הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סיוט מצויר
 
חוויה מסוג חדש מביאה הצפייה בסרט "ואלס עם באשיר" המוגדר על ידי יוצרו כדוקומנטרי, אבל עשוי באנימציה
מאת עידן בלאו | 03.08.2008
 
הילדים הטובים הפכו לגברים מבולבלים
 

סרטים מצוירים מבטאים את האסקפיזם במיטבו, במיוחד אלו המוקרנים בקולנוע. הם גורמים לצופים להתנתק מהמציאות המהירה והתובענית, מהמחויבויות היומיומיות וממסחטות הקפיטליזם המקיפות אותם מכל עבר בכל רגע נתון, ומאפשרים להם, למשך שעה וחצי, להיסחף לעולם שכולו דמיון צבעוני ומרהיב, פרי מוחו הקודח של יוצר הסרט.

הסרט "ואלס עם באשיר" הוא סרט מצויר שמצליח לעשות זאת. אך בניגוד לסרטים מצוירים מבית היוצר של "וולט דיסני" המציעים פנטזיה להמונים, כאן מדובר בסרט אנימציה שונה לגמרי. הייחודיות שבו באה לידי ביטוי גם בנושא הרציני שבו הוא עוסק וגם בשילוב שבין האנימציה לאופי הדוקומנטרי, שיוצר סגנון קולנועי חדש ונדיר.

הסרט, שבוים על ידי ארי פולמן ונוצר בשיתוף פעולה צמוד עם דוויד פולונסקי ויוני גוטמן האחראים על הפן האסתטי המרהיב שבו, מתאר את ניסיונותיו של פולמן להבין ולהתחקות אחר האירועים שחווה במהלך מלחמת לבנון הראשונה, לאחר שהוא מגלה, להפתעתו הרבה, במהלך שיחה עם חבר, כי הוא אינו זוכר דבר מן המלחמה ההיא. פולמן מחליט לצאת למסע שבמהלכו הוא נפגש עם חבריו מאז, וחוקר את אירועי אותם ימים, חקירה אישית המתרחבת בהמשך, כאשר הוא נוגע בסיפור הטבח בסברה ושתילה.

יש כמה הסברים אפשריים להחלטה של פולמן להעביר את הסרט אל הקהל באנימציה. האחד, מכשולים טכניים שעמדו בפניו. אירועי המלחמה המתוארים בסרט, לא תועדו בזמן אמת, חלק מן המרואיינים בסרט סירבו להיחשף, וכך היה ניתן להעביר את סיפורם תוך כדי כיבוד בקשתם. סיבה נוספת קשורה בעובדה שהסרט עוסק בזיכרונותיהם של המשתתפים בו, והזיכרון בהיותו סובייקטיבי, אינו בהכרח מלמד על האמת כפי שהיא התרחשה בפועל. הסרט עצמו מתייחס לכך, כאשר חברו הפסיכולוג של פולמן מסביר לו באופן מלומד על תעתועי הזיכרון, ואף רומז לו כי קיימת אפשרות שהוא כלל לא לקח חלק בטבח.

סיבה אחרונה ניתן למצוא במרומז בגוף הסרט. פולמן יוצא להולנד לבקר חבר ותיק בשם כרמי. במהלך הביקור הוא מבקש את רשותו לצייר אותו משחק עם בנו בחצר ביתו. כרמי עונה לו בחיוב, אבל בתנאי שלא יצלם. מדברים אלו ניתן ללמוד, כי ישנן מראות בסרט, דוגמת קרבות המלחמה העקובים מדם, שלא ניתן יהיה להעביר בצילום אמיתי, אולם כאשר הם מועברים באנימציה הם הופכים ללגיטימיים ו"עוברים מסך".

בלב מטעי הבננות

כך או כך, המסע המתועד בסרט מרתק, וקשה לשמור על קור רוח אל מול המראות והקצב שהסרט מכתיב מהתחלתו ועד סופו. חלק מכריע בכך יש לזקוף לזכות הצורה שבה הוא מועבר אל הצופה. החל מן האנימציה המקצועית והריאליסטית המותאמת אחת לאחת לטקסטים של הדמויות ולשפת גופם וגורמת לצופה להישאב לעולם אחר ללא כל עכבות, ועד לעריכת הסאונד, הנאמנה למציאות בצורה מעוררת התפעלות, שבאה לידי ביטוי בעיקר בהבדלי הסאונד בין כלי הנשק השונים בהם נעשה שימוש במהלך הלחימה. לאורך הסרט, מתגלות ה'שריטות' שהמלחמה הותירה בחיילים. הילדים הטובים שנשלחו להילחם למען המולדת הפכו לחבורת גברים מבולבלים שחיפשו במשך השנים דרכים להדחיק את החוויות הקשות שחוו "בשם הדגל', אם באמצעות ירידה מהארץ, עישון סמים או שתיית אלכוהול. ראיונות רבים מעבירים את חוסר הרצון שלהם לדבר על האירועים של אותה מלחמה.

לאט לאט, משלים פורמן את החלקים החסרים בפאזל הפרטי שלו ומתחיל לקבל תשובות לשאלותיו. אירועי המלחמה שמרואייניו מתארים בסרט, חושפים מצבי מלחמה שונים המעבירים את תחושת הסוריאליזם אל הצופה. פחד המלחמה שגורם לחיילים, בני טובים שכל מבוקשם לחזור הביתה בשלום, לירות ללא הבחנה בכל מה שזז. שגרת מלחמה אל מול הנוף הפסטורלי של קו החוף של לבנון וירי בילדי ה-RPG בלב מטעי הבננות. בנוסף, הסרט עוסק בדיסוננס הקוגניטיבי שנוצר אצל הלוחם בעת שובו מן הקרב הביתה, אל שגרת החיים האזרחית המתנהלת כאילו הכול כשורה, התייחסות אשר לבטח תעורר הזדהות אצל כל חייל ששירת שירות קרבי בצבא.

הסרט מסתיים בקטע מצולם בן פחות מדקה, המתעד את תוצאות הטבח בסברה ושתילה. זאת בשל ההתעסקות באירועי הטבח, וברצונו של פולמן להראות שלמרות שאולי ניתן לפקפק באמיתות האירועים בסרט, בטענה שהם פרי הזיכרון של המרואיינים בלבד, הטבח אכן קרה ולראיה תוצאותיו הטראגיות. "ואלס עם באשיר" הוא מסוג הסרטים שקשה להמשיך הלאה בהנאות היומיום לאחר שהם מסתיימים. זהו סרט המנסה לתאר את מי שחזר הביתה אך הקרב שלו עם עצמו ועם החוויות שצבר - רק מתחיל.

מטריד להיווכח בעובדה המצערת שגם כיום, בצל מלחמת לבנון השנייה סרט שכזה עדיין כל כך אקטואלי לסדר היום שלנו.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. סרט אדיר
מספר 4 10.08.2008
 
 
2. אחלה כתבה, עשית לי חשק לראות את הסרט
עדי 14.08.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©