הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דדש, תסרב
 
עכשיו, אחרי ששילח לכל הרוחות את כל בעלי התפקידים המיתולוגים בבית"ר ירושלים, גאידמק מחפש דרך להחזיר את הרוח הבית"רית שאבדה כאשר קנה ומכר בלי סנטימנטים. האם יפיל ברשתו גם את היו"ר הוותיק שהרבה לבקר את התנהלותו?
מאת יואב מלכה | 13.08.2008
 

זוכה לכבוד של מלכים. אלי אוחנה
 
בימים בהם רוח הספורט מרחפת בשמי העיר בייג'ין ובערי העולם כולו נוכח תחרויות האולימפיאדה המרתקות, אך טבעי כי גם את ארץ הקודש תפקוד אותה רוח ספורטיביות. אבל בישראל עולם כמנהגו נוהג - כסף הוא החשוב בספורט. פגישתם של נשיא בית"ר ירושלים, ארקדי גאידמק, והיו"ר המיתולוגי של הקבוצה (עד לפני 8 שנים) משה דדש, הנה דוגמה מצוינת לכך.

מטרת הפגישה, אשר נערכה במעונו של  האוליגרך הרוסי בקיסריה, הייתה היוועצות ביו"ר המיתולוגי בנושא מציאת דרכים להחזרת הרוח הבית"רית לקבוצה, אשר שרתה בתקופה בה נוהל המועדון על ידי דדש. זאת לאחר ההדחה המשפילה של בית"ר ממוקדמות ליגת האלופות בידי ויסלה קראקוב הפולנית. התגובות מסיום הפגישה מעלות כפתרון את האפשרות להקים צוות מקצועי, אשר יורכב מאנשים המזוהים עם בית"ר, וייתכן כי  דדש  יהיה ביניהם.

כעת בואו ניסע במנהרת הזמן שלוש שנים לאחור, לתחילת עונת 2005-6. קבוצת בית"ר ירושלים נמצאת במשבר כלכלי עמוק לאחר עונת 2004-5 בה כמעט ירדה לליגה הלאומית, ובעיתוי זה מגיע האוליגרך הרוסי המושיע, כשהוא רכוב על האמר שחור. מיד כשהגיע החל גאידמק בטיהור כל אנשי בית"ר המיתולוגית לדורותיה, אשר מילאו תפקידים בקבוצה. הראשון היה מאמנה אז של בית"ר ואחד הסמלים הכי גדולים בתולדות המועדון, אלי אוחנה שזוכה לכבוד המלכים שעושים לו בבית"ר, בין היתר כיוון שיחד עם אורי מלמיליאן הוא הוביל אותה לזכייתה הראשונה בהיסטוריה באליפות המדינה בעונת 1986-7. בראשית עונת 2005-6 פוטר אוחנה מתפקידו בתואנה כי אינו מאמן ברמה גבוהה.

שנה לאחר מכן, בספטמבר 2006, החליט גאידמק להזיז מתפקידו את מנהל הקבוצה המיתולוגי, אברהם לוי, לאחר ששימש בתפקיד 40 שנה. תפקידו החדש, יועץ הקבוצה ונציגה בהתאחדות, זיכה אותו במשרד משלו ושדרוג של 20% בשכרו. ההסבר של מקורות בקבוצה להדחה המפתיעה היה כי לוי הוא מנהל שהתאים לשנות ה-70 ולליגה הישראלית, אך אינו מתאים, בלשון המעטה, לשנות האלפיים ולזירה האירופית. שלושה ימים לאחר הדחתו התבטא לוי בעיתון "הארץ": "אם הלב היה נותן לי הייתי קם והולך, אבל הלב לא נותן לי לפעול על פי הראש". ל-YNET אמר: "אם אראה שאני חלל ריק, אלך הביתה, תוך חודשיים אחליט". בשלב הזה היה ברור לכל, שאמנם לא מדובר בהדחה רשמית ובפיטורים, אך זהו עניין של זמן עד שלוי יעזוב לחלוטין את בית"ר, כיוון שהתפקיד החדש היה מרוקן מתוכן, ללא כל השפעה ויכולת לתרום.

ולראייה, שבועיים לאחר מכן לוי קיבל תפקיד חדש, אחראי על פרויקט ספר 70 השנים לבית"ר. למרות שתגובתו לתפקיד הייתה: "אני שמח ונרגש", הבין לוי שהוא לא רצוי, ולאחר שספג את ההשפלה שמונה חודשים החליט לעזוב באופן סופי. אגב, לוי לא זנח את תפקידו בפרויקט ובמעמד הוצאתו לאור, במאי 2007 בנוכחות ראש הממשלה אהוד אולמרט, הידוע כאוהד שרוף של הקבוצה, הוא הביע את כאבו על היעלמותם של הסמלים מהקבוצה.

