הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זבנג וחבריו
 
באי הפסטיבל הבינלאומי לאנימציה זכו לחוויה מצוירת, ובין היתר נחשפו אל מאחורי הקלעים של "ואלס עם באשיר", והכירו את האיש שיצר את הקומיקס הנצחי ב"מעריב לנוער"
מאת אירית אוליצקיסופי אבישי | 21.08.2008
 

איפה אפשר למצוא את נינט במראה פמלה אנדרסון, את הג'יני מ"אלאדין" וגיבור קומיקס מתנחל תחת קורת גג אחת? איפה תפגשו שיינקינאים, חנונים, פריקים בני טיפש עשרה והורים עם זוועתותים יושבים זה לצד זה באותו אולם? תתפלאו, אבל יש מקום כזה והוא נמצא ממש כאן, בלב תל אביב. זה קרה בפסטיבל הבינלאומי השמיני לאנימציה, קומיקס וקריקטורה שהתקיים בסינמטק תל אביב בסוף השבוע. האירוע שילב בתוכו בידור והנאה להמונים יחד עם טעימות של אמנות גבוהה ממיטב היוצרים המקומיים ואורחים מחו"ל.

במשך ארבעת ימי הפסטיבל נערכו עשרות הרצאות על עולם הקומיקס, סדנאות לילדים בכל התחומים, הקרנות סרטי אנימציה רבים וכיתות אמן עם יוצרי קומיקס, אנימציה וקריקטוריסטים מוערכים מהארץ ומארה"ב. אחת האטרקציות המרכזיות בתחום האנימציה הייתה פגישה עם האנשים שעומדים מאחורי הסרט הישראלי עטור השבחים "ואלס עם באשיר". במאי האנימציה, יוני גודמן והמעצב דוד פולונסקי הציגו לקהל את תהליך היצירה של הסרט בעל הקונספט החזותי החדשני. חובבי הנוסטלגיה נהנו מכיתת האמן של אריק גולדברג, האדם שאחראי על דמויות מסרטי "אלאדין", "פוקהונטס", "רוג'ר רביט" ועוד, שדיבר על יצירותיו הנערצות.

הפסטיבל העניק חוויה קיצית אחרת. איורים של שי צ'רקה (מימין) ושל אורי פינק (משמאל)
תצלום: מתוך אתר הפסטיבל

בנוסף, במסגרת המסורת של הפסטיבל, גם השנה הוקרן לקט סרטי איכות ישנים שלא נשחקים עם הזמן. אחד הסרטונים שקסמו ביותר היה "כפר האידיוטים" של ה- NFB הקנדי, שמציג כמה מסיפורי חלם המעניקים מבט סאטירי על החוכמה היהודית. גיבור הסרט, שמנדריק, מאס בחיי הכפר והחליט לצאת ולגלות את העולם. אך בשל מחסור קל באינטליגנציה וחוש כיוון נמנע ממנו מלהגיע לעיר הגדולה, והוא מוצא את עצמו שוב בחלם, כשהוא מאמין שמדובר בכפר אחר אך זהה לחלוטין לזה ממנו הוא בא.

סרט נוסף הוא "סבתי גיהצה את מדי המלך", סרטה הראשון של טוריל קווה הנורבגית המציג את מלחמת העולם השנייה ואת כיבוש נורבגיה על ידי הנאצים במבט הומוריסטי ומרענן. זהו סיפורה של אישה שעבדה כמגהצת והפכה לפרטיזנית במלחמה, יחד עם נשים מגהצות אחרות חיבלה במדי החיילים הנאצים, עד שנשארו עירומים ונאלצו לסגת.

אם בקומיקס חפצה נפשכם, יכולתם למצוא שפע של פעילויות, דוכנים והרצאות במגוון רחב של נושאים, החל מגיבורי העל המפורסמים ועד ליצירות המחתרתיות ביותר. מתברר שמעריצי גיבורי העל המושבעים לא נמצאים רק מעבר לים בכנס הקומיקס העולמי, ה- Comic-Con, הנערך בארה"ב אלא שאת המשוגעים לדבר המקומיים לא תמצאו בטייץ וגלימה, הם מעט יותר צנועים. סצנת הקומיקס המקומית, והענפה ביותר יש לומר, הציגה את מיטב מרכולתה בפני באי הפסטיבל. כל אחד יכול היה למצוא את ההרצאה בנושא הקרוב ביותר לליבו, בין אם מדובר ברטרוספקטיבה של וולברין מחבורת "אקס-מן", בחינת האיכויות הנצחיות של הנרטיב האמריקאי ומבט על הקומיקס היהודי והציוני מראשית דרכו ועד היום.

