו יוכלו לראות את הסדרה במלואה ב- Hot V.O.D, ב Yes max (בהזמנה מראש) ובאתר של "רשת".

בתחילתה הייתה "כוונות טובות" הדרמה המבטיחה של "רשת". היוצרים לא הסתפקו ביצירת עוד שעה של בידור בנחת מול מסך הטלוויזיה אלא הטיחו בנו את המציאות הישראלית הקשה ישר לפנים. הרעיון של שתי שפיות, יהודייה ופלסטינאית, שמגישות תכנית בישול בשתי שפות, עברית וערבית, היווה הזדמנות עבור היוצרים כדי להעביר את המסר שלהם. כנראה שלא במקרה ניתן לראות בפתיח רק נוף ארץ-ישראלי, נוף של צברים, סלעים ועשבים שוטים. האדמה הזו, שידעה קרבות כה רבים, היא האדמה שאנו נלחמים עליה.

תמי (אורנה פיטוסי) ואמל (קלרה חורי) מייצגות שני צדדים, שני בתים, שהשכול, הכאב והגעגוע מאחד אותם. לכל בית השכול והכאב שלו: לאמל אח משותק מכדור של צה"ל ואב עם צלקת נפשית כתוצאה מהתעללות בעבר מצד חיילי צה"ל. לתמי בן שמתגייס לקרבי, וחברה טובה שאיבדה את בעלה במלחמת לבנון הראשונה. הקשר האינטימי שיכול להיווצר רק בין שתי נשים, מביא לשיתוף פעולה והבנה הדדית שהיוצרים מבקשים להנחיל לצופים, ובכך אולי אף להביא לשינוי.

מדובר כאן בדרמה איכותית סוחטת דמעות. לצד הייצוג של הסכסוך הערבי-ישראלי, שלא מרחם על אף אחד מהצדדים, נרקמים היחסים המשפחתיים מלאי הקונפליקטים בחברה הישראלית ובחברה הפלסטינית. עומרי (צחי גראד), בעלה של תמי, לא מוכן שתסתכן בנסיעה לרמאללה למען תוכנית הבישול ואיברהים (שרדי ג'יברין), אחיה של אמל, מסרב לקבל את הכסף שהרוויחה מהתוכנית לצורך ניתוח, ומכנה אותה משת"פית. נועה (נעמי פרומוביץ-פנקס), המפיקה שהגתה את תכנית הבישול, מתמודדת עם מחלת הסרטן יחד עם בעלה לשעבר, יוני (נתי רביץ), במאי התוכנית. עמנואל, מנהל התוכניות מטעם הזכיינית, חזר בשאלה וחי עם אשתו שסובלת מדיכאון שלאחר לידה.

צופים התרעמו

התוכן בהחלט אינו קל לעיכול. בכל זאת מדובר בדרמה על פלסטינים ולא בקומדיה על ערבים ישראלים בייצוג מגוחך ונלעג כמו ב"עבודה ערבית" של סייד קשוע. התכנים הקשים והלא מחמיאים לצבא הישראלי גרמו לצופים רבים להתרעם ולסגור את ליבם בפני מטרת הסדרה. אפילו אמל המודרנית והמשכילה, שרוצה לחנך את בתה ברוח התרבות המערבית, לא הצליחה לעורר הזדהות עם דמותה. חלק מהצופים אף מיהרו לשפוך זעמם  בפורום הסדרה באתר של "רשת".

אורי ברבש, שהצטרף לדיון לאחר הפרק הראשון, הותקף על ידי גולשים זועמים שדרשו להוריד את התוכנית השמאלנית, וניסה לכבות את האש: "אנחנו לא יכולים להתעלם מהמצב המייסר והבלתי נסבל שבו אנחנו שולטים בעם אחר. לצערי העמוק, זאת עובדה שאי אפשר להתווכח איתה... המציאות שתיארנו היא אכן מורכבת יותר ולא עושה חלוקה של מערבון לטובים ולרעים אלא מנסה להפגיש בני אדם מפוחדים, מבוהלים, זועמים, כואבים ובעיקר - מקווים. אני מאמין באמונה שלמה בזכותנו לחיות כאן אבל באותה מידה, אני מאמין באמונה שלמה בזכותו של העם הפלשתיני לחיות לצידנו. במילים אחרות: אם לא נלמד לחיות אחד לצד השני אז נהיה תלויים אחד לצד השני".

"מי רוצה לראות ערבושים על המסך?", שוב עמנואל מבטא את רגשותיהם ומחשבותיהם של הצופים. מי גם רוצה לראות מחסומים ובקו"ם וקבר בחלקה הצבאית. זו מציאות קשה אבל אמיתית ואי אפשר להתעלם ממנה ולהישאר אדישים. מה שכן, לא חייבים לפגוש אותה בפריים טיים. כך לפחות מצטיירת העמדה של "רשת" לפי החלטתה בשבוע שעבר. הדרך אל השלום מתברר לא עוברת בדרך הרייטינג שהוא מעל הכול. העם מקבל רק את מה שהוא רוצה ולא את מה שהוא צריך. את הסכסוך, הכאב והשכול נשאיר לחדשות.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©