הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אוי כינרת שלי
 
"ישראל עוברת מאדום לשחור" היא לא רק סיסמה מפחידה בקמפיין של "רשות המים" אלא מצב בעייתי וחסר תקדים בו הכינרת הגיעה לשפל מסוכן
מאת עינת לוי | 02.08.2008
 

"הוי כינרת שלי ההיית או שחלמתי חלום?" כתבה רחל המשוררת. היום זה נראה כאילו מדובר בסוג של חיזיון. בכל פעם שאני מגיעה אל חופיה עולים בי זיכרונות מילדותי, בה ביליתי שעות מרובות על החוף בזמן שעוד היה ניתן לשבת על חומות הבזלת, ולשכשך את הרגליים בקו המים. בשעות הגאות המאוחרות הגלים היו מתנפצים על החומות וממלאים את קו החוף. כיום החומות נותרו יבשות ואנחנו צריכים לנסוע מרחק עצום עד לקו המים, שמשנה לשנה מתרחק מאיתנו.

"ישראל עוברת מאדום לשחור" זו הכותרת שנושא הקמפיין החדש של "רשות המים" שעלה בשבועות האחרונים. קשה היה להתעלם משלטי החוצות הענקיים שהופיעו ברחבי הארץ עוד לפני שנחשפה מטרת הקמפיין. רק לאחר כמה ימים התברר שאחד הנושאים הבוערים ביותר על סדר היום הוא ההתקדמות של קו המים בכינרת לקו השחור, הקו שממנו על פי הקמפיין "ייגמרו לנו המים". קו זה נקבע על ידי השירות ההידרולוגי כגבול שירידה ממנו תביא לפגיעה במקורות המים עד כדי אובדן כושר השאיבה.

כל אחד צריך לעשות את השינוי בהרגלי הבזבוז. פעם היו כאן מים
 

הקמפיין שעלה במקביל בשלטי חוצות ובאינטרנט נצבע בעיקר בצבעי אדום ושחור, ממש כמו כותרת מעוררת סנסציה באחד העיתונים. אלא שכאן לצבע אדום ולצבע השחור הייתה משמעות אמיתית. "רשות המים" השקיעה 15 מיליון שקל במטרה המקודשת בעיני, לעורר את מודעות הציבור לחומרת המצב, ולהכרח של כולנו לחסוך במים. תגובות הגולשים באינטרנט על הקמפיין התייחסו בעיקר לסכום המוגזם שהושקע בו, כי לדעתם את המשאבים הללו היה צורך להשקיע בלכידת "עברייני מים". קצת מקוממת העובדה שהם התייחסו בעיקר לחוק ולאכיפתו ולא לאיך כל אחד יעשה את השינוי האישי שלו, ויתחיל לחסוך. בחיפוש אחר חוויה מתקנת, מצאתי גם תגובות חיוביות של גולשים ששיתפו בעצות משלהם לחיסכון במים, ואף היו את אלה שביקשו לקבל עצות. שזו כמובן יוזמה מבורכת. אבל כמו בכל דבר, דעותיו של הציבור בישראל חלוקות בנוגע לדרך בה בחרה "רשות המים" לפעול לשיפור המצב.

השאלה היא לכמה זמן ייצרב הקמפיין בתודעה של תושבי המדינה? האם הוא יצליח לעשות את השינוי לו מייחלת "רשות המים" ויביא את הסוף לאווירת הבזבוז? אני חייבת להודות שעד עכשיו גם אני עשיתי הפרדה לא ממש ברורה, בין הנוף של הכינרת ההולכת וקטנה, אותו הכרתי בילדותי, לבין ההבנה כי מדובר במאגר המים של כולנו. אולי ההפרדה הזאת היא שפגעה בהבנה ולא אפשרה לי להשתחרר מהתחושה כי המים בברז מגיעים ממאגר בלתי נדלה שלא ייגמר לעולם. הרי שנים מנסים לחנך אותנו לחסוך במים, ותמיד ידענו שארצנו לא התברכה ביותר ממאגר מים מתוקים אחד, אבל היו לנו מים בברז.

לא קל לעשות את השינוי. אני למשל התחלתי בקיצור זמן המקלחת שבשבילי היא דקות ארוכות של חסד בשגרת היום העמוסה, אבל החלטתי להמשיך בניסיון לחסוך עד כמה שניתן. את השינוי הזה שחל בי אני בהחלט חייבת לקמפיין של "רשות המים". זה כנראה בעקבות הדרמתיות של המשפטים החזקים בהם השתמשו בקמפיין, וכן גם הצבעים שנבחרו, האדום והשחור, שמשדרים תחושת מלחמה, והם אלו שעומדים כעת לנגד עיני בכל פעם שאני פותחת את הברז.

כאשר הקמפיין נחשף במלואו, פורסמה הכתובת של האתר המיוחד אותו הקימה "רשות המים" שתחת הכותרת "מה אני יכול לעשות" מכיל עצות שימושיות לחיסכון במים. תיכנסו, תקראו, תפנימו, אל תתעלמו, והכי חשוב אל תשכחו שהכינרת היא המים של כולנו ולא רק אגם בנוף הישראלי אליו נוסעים לטיול בימי הקיץ החם. כי הרי "אין לנו עוד מים לבזבז!".

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. שוב, נהנתי לקרוא את הטור
מ.י. 06.08.2008
 
 
2. מצטרף לתגובה מלמעלה
איש תקשורת 06.08.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©