אחת ההרצאות המעניינות הייתה של שי צ'רקה, יוצר קומיקס ישראלי המתגורר בהתנחלות. צ'רקה הציג בפני הקהל את עבודותיו הקודמות שעסקו בהיסטוריה היהודית והתלמוד וכן את יצירתו האחרונה, הדמות צ'ארטר - קריקטוריסט המתגורר בהתנחלות הדמיונית "מעלה נפצוצים". דרך דמות זו ניתן, למעשה, לחוות את המציאות הישראלית הפוליטית והחברתית, על עימותיה הרבים. צ'רקה, שהכיר מהבית את הקריקטורה הפוליטית בפרט ואת הפוליטיקה בכלל, סיפר כי העדיף לעסוק בהיסטוריה אך ההתנתקות שינתה את הכל: "ברגע שהתחילו לדבר על התנתקות, נכנסתי לדבר הזה של קריקטורות פוליטיות וגם הגעתי למסקנה שהתנחלות היא רקע נהדר לקומיקס. למתנחלים יש מטרה משותפת, אהבה משותפת. התנחלות בדרך כלל מוקמת על ידי קבוצה של אנשים שביחד מנסים לברוא מצב חדש. זה תמיד מייצר סיפור טוב".

דמותו של צ'ארטר מבוססת על צ'רקה עצמו: "הרגשתי שאני צריך בסיס לכל התחומים שמעסיקים אותי ועליהם אני רוצה לספר. המסקנה הייתה שהמכנה המשותף לכל אלה זה אני. אבל על עצמי אני לא רוצה לספר ולא לחשוף את הסובבים אותי. אז יצרתי דמות שמקבילה לי, מין קריקטוריסט שחי בהתנחלות ומתעניין בהיסטוריה, אמנות ומקורות. החלטתי לקרוא לו צ'ארטר כי גם השם שלו צריך להזכיר אותי". לקומיקס החדש של צ'רקה קוראים "מעבר לקו", זהו סטריפ בן עשרה פרקים שהופיע עד לאחרונה ב NRG מעריב ובקרוב יצא באופן מרוכז כספר.

צייר נולד

אמן קומיקס נוסף שהתארח בפסטיבל היה אורי פינק, יוצר "זבנג". שהנחה כמה הרצאות וסדנאות לילדים ונוער, בהן הסביר את תהליך הכתיבה, עיצוב דמויות קומיקס, יצירת אשליות והציג את ספרו הצרפתי הראשון "יומנו של שורד בימי שלום". זוהי הפעם הראשונה שאורי פינק יוצר קומיקס שחור-לבן למבוגרים. בנוסף, שפט פינק בתחרות הקומיקס הארצית החמישית לילדים, "צייר נולד", שהחל משנה שעברה נקראה על שמו של מאייר הקומיקס לירן סעדיה ז"ל, שנהרג במלחמת לבנון השנייה.

האירוע הבולט ביותר בתחום הקריקטורה היה תערוכתו של שלמה כהן, קריקטוריסט ידוע ומוערך זה כמעט 30 שנה, אשר לרגל צאת ספרו החדש "מבט על" אף בא להרצות על יצירותיו. כהן הוכתר כיקיר הפסטיבל בשל התרומה הרבה שלו לעולם הקריקטורות הישראלי. יצירותיו הופיעו בעיתונים רבים וברחבי האינטרנט. בתכניית הפסטיבל צוטט כהן : "אני אוהב וחייב לצייר וליצור ואיני יכול בלעדי זאת. ברכה/קללה זו הובילה אותי ליצור, לטעום ולהתנסות כמעט בכל תחום אפשרי: ציור, פיסול, איור ספרים, עיצוב, אנימציה, כתיבה, קריקטורות ולאחרונה אף עיצוב לאינטרנט, ואיך לא, גם תכנים מאוירים לטלפונים סלולאריים". הקריקטורות שלו עוסקות בפוליטיקה ובתרבות הפופולרית הישראלית. הוא לא פוסח על אף אחד מיקירי העם, אפילו לא על המאמי של המדינה מקריית גת. ספרו של כהן, המכיל ממיטב יצירותיו ב-25 השנים האחרונות, יראה אור בקרוב.

לאוהבי הקריקטורות, הציע הפסטיבל מגוון הרצאות וסדנאות לכל הגילאים. גם המורשת של דודו גבע ז"ל תפסה מקום של כבוד באירוע. חזונו "לברווז" את תל אביב יצא השנה לפועל בזכות ילדיו תמי ואהרון גבע, אשר הגיעו לספר על התהליך הארוך שבסופו הוצב ברווז ענק על גג עיריית תל אביב, בדיוק כפי שאביהם חלם.

מעבר להרצאות והסדנאות הרבות בפסטיבל, הוצבו בסינמטק דוכנים של חנויות קומיקס, ציירי קריקטורות, מעצבי חולצות ותכשיטים בהשראת הז'אנרים האמנותיים הללו ואמנים חדשים שביקשו לפרסם את עבודותיהם. בערבים הושמעה מוסיקה ברחבת הסינמטק והוקרנו סרטוני אנימציה קצרים. כלומר, לא הייתה חובה לשלם עבור השתתפות בפסטיבל. מי שלא היה מעוניין בפעילויות שהציעו, יכול היה פשוט לשבת ברחבה וליהנות מהאווירה המיוחדת או לטייל בין הדוכנים.

הפסטיבל העניק חוויה קיצית קצת אחרת לילדים ומבוגרים. אז בשנה הבאה במקום ביקור נוסף בבריכה השכונתית או בקניון, מומלץ להגיע למקום ולספוג קצת תרבות גבוהה במחירים שווים לכל כיס. ולמי שנשאר עם טעם של עוד, כדאי לבקר במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון.

>> המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס | ויצמן 61 חולון

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©