מכתב הפיטורים האחרון של גאידמק בסבב זה הוגש שמונה חודשים לאחר מכן, בסוף עונת 2006-7, ליוסי מזרחי, אשר מהווה סמל חשוב בהיסטוריה של בית"ר ירושלים. הוא הובא לקבוצה על ידי גאידמק במהלך אותה עונה, כדי להחזיר לה את  הזהות הבית"רית הידועה, שאבדה מן הסתם, אצל קודמו בתפקיד אוסבלדו ארדילס, שחקן נבחרת ארגנטינה בשנות ה-70, שאף זכה עימה באליפות העולם במונדיאל 1978. חמישה מחזורי ליגת העל הספיקו לגאידמק כדי להבין שארדילס לא נושא עמו שום בשורה שקשורה לבית"ר, לשלוח אותו חזרה לארגנטינה ולקרוא לדגל את יוסי מזרחי.

מזרחי, שוערה האגדי של בית"ר, אשר שיחק בשורותיה בשנות ה-70 וה-80 ואף עימו בית"ר זכתה באליפותה הראשונה ב-1986-7, זכה אף לממטר מילים לא נעימות מאותו ארקדי גאידמק, בראיון שהעניק למוסף הספורט של "ידיעות אחרונות" בחודש מאי השנה. "הוא אפס ואיש רע" קבע גאידמק והוכיח שאין לו שום כבוד למאמן שאך לפני כמה חודשים נחשב למושיע שלו, ולמייצג הרוח הבית"רית. פעולות ומילים אלו של האוליגרך הרוסי הביאו אותי למסקנה כי האיש חף מסנטימנטים ומיחס אנושי מינימלי לשחקנים ולאנשי עבר בית"ריים מיתולוגיים, אשר מזוהים יותר מכל עם סמל הקבוצה, המנורה.

זכייה בקולות בוחרים

ולאחר הסקירה הקצרה - נחזור לשבוע האחרון. הידיעה אודות פגישתם של הבוס הנוכחי והיו"ר לשעבר גרמה לשערות גופי לסמור. ראשית, כיוון שגאידמק שוב הפך עורו. אחרי שהפך את הקבוצה ללא מזוהה עם אוהדיה, לפתע הוא חוזר ויורה את הקלישאות על החשיבות של נוכחות בית"רית אמיתית במועדון ומנסה להחזיר את כל הסמלים האבודים הביתה. את אוחנה הוא לא הצליח, למרות שמאוד רצה (היו"ר אלי ארזי הצליח להשאיר את יצחק שום), אז הוא מנסה את דדש.

שנית, לפתע, נזכרתי בדברי דדש, אשר נאמרו בשלוש השנים האחרונות, בנוגע להתנהלות ההנהלה המודרנית בקבוצה, שאינה תואמת לרוח הבית"רית ששררה במתחם בית וגן ובאיצטדיון טדי, ושאבדה לה. דוגמה אחת היא דבריו ל NRG בדצמבר 2006 :"עם 40 מיליון שקלים הייתי מביא לבית"ר דאבל, ועוד מחזיר לארקדי עודף. הסמל של בית"ר לא מעניין אותם בכלל. לא קונים את הנשמה והסמל של בית"ר בכסף". דעותיו אלו הביאו את דדש, בצוותא עם אוהדי בית"ר מתחום עסקים והבידור, להובלת מהלך שהפך מודרני בשנה האחרונה, הקמת קבוצת כדורגל חדשה בית"ר "ימק"א" ירושלים, שתתחרה באלופת המדינה מהבירה. מקימי הקבוצה טענו כי "הם רוצים לראות בית"ר המבוססת על שחקני כדורגל תוצרת בית, ולא כאלו המרוויחים מיליונים", אך המהלך החל והסתיים בידיעה קטנה ב"ישראל היום" בחודש פברואר.

והנה אני מוצא עצמי תוהה, היכן נעלמו הדעות הללו בשבוע האחרון? מה גרם למשה דדש להסכים להיפגש עם גאידמק ולפזר לאחר הפגישה חיוכים וציטוטים כמו "אם אני יכול לעזור להביא את הרוח הבית"רית אשמח" ו"אם יקראו לי, אחזור" לכל עבר? הרי כל בעל דעת מבין שזו, על אף הכחשותיו, פעולה פוליטית של גאידמק לשם זכייה בקולות הציבור הירושלמי לקראת הבחירות למועצת העיר ירושלים, שם הוא מתמודד עם מפלגתו, צדק חברתי. והאם כסף באמת קונה את הכל?

למרות שאחת ממטרות הפגישה הייתה מטרת ייעוץ גרידא, אני בטוח כי בשבועות הקרובים אשמע כי דדש חוזר לקבוצה לתפקיד ניהולי. לדעתי, הוא היה צריך לסרב בנימוס לקיום פגישה בטענה כי אם גאידמק רוצה את עזרתו בייעוץ וניהול הקבוצה, עליו להניח את המפתחות ולאפשר לו ולאנשי בית"ר המיתולוגיים אותם פיטר, לחזור לקבוצה לזיכוך השמן הספורטיבי שידליק את קני המנורה שכבו. דדש, אם אש המנורה הבית"רית עדיין בוערת בליבך, והיא בוערת, אל לך לשכוח את אשר עשה גאידמק לחבריך, ואל תסכים לחזור.

אולם, אם תחליט לחזור למועדון תחת ניהולו חזרתך עונה לי על כל שלושת השאלות במשפט אחד: כן, כסף כן קונה הכל, גם דעות אישיות.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. כל-כך נכון...
רועי 15.08.